היערכות לפינוי עמונה: רק תושבי המאחז מורשים להיכנס
כוחות הביטחון נערכים לפינוי המאחז בזמן שבבג"ץ דנים בעתירות נגד המתווה. בצהריים חסם דחפור את הציר המרכזי במקום וצה"ל הציב "צו מבנים בלתי מורשים" בכניסה למאחז. בלון תצפית יוצב מעל האזור ליומיים הקרובים. במטה בנימין הודיעו לכל התושבים: "פינוי עמונה יתחיל בקרוב"
כוחות הביטחון נערכים לפינוי עמונה שאמור להתבצע עד 8 בפברואר (יום רביעי הבא), אולם יתכן שייצא לפועל בקרוב. בצהריים (יום ג') חסם דחפור את הציר המוביל ליישוב ושוטרים התירו כניסה רק לתושבי המאחז. כמו כן חיילים הגיעו למקום כדי לתגבר את הכוחות. ההיערכות החלה בשעה שבה רבים מתושבי המאחז נמצאים הרחק מהמקום - בדיון בבג"ץ על המתווה לפינויים. במקביל אושר חוק ההסדרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המיוחדת לקראת הצבעה במליאה ביום שני הבא.
"תושבי בנימין, בזמן הקרוב צפוי להתחיל פינוי עמונה", נמסר בהודעה לכל תושבי מטה בנימין. "בזמן הקרוב יתחילו חסימות על ציר 60 בין סינג'יל למעבר מכמש. לקראת תחילת הפינוי תתאפשר תנועת רכבים רק לתחבורה ציבורית, הסעות תלמידים של החל"פ ולתושבי עפרה, עמונה, גבעת אסף ובית אל רק עם הצגת תעודות זהות. אנא סעו בדרכים חלופיות והצטיידו בתעודות זהות. יש להתקשר למוקד רק בשעת חירום".
כמו כן ביקשו במערכת הביטחון להציב בלון תצפית מעל עמונה מהלילה ועד 2 בפברואר. התרעה על הצבת הבלון הועברה לטייסים.
את העתירה המקורית נגד המאחז עמונה הגיש ארגון "יש דין" כבר בעשור שעבר בשם בעלי הקרקעות הפלסטינים. לפני שנתיים קיבל בג"ץ את העתירה וקבע כי אכן מדובר בקרקע פרטית ויש לפנות את היישוב עד סוף 2016. לאחרונה הגישה המדינה בקשה להאריך את מועד הפינוי בכמה חודשים אולם נדחתה על ידי בג"ץ. לאחר מכן הגישה המדינה בקשה נוספת לארכה קצרה בת 45 ימים מכיוון שהגיעה עם התושבים למתווה פינוי מוסכם. בג"ץ הסכים להעניק ארכה עד 8 בפברואר בתנאי שכל תושבי המאחז יחתמו על מסמך התחייבות להתפנות ללא התנגדות בלי כל קשר ליישום המתווה.
כאמור בג"ץ דן בצהריים בפינוי המוסכם במסגרת מתווה עמונה. העותרים, באמצעות ארגון "יש דין", מבקשים לבטל את המתווה בטענה כי הוא איננו חוקי. מתווה עמונה מבקש להסדיר בנייה עבור חלק מהמפונים באמצעות פירוק שותפות בשלוש חלקות באדמות הכפר הפלסטיני הסמוך סילוואד. לאחרונה הוציא בג"ץ צו ביניים לבקשת העותרים, שטענו כי אלו אדמותיהם הפרטיות וגם עליהן לא ניתן ליישב את המתנחלים.
"50 שנה צה"ל נמצא באזור ומעולם הדבר לא נעשה", אמר עו"ד שלומי זכריה מ"יש דין". השופט סלים ג'ובראן אמר: "המתווה הזה מטריד אותי בגלל זמניותו. אין יותר קבוע מהזמני והתכנון הוא לשנתיים, אבל אי אפשר לדעת אם ייקח חמש או שש שנים. זה לא נעים שכל כמה שנים משפחות עם ילדים יעברו ממקום למקום אז היה רצוי שההסדר יהיה קבוע ולא זמני. מדוע שההסדר לא יהיה באדמות מדינה? כי אז אפשר למנוע חיכוכים".
אתמול הציב צה"ל "צו מבנים בלתי מורשים" בכניסה ליישוב, שבו נאמר כי "לאחר 48 שעות לא ייכנס אדם לתחום ולא ישהה בו. לאחר 48 שעות, כל אדם השוהה בתחום, חייב לצאת אל מחוצה לו". בנוסף נכתב בצו כי "בעליו, או מחזיקיו של כל רכוש המצוי בתחום ההכרזה, חייב להוציאו אל מחוצה לו, הכול בכפוף לאמור בצו בדבר מבנים בלתי מורשים".
מדובר צה"ל נמסר כי "הצבא נערך לפינוי היישוב עמונה בהתאם להנחיית הדרג המדיני. כחלק מהיערכות זו פורסם היום במרחב עמונה צו לתיחום מבנים בלתי מורשים. הצו נועד כדי לאפשר פינוי של תשתיות ורכיבים נוספים בשטח המאחז לגביהם לא הוצאו צווי הריסה. יש לציין כי הצו מוסיף על הסמכויות הקיימות ביחס לפינוי המאחז ואינו גורע מהן. נציין כי הצו אינו מונע את מימוש מתווה עמונה".
מוקדם יותר טענו גורמים בצה"ל כי לא מדובר בדרישה מעשית לפינוי תוך יומיים, אלא באפשרות לתת לתושבים בחלק מהמבנים במתחם להגיש השגה משפטית לפינוי הצפוי, אולם בדיקה שערך ynet מצאה כי הצו מתייחס לכלל המבנים במאחז.
גם מתנחלי עמונה נערכים לפינוי, אך את בית הכנסת ואת המקווה במאחז הם מבקשים להותיר במקומם. במכתב ששלח רב עמונה, יאיר פרנק, לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ביקש ממנו "להחריג את המבנים". בין היתר כתב הרב פרנק: "בפגישה שנערכה איתך ביקשתי באופן אישי להחריג את המקווה בעמונה ואת בית הכנסת, לבל ייהרסו. בקשה זו נכללה בסיכום שבין היישוב לבין באי כוחך. כמו כן, בפגישה נוספת החולט שיעשה כל מאמץ להימנע מכך".
עוד כתב פרנק כי "חל איסור חמור מהתורה להרוס בית כנסת. מהסיבות הללו נמעה המדינה מלהרוס בתי כנסת בגוש קטיף וצפון השומרון". הוא הציע לפנות ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה לאשר לאטום את מתחם בית הכנסת כפי שנעשה במקרים דומים בעבר.
מנכ"לית יש דין, עו"ד נטע פטריק: "בעלי האדמות הפלסטינים עתרו לבג"ץ כדי למנוע השתלטות בלתי חוקית על אדמותיהם ולמנוע את העסקה המושחתת בין המדינה לאנשי עמונה. אנו מברכים על הצו שניתן ומאמינים שבית המשפט לא ייתן יד לפתרון עוול אחד באמצעות עוול שני".
לפנייה לכתב/ת 
