"מכורים לזהב": להתאהב במקונוהיי, עם כרס
כדי לגלם איש עסקים מוזנח היוצא לחפש זהב בג'ונגלים של אינדונזיה, מת'יו מקונוהיי זונח את המראה ההוליוודי הנוצץ. אך גם עם כרס, שיניים עקומות וקרחת - הכריזמה שלו בשיאה
בהופעת האורח הזכורה לטובה של מת'יו מקונוהיי ב"הזאב מוול סטריט" של מרטין סקורסזה, פגשנו את הכוכב הנוצץ כברוקר חלקלק. רזה ואלגנטי, שיערו מסורק בקפידה, אפו מפודר היטב, והוא חנוט בחליפה מהודרת. "זה אבק פיות, זה מעולם לא היה קיים, זה לא חומר, זה לא נמצא בטבלת היסודות. זה לא אמיתי", הוא אומר ללאונרדו דיקפריו בניסיון להסביר מה הוא בעצם מוכר - ניירות ערך. "אנחנו לא יוצרים שום דבר, אנחנו לא בונים כלום", הוא מודה, ופורש את משנתו העסקית: "אם הלקוח מרוויח, תמכור לו רעיון חדש, רעיון מיוחד. והוא ישקיע שוב ושוב. כי הם מכורים".
ובכן, ב"מכורים לזהב" (או בשמו המקורי והתמציתי "Gold") מקונוהיי עושה לנו היכרות מחודשת עם עצמו, כאיש עסקים כושל, נציג של הכלכלה הישנה. הוא מחפש מחצבים מתחת לאדמה, בעוד אנחנו מחפשים חיטובים תחת מעטה השומן שטיפח השחקן. קשה להאמין שהיצור המוזנח ומעורר הרחמים הזה שמסתתר מאחורי כרס גדולה, שיניים עקומות וקרחת הוא החתיך ההוליוודי הנחשק. התדהמה די גדולה. עד כדי כך שאתה שואל את עצמך מה בדיוק עבר לו בראש כשהוא לקח על עצמו את התפקיד הזה, או יותר נכון: מה קורה לו שם על הראש?
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
"חי את הלילה": הכל באשמת בן אפלק
אפשר להמשיך להרהר בהופעה המפתיעה והנועזת של מקונוהיי (שכבר הפגין בפנינו את יכולתו ומחויבותו לשנות צורה ב"מועדון הלקוחות של דאלאס" בה הופיע כחוש מתמיד וזכה באוסקר), אולם האיכויות של השחקן אינן מתמצות במראה שלו "במכורים לזהב". בלי הסקס אפיל האופייני לו, פורצת לה הכריזמה הטבעית. ויש לו כל כך הרבה ממנה. הבמאי סטיבן גייגן סוחט אותה ממנו, ומנתב אותה למקומות הנכונים בדרמה המהנה, והמפוקחת שלו.
גייגן, המוכר בעיקר ככותב מחונן (זכה באוסקר על התסריט של "טראפיק"), מוביל את ההפקה כבמאי. בסרטו השני והמוצלח "סיריאנה" מ-2005, שעסק בעניין המיוחד של חברות הנפט ושירותי הביטחון האמריקאים במזרח התיכון, הוא הפקיד את יצירתו בידי ג'ורג' קלוני שהופיע עם זקן עבות וזכה באוסקר. ב"מכורים לזהב", הוא עושה זאת שוב עם מקונוהיי נטול השיער, שמגלם בכשרון רב את קני וולס - דמות שעוצבה על ידי התסריטאים פטריק מאסט וג'ון זינמן בהשראת היזם הקנדי דיוויד וולש שעמד במרכז פרשת Bre-X שהסעירה את עולם העסקים בשנות התשעים.
וולש ייסד את חברת לאיתור המחצבים Bre-X ואיתה יצא לחפש זהב באינדונזיה, בעידודו של הגיאולוג מייקל דה גוזמן שהבטיח תוצאות, וסיפק אותן בענק - למראית עין. וולש הימר עליו, כרישי וול סטריט בעקבותיו, וכך גם האנשים הפשוטים שהתפתו להשקיע. אלא שבסופו של דבר התברר כי מדובר בהונאה גדולה שטילטלה את שוק המניות. בעקבות השערוריה, דה גוזמן נעלם ודווח כי קפץ אל מותו ממסוק באינדונזיה. וולש שטען לחפותו מת ממפרצת במוח ב-1998, שלושה שבועות אחרי ששני ברנשים פרצו לביתו ולקחו אותו בן ערובה.
