התביעה: לגזור על אזריה בין שלוש לחמש שנות מאסר והורדה לדרגת טוראי
התובע במשפט אמר כי החייל שהורשע בהריגת מחבל "שם עצמו כמי שמחליט מה העונש שמגיע למחבל". עם זאת, קבע כי יש לדון את אזריה לתחום הנמוך של הענישה, בהתחשב בהיותו חייל מצטיין ובמצב הרפואי של הוריו. סנגוריו של אזריה: "מתחם הענישה צריך להיות בין אפס ימי מאסר לשנתיים"
דרמת משפט אזריה לשיא: הפרקליטות הצבאית דרשה הערב (יום ג') מבית הדין הצבאי בקריה בתל אביב לגזור בין שלוש לחמש שנות מאסר על סמל אלאור אזריה, החייל שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל ובהתנהגות שאינה הולמת. כמו כן דרשה התביעה מבית הדין להוריד את אזריה לדרגת טוראי ולגזור עליו גם מאסר על תנאי. במקביל, התביעה מסכימה לנכות מעונשו של אזריה את תשעת ימי המעצר שריצה בכלא הצבאי בשלב חקירתו.
עם זאת, התובע סגן-אלוף במיל' נדב וייסמן ציין כי "ראוי לדון את הנאשם לתחום הנמוך של מתחם הענישה לאור התנהגותו הטובה של הנאשם, הצטיינותו עד האירוע ומצבו. אין מקום להתחשבות נוספת מעבר לכך". אחרי שהתובע סיים את דבריו נראה החייל מחויך. מנגד, אמרה הסנגוריה שמתחם הענישה שהיא מבקשת הוא בין אפס ימי מאסר לשנתיים מאסר בפועל. השופטת מאיה הלר הגיבה לכך: "גם בפסקי הדין שהצגתם מתחם הענישה אינו אפס בשום שלב".
בפתח דבריו אמר התובע כי "בית הדין הוציא הכרעה מפורטת וחד משמעית ששלחה מסר ברור לצבא ולחברה בנוגע לנורמות הפעולה הראויות. העונש עוסק בקשת רחבה יותר של נושאים מאלה שנדונו בהכרעת הדין ובכללם לערכים שנפגעו, במכלול הנסיבות הסובבות המעשה וגם כאלה שאין בכולם להקים סייג לאחריות פלילית, בנאשם עצמו ובמשפחתו ועוד".
בהתייחסו לשיקולי התביעה אמר וייסמן כי "שיקולים להחמרה: הנאשם הורשע בעבירת הריגה שהיא אחת מעבירות החמורות בחוק העונשין. הוא הרג שלא כדין תוך הפרה מפקודות הצבא וחריגה מערכי הצבא. זו עבירה חמורה ולא בכדי קובע המחוקק עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר על עבירת ההריגה ועונש מרבי של שנת מאסר על עבירת ההתנהגות שאינה הולמת בה הורשע הנאשם.
"הנאשם, שהוא חייל קרבי מאומן, עשה שימוש בנשקו הצבאי שהופקד בידיו כדי להרוג שלא כדין, בניגוד להוראות הפתיחה באש שבהם לדבריו היה בקיא. חשוב להדגיש: הנאשם לא טעה. הוא אמר זאת מפורשות ובית הדין קבע זאת מפורשות. הנאשם אמר שהיה חוזר על המעשה גם מחר. זו לא טעות משום סוג שהוא ולא בלבול מכל סוג שהוא".
עוד אמר התובע כי "בית הדין קבע שירי הנאשם בוצע מתוך כוונה לגרום למות המחבל מתוך מעשיו הקודמים של המחבל ולא מתוך סכנה לנאשם. הקביעות האלה מתארות מעשה בדרגת אשמה גבוהה. הנאשם פעל בכוונה שהיא הדרגה החמורה ביותר של הדרגה הפלילית בעבירת ההריגה ובית הדין קבע זאת".
הוא הוסיף כי "אזריה שם עצמו כמי שמחליט מה העונש שמגיע למחבל והוציא את החלטתו לפועל וזהו מעשה מופלג בחומרתו שיש לו מעט תקדימים, כזה שסותר נורמות של שלטון החוק. אין אדם מוסמך לשים עצמו כשופט וכמוציא לפועל. בית המשפט העליון קבע שדמו של עבריין אלים ונתעב אינו סמוק יותר מדמם של אחרים. הנאשם ניצל לרעה את הכוח והסמכות שניתנו לו וניצל נוכחותו בזירה לממש מטרה פסולה. הנאשם פגע בביצוע המשימה הצבאית".
בהמשך ציין התובע וייסמן כי "מעשה הנאשם לבדו מצדיק ענישה מרתיעה וחמורה שמבטאת את חומרת עבירת ההריגה. היבטים משמעותיים להקלה: ברור לחלוטין שהעבירה שביצע היא לא פרי תכנון מוקדם אלא ממחשבה רעה שנבטה בו בשטח בלב חברון לאחר פיגוע שבו חבר טוב שלו נתקף והוא כחובש ליווה את החובש וסייע לו והכל בסיטואציה בלתי מוכרת לנאשם ושיש להתחשב בה.
