"חיסוני השפעת השנה לא היו יעילים"

אם התחסנתם נגד שפעת ובכל זאת סבלתם מחום, מחולשה ומנזלת, אתם כנראה לא לבד. ל"ידיעות אחרונות" נודע שחיסוני השפעת השנה לא הכילו את הזנים שגרמו לחלק ניכר מהתחלואה, וכתוצאה מכך רבים מאלה שהתחסנו — בכל זאת חלו.

בכל שנה מעדכן ארגון הבריאות העולמי את משרד הבריאות הישראלי אילו סוגי שפעת צפויים להיות דומיננטיים באותו חורף וממליץ על החיסונים שלקופות החולים כדאי לרכוש. "את המידע אנחנו מקבלים בכל שנה בקיץ, וזה מאפשר להזמין מבעוד מועד את החיסונים שמתחילים בדרך כלל להינתן בספטמבר", אומר גורם במערכת הבריאות.

אולם מתברר שהחיסונים לשפעת שניתנו השנה לא היו אפקטיביים. אנשים רבים שחוסנו התלוננו שבמהלך החורף הם חלו, וגם בחדרי המיון הורגשו השנה עומסים יוצאי דופן של חולי שפעת במהלך חודש דצמבר.

בחלק מחדרי המיון היו דיווחים על תפוסה של 180 אחוז, ובמחלקות הפנימיות של 120 אחוז, מספרים גבוהים ביחס לחורפים קודמים. גורמים בבתי־חולים שונים העריכו כי כשלושה רבעים מהאנשים שהגיעו לחדרי המיון בגלל מחלת השפעת — היו כאלה שחוסנו.

עומס בחדרי המיון. תפוסה של 180 אחוז(צילום: עופר מאיר)

עוד על חיסונים נגד שפעת

החיסון נגד שפעת גורם למחלה להתפרץ? 9 מיתוסים

החלטה דרמטית: מהשנה הבאה חיסון שפעת לכל תלמיד

האם ההצטננות שלכם היא שפעת? מדריך מחלה

ההשפעה של החיסון נמוכה

בישראל נהוג לתת חיסון מומת נגד שלושה זנים לכלל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים. השנה ניתנו הזנים H1N1, H3N2 ו־b/brisbane/60/2008, אולם לטענת רופאים מומחים בתחום הזיהומים רוב מקרי השפעת השנה נבעו מזנים אחרים, ולכן ההשפעה של החיסון הייתה נמוכה. אחד מהם אף השתמש במילים בוטות: "לא היה ממש הבדל בין להזריק את תרכיב החיסון לבין להזריק מים. האפקט היה אותו אפקט. אנחנו זיהינו את זה בתחילת החורף ודיווחנו על כך למשרד הבריאות".

את יעילות החיסון לשפעת בודקים באופן סטטיסטי לאחר בדיקות מעבדה. הוא נחשב יעיל ברמה גבוהה מאוד כאשר הזנים שקיימים בו "מכסים" בין 70 ל־100 אחוז ממקרי התחלואה. אולם השנה, להבדיל מבשנה שעברה ומלפני שנתיים, היעילות הייתה נמוכה יותר — בין 40 ל־60 אחוז.

גורמים במשרד הבריאות מודים שהזנים שהתגלו השנה בבדיקות המעבדה אכן שונים מהזנים שהציבור חוסן אליהם, אך מציינים שזה לא המדד היחיד לקבוע האם החיסון היה אפקטיבי או לא. "אנחנו בודקים גם את היקף התחלואה וחומרתה, ואת כל הדברים האלו אנחנו יכולים לעשות רק בסוף החורף. כרגע, כמשרד הבריאות, אין לנו יכולת לקבוע באופן חד־משמעי שהחיסון לא היה אפקטיבי. את זה נוכל לדעת בעוד חודשיים או שלושה", אומר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.

על פי הנתונים של משרד הבריאות, התחלואה השנה נמוכה באופן משמעותי מבשנה שעברה. בעוד שאשתקד נפטרו כ־60 בני אדם משפעת, השנה נפטרו רק כ־20. זאת אף שמספר המתחסנים היה זהה: כ־1.6 מיליון, בערך חמישית מהאוכלוסייה. גם בחו"ל, אגב, עונת השפעת עברה בקלות יחסית לשנים קודמות.

אבל את חלק מהרופאים הנתון הזה לא משכנע. "ייתכן שהשנה הזנים היו פחות אלימים ולכן ראינו פחות תחלואה או פחות תמותה", הם אומרים. "אפשר לומר שהיה לנו הרבה מזל. בחורף אחר זה יכול היה להסתיים בצורה גרועה מאוד".

ד"ר קרן לנדסמן וד"ר גיל צ'פניק מעמותת מדעת, מסרו: "שפעת היא אינה הצטננות, בכל שנה נגיף השפעת מביא לתחלואה ותמותה משמעותיים. כידוע נגיפי השפעת משתנים בכל עונה, והחיסון העונתי, למרות מגבלותיו, הוא הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה ולהפחית את סיכוניה. גם בשנה בה לחיסון יעילות חלקית, הוא עדיין מפחית בעשרות אחוזים את התחלואה וסיבוכיה. יש לציין כי זן השפעת הנפוץ השנה הנו מזן A/H3 אשר כן נכלל בחיסון. אולם ככל הנראה עקב שינוי בלתי צפוי במהלך עונת השפעת הנגיף עבר שינוי חלקי, ועל כן היעילות פחתה. עם זאת, היעילות אינה מבוטלת, וטוב עשה מי שהתחסן גם השנה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על פי כל המדדים, עונת השפעת השנה הייתה מתונה יחסית. הדבר בא לידי ביטוי בהיקף תחלואה נמוך יחסית ובמיעוט יחסי של מקרי תמותה לעומת שנים אחרות. המדד של בדיקת המעבדה הוא רק אחד מהמדדים להערכת יעילות החיסון, ועל פי כל המדדים האחרים נראה כי החיסון עומד בציפיות. ככלל, החיסון נקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי על בסיס הערכה של זן השפעת שיהיה צפוי בעונת החורף. החיסון שניתן בישראל זהה לחיסון הניתן בכל מדינות חצי הכדור הצפוני".