עלילת "מכורים לזהב" נסמכת על סיפור הרקע הזה באופן חופשי, אך היא מתרחשת בסוף שנות ה-80 לצלילי פסקול מדויק לתקופה. וולס שירש את החברה של אביו, גרר אותה למצב ביש. הוא חי על חשבון בת זוגו קיי (דאלאס ברייס הווארד), ומתקשה למצוא משקיעים שיזרימו כספים להמשך פעילותה. אבל למרות הכל איש העסקים השאפתן ממשיך לחלום - וחלום אחד מופרע שלו מניע אותו לצאת לאינדונזיה ולפגוש בגיאולוג הנודע מייק אקוסטה (אדגר רמירז). ביחד הם יוצאים לחפש זהב באמצע הג'ונגל. הם ישנים בשטח, מתפלשים בבוץ, היתושים עוקצים אותם, אבל הם נחושים.
וכמו כל אגדה קפיטליסטית, ובמקרה זה גם קולוניאליסטית, ההשקעה וההקרבה משתלמות בסופו של דבר. דגימות שנלקחו מן הקרקע חוזרות מהמעבדה עם תוצאות חיוביות. פתאום היזמים הספקנים שולפים את הדולרים, ואחריהם גם הזאבים המעונבים מוול סטריט. אחד מהם (קורי סטול) מציע ברית אסטרטגית לוולס ואקוסטה. הם מחפשים מחצבים, הוא מחפש מחפשי מחצבים. להשקיע בהם, ללטף להם את האגו מהמשרד בניו יורק, ואז לבלוע אותם. הם יעשו את העבודה המלוכלכת בשטח, והוא ינגב את הזיעה שלהם עם ניירות הערך שלו.
- מת'יו מקונוהיי בראיון ל-ynet: "אמריקה הייתה מפולגת עוד לפני טראמפ"
- סטיבן גייגן בראיון: "טראמפ הוא בליפ בהיסטוריה, הוא יעלם"
בימינו הזהב הוא עניין אקזוטי עבור האנליסטים של שוק המניות. מטילי הזהב שבכספת הבנק הפדרלי במנהטן ובאתר פורט נוקס בקנטאקי שימשו בעבר כאוצר חומרי מוחשי השקול לשטרות הכסף העוברים מיד ליד. אבל היום הדולרים מדומיינים, הם מופיעים כמספר על צגי המחשב. אבק פיות שלא נמצא בטבלת היסודות - כפי שלימד אותנו מקונוהיי ב"הזאב מוול סטריט". המפגש בין הממשי לווירטואלי, בין המכורים לזהב לאלו שמנסים לעשות כסף מהמכורים לזהב, הוא הערך המוסף של הסרט - אם כי קשה להעריך אותו באחוזים.
המפגש בין המסורת העסקית הישנה לזו החדשה, בין מחפשי הזהב של פעם לסוחרי הבורסה של היום, בין עגל הזהב לשור של וול סטריט, בין מקונוהיי של סקורסזה לזה של גייגן - זהו המסר המהדהד של הסרט המוצלח הזה, והרק קצת יותר מדי ארוך. בדרכו המבדרת, הלעתים רגשנית יתר על המידה (היחסים המתפוררים בין קני לקיי על רקע הנסיקה הכלכלית), "מכורים לזהב" מציף מעלה את הסוגייה הזאת. לא צריך לחפור יותר מדי למצוא אותה.
מעבר לתצוגת המשחק הנהדרת של מקונוהיי, סיפור עלייתו ונפילתו של הגיבור, החברות עם המדען שלצידו, והזוגיות המתערערת עם האשה שאיתה, מדובר בסרט אקטואלי לארצות הברית של היום. זוהי האומה שחרטה על דגלה את תאוות הבצע כעקרון נעלה, שבראשה עומד נשיא שעשה ביזנס מצרות של אנשים פשוטים, וגאה על כך. ואפשר לראות בו גם השתקפות שלנו הישראלים, עם מחפשי הגז המקומיים, והטייקונים שלקחו עליהם חסות. גם להם הרי יש תספורת, והיא כל כך יותר מכוערת.
"מכורים לזהב" (ארצות הברית) - במאי: סטיבן גייגן. שחקנים: מת'יו מקונוהיי, אדגר רמירז, דאלאס ברייס הווארד, קורי סטול, סטייסי קיץ' וטובי קבל. אורך הסרט: 121 דקות.
