אולמרט הגיש בקשת חנינה לנשיא ריבלין

כמעט שנה לאחר שנכנס לכלא, הגיש ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקשת חנינה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. מבית הנשיא נמסר כי "הבקשה מטופלת מול הגורמים הרלוונטיים, ככל בקשת חנינה, והועברה למשרד המשפטים לקבלת חוות דעת". הבקשה לחנינה לאולמרט, שמרצה 27 חודשי מאסר, הוגשה על ידי עורכי הדין אלי זוהר ורם כספי. אולמרט אמור להשתחרר בקיץ 2018, ואם ינוכה שליש ממאסרו - באוקטובר השנה.

בספטמבר האחרון פרסם בית המשפט העליון את הכרעתו בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות ודחה את הערעורים שהגיש אהוד אולמרט וכן את ערעורי המדינה.

בפרשת ראשונטורס דחה בית המשפט ברוב של שלושה שופטים מול שניים את ערעור המדינה והותיר את זיכויו בפרשה על כנו. בפרשת טלנסקי החליטו השופטים פה אחד לדחות את ערעורו של אולמרט ולהותיר את הכרעת הדין המשלימה וגזר הדין של בית המשפט המחוזי שעמד על שמונה חודשי מאסר על כנם. המשמעות: אולמרט ירצה שמונה חודשים נוספים בכלא מעבר לשנה וחצי שהוא מרצה בפרשת הולילנד.

בפרשת מרכז ההשקעות הוחלט פה אחד לדחות את ערעור המדינה ולהותיר את גזר הדין של בית המשפט המחוזי - עונש מאסר על תנאי - על כנו.

אולמרט, המרצה מאסר בגין הרשעותיו בקבלת שוחד בפרשת הולילנד ובשיבוש מהלכי חקירה בפרשות הולילנד וטלנסקי, ערער על ההרשעות בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות ובמרמה והפרת אמונים בפרשת טלנסקי.

בפרשת מרכז ההשקעות הורשע אולמרט בהפרת אמונים בכך שכשר התמ"ת והתקשורת פעל בניגוד עניינים כשהתערב בהליכים לטובת ארבע חברות שיוצגו על ידי מקורבו, עו"ד אורי מסר. השופטים התחשבו במחיר האישי ששילם אולמרט כשהתפטר מראשות הממשלה, וגזרו עליו מאסר על תנאי בלבד. הפרקליטות ערערה על קולת העונש ודרשה לגזור עליו מאסר בפועל, אך העליון דחה והותיר עונש מאסר על תנאי.

במכתבם ציינו עורכי הדין זוהר וכספי: "אולמרט ביקש מהנשיא להביא בחשבון את פועלו למען העם והמדינה במשך שנות דור ואת תרומתו הגדולה לבטחון ישראל ולבניין הארץ". כמו כן הם ציינו כי "אולמרט מביע צער עמוק על הנסיבות שהובילו להרשעתו. אולמרט מלא ציפייה כי בקשת החנינה תיפול על לב פתוח ונפש חפצה. כמו כן אולמרט מציין שסבל מספיק ושילם מחיר כבד".