"אין ספק שהנאשם לא טעה לחשוב שהמחבל מסוכן. הוא ירה במחבל מאחר שהמחבל תקף את חבריו ופצע אחד מהם אבל אין לנו נתון על אודות העיתוי המדויק שבו הנאשם גיבש את המחשבה הפלילית ואפשר להניח ולו מחמת הספק שזו החלטה רגעית או קצרת מועד. ניתן להתחשב בכך שדמו של חברו של אזריה היה על ידיו לאחר שטיפל בו".
"אזריה לא לקח אחריות על מעשיו"
לדברי התובע, "יש למעשה רקע של פגיעה בחבר קרוב לאזריה וגם בזה ניתן להתחשב. אותו חבר התגייס עם הנאשם והלך איתו כברת דרך ארוכה. אנו לא מתעלמים שחברון היא מקום קשה ומורכב, בפרט אחרי פיגוע ואנו מבקשים שבית הדין יתחשב בכך. למשימה הזו אזריה נשלח על ידי המדינה והצבא ויש להתחשב בכך. היו פיגועים רבים בחברון לפני אותו אירוע. צריך לראות את הדברים בראייה מאוזנת.
"הנאשם הצטייר כאדם חיובי עד לביצוע העבירה וכחייל קרבי מצטיין. אין לו בעיות משמעתיות ולא עבר פלילי. הוא התנדב לשרת כלוחם בצה"ל ואני מקבל לחלוטין שזו הבחירה שאנו היינו רוצים לראות כמובנת מאליה - והיא לא. הוא תואר כאדם שקט ומופנם. מפקדיו העידו עליו שכל משימה שקיבל - ביצע בצורה שקטה".
בנוגע לעדויות שנשמעו במהלך המשפט והחקירה אמר התובע: "המעשה הרע שביצע אזריה היה חריג לאופיו ולא מעידים על אופיו. עדויות האופי על הנאשם הן אמינות. עדות אזריה לא הוסיפה לו כבוד. הוא ייחס למפקדיו מעשה תקיפה שלא היה ולא נברא ועבירות חמורות של מסירת עדות שקר ואת זה לא הייתי מצפה מאדם עם תכונות אופי שתוארו עליו. הוא לא לקח אחריות על מעשיו. לאזריה יש עדיין הזדמנות לקחת אחריות על מעשיו בדבריו האחרונים, דבר שיכול להוביל להקלה אם בית הדין יתרשם מכנות הדברים אבל בחירה לכפור ולנהל משפט אינם שיקול מחמיר".
לדברי התובע וייסמן, "אין לנכות לנאשם מעונשו את ימי המעצר הפתוח. עם זאת, השהות במעצר פתוח במשך 10 חודשים יש בה שיקול לקולא. שיקול נוסף להקלה בעונש: משפחתו של הנאשם. מדובר במשפחה של משרתי ציבור, אנשי חוק, שעצם הסיטואציה שבהם מורשע בעבירה חמורה היא קשה עבורם. קיבלנו תיעוד רפואי על בעיות רפואיות שמהן סובלים הורי הנאשם. בתוך מתחם העונש ההולם שתכף אציין, ראוי לדון את הנאשם לתחום הנמוך של המתחם".
מנגד, הסנגור עו"ד אייל בסרגליק אמר בדיון הטיעונים לעונש כי "אין לזקוף את הבחירה של אלאור לנהל את המשפט עד תומו. תקופת המעצר הפתוח שלו בבסיס הייתה כמעט בגדר מעצר מלא. האירוע התרחש במהלך פעילות מבצעית לאחר שהמחבל ניסה לרצוח את חבריו לכוח".
מפקד חטיבת כפיר' אלוף-משנה גיא חזות, תועד לפני כמה שבועות על ידי אביו של אזריה מציע לו "עסקה" שתקל עם בנו לקראת מתן גזר הדין. במהלך הדיון הארוך היום בבית הדין הצבאי אמר חזות על אזריה: "מדובר בלוחם שלי, בחייל שלי, אלאור לא צריך לשבת 20 שנה בכלא וגם לא 10 שנים וגם לא שבע שנים. זה לא אירוע רגיל והוא היה מצטיין".
בהמשך הוסיף: "אזריה בוחר להיות לוחם והוא ראוי להרבה שבחים על כך. הוא הצטרף לחטיבה שנלחמת 24/7 בטרור. בימים הלוחמים שלי מוצבים במאות עמדות ובלילות תופסים מבוקשים. לא סתם אלאור נבחר להיות חובש פלוגתי. הטובים ביותר נבחרים להיות חובשים פלוגתיים. אזריה חווה באירוע חוויה לא פשוטה. לראשונה בחייו הוא טיפל בפצוע שהיה גם אחד מחבריו הטובים ואני מניח שלכך יש השפעה. אלאור עשה מעשה חמור ועליו להיענש על כך אבל צריך להתחשב בו בנושא העונש".
לפנייה לכתב/ת 
