ריבלין קיבל 1,948 בקשות חנינה - ונענה ל-151

הנשיא ראובן ריבלין לא ממהר להיענות לבקשות חנינה שמוגשות אליו. כך עולה מנתונים שהתפרסמו בעקבות בקשת "התנועה לחופש המידע", שמצביעים על כך שב-2015 מתוך 1,948 בקשות, נענה הנשיא ל-151 מהן בלבד (7.7 אחוז). לפי הנתונים שהגיעו לידי ynet, בשנה הראשונה לכהונתו (2014) הוגשו לריבלין 2,457 בקשות, מתוכן נענה ל-235 בלבד המהוות 9.5 אחוז.

בבית הנשיא נענו לבקשה לחשוף מידע, שממנו עולה כי הנשיא הנוכחי הרבה יותר "קמצן" בהענקת חנינות וקציבת עונשים בהשוואה לנשיא הקודם שמעון פרס ז"ל. ב-2015 ריבלין אישר כאמור 151 בקשות, לפי הפילוח הבא: קציבת עונש מאסר עולם לשלושה אסירים בלבד; הקלה בקציבת עונש מאסר עולם לאסיר אחד; הקלה בעונש מאסר מעל חמש שנים לשלושה אסירים בלבד; הקלה בעונש עד חמש שנים לחמישה אסירים בלבד; קיצור תקופת מחיקת רישום פלילי ל-102 בני אדם; הקלה בעונש פסילה לשבעה בני אדם בלבד; הקלה בעונשי קנסות ל-19 איש.

בשנה הראשונה של ריבלין כנשיא נרשמה גם ירידה משמעותית במספר בקשות החנינה. אם בשנת 2015 הוגשו 1,948 בקשות, בשנת 2014 - השנה שבה ריבלין החל לכהן כנשיא מחודש יולי אותה שנה - הוגשו 2,457 בקשות חנינה, מתוכן אושרו כאמור 235 בקשות.

(צילום: : חיים צח/לע"מ )

פילוח הבקשות לפי אותה שנה: מתחילת שנת 2014 ועד חודש יולי, מועד כניסתו של ריבלין - הנשיא פרס קצב את עונשם של 22 אסירי עולם. מיולי ועד סוף אותה שנה נקצבו עונשיהם של שישה אסירי עולם בלבד. בשנת 2014 רוב החנינות שהעניקו הנשיאים פרס וריבלין נגעו לקיצור תקופת מחיקת רישום פלילי: 120 בני אדם. באותה שנה הקלו על עונשם של ארבעה אסירים בלבד שעונש מאסרם היה גבוה מחמש שנים ונמוך מחמש שנים.

בשנת 2013 הוגשו לפרס 1,897 בקשות, מתוכן אושרו 330, שהן 17 אחוז בקשות שאושרו מכלל הבקשות שהוגשו. בשנת 2016 קצב הנשיא שמעון פרס את עונשם של 56 אסירי עולם והקל בקציבת העונש של עוד חמישה אסירי עולם. באותה שנה הקל פרס על עונשם של 18 אסירים שמרצים מעל חמש שנות מאסר ועוד שבעה אסירים שמרצים מתחת לחמש שנות מאסר. הוא אישר את קיצור תקופת המחיקה מרישום פלילי של 141 בני אדם.

בשנת 2012 הוגשו 2,483 בקשות חנינה מתוכן אושרו 254 בקשות, דהיינו אושרו 10 אחוזים מכלל הבקשות. פרס קצב את עונשם של 15 אסירי עולם והקל בקציבת העונש של עוד 17 אסירי עולם. באותה שנה הקל פרס על עונשם של שישה אסירים שכלואים לפחות מחמש שנות מאסר.

בבית הנשיא ביקשו להזהיר מקפיצה למסקנות בעקבות הנתונים: "יש לציין כי ההחלטות מתקבלות על ידי הנשיא בכל תיק לגופו, על פי נסיבותיו הקונקרטיות. הנתונים המספריים מושפעים ממשתנים שונים ומורכבים, המתייחסים לסוגי החנינות השונות. כך, למשל, קציבת עונשי מאסר עולם נעשית לאחר קבלת המלצותיה של ועדת השחרורים המיוחדת, הקלה בעונשי קנסות מביאה בחשבון מבצעים של המרכז לגביית קנסות ועוד".

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד נירית בלייר, בירכה על חשיפת בית הנשיא: "בשנה האחרונה עלו בתקשורת קריאות לחנינות במקרים שונים והמידע כפי שעולה מהנתונים שסופקו נותן קנה מידה באשר לפניות המתקבלות אצל נשיא המדינה, היקפן, מידת ההיענות להן וכן פותח אפשרות לדיון מעמיק יותר בנושא. נשיא המדינה שוב מראה ומוביל את הדרך בכל הקשור ליישום חוק חופש המידע וכיבוד זכותם של אזרחי המדינה לקבלת מידע שלטוני אמין. אנחנו תקווה כי רשויות נוספות ילכו בעקבותיו ויכירו בחשיבות המידע השלטוני לציבור".