אזריה: "משפחתי התרסקה, דונו אותי למידת הרחמים"
אחרי שהתביעה ביקשה לגזור על החייל שהורשע בהריגת מחבל בין שלוש לחמש שנות מאסר, עלה אזריה לדוכן העדים מעט לפני חצות וביקש מהשופטים להתחשב במצבו: "אני ומשפחתי עברנו 10 חודשים של סבל". גזר הדין: החודש
סמל אלאור אזריה, החייל שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל, עלה אמש (יום ג') על דוכן העדים של בית הדין הצבאי בקריה בתל אביב בתום שלב הטיעונים לעונש, ופנה ללבם של השופטים שיגזרו את דינו. אחרי שהתובע, סגן-אלוף במיל' נדב וייסמן, דרש בשם הפרקליטות הצבאית לגזור על אזריה בין שלוש לחמש שנות מאסר, אמר החייל בשלב הטיעונים לעונש: "אחרי 10 חודשים של עינוי וסבל לי ולמשפחתי שהתרסקה אבקש מבית הדין שידון אותי לפי מידת הרחמים".
דיון הטיעונים בעונש החל ב-11:00 בבוקר ואזריה עלה לדבר רק סמוך לחצות. לא נקבע מועד מדויק לגזר הדין, שככל הנראה יינתן בסוף החודש. בנוסף לעונש המאסר בפועל דרשה הפרקליטות להוריד את אזריה לדרגת טוראי ולגזור עליו גם מאסר על תנאי. במקביל, התביעה הביעה הסכמה לנכות מעונשו של אזריה את תשעת ימי המעצר שריצה בכלא הצבאי בשלב חקירתו.
עם זאת, התובע סגן-אלוף במיל' נדב וייסמן ציין כי "ראוי לדון את הנאשם לתחום הנמוך של מתחם הענישה לאור התנהגותו הטובה של הנאשם, הצטיינותו עד האירוע ומצבו. אין מקום להתחשבות נוספת מעבר לכך". אחרי שהתובע סיים את דבריו נראה החייל מחויך.
הסנגוריה אמרה שמתחם הענישה שהיא מבקשת הוא בין אפס ימי מאסר לשנתיים מאסר בפועל. השופטת מאיה הלר הגיבה לכך: "גם בפסקי הדין שהצגתם מתחם הענישה אינו אפס בשום שלב".
לדברי התובע וייסמן, "הנאשם, שהוא חייל קרבי מאומן, עשה שימוש בנשקו הצבאי שהופקד בידיו כדי להרוג שלא כדין, בניגוד להוראות הפתיחה באש שבהם לדבריו היה בקיא. חשוב להדגיש: הנאשם לא טעה. הוא אמר זאת מפורשות ובית הדין קבע זאת מפורשות. הנאשם אמר שהיה חוזר על המעשה גם מחר. זו לא טעות משום סוג שהוא ולא בלבול מכל סוג שהוא".
עוד אמר התובע כי "בית הדין קבע שירי הנאשם בוצע מתוך כוונה לגרום למות המחבל מתוך מעשיו הקודמים של המחבל ולא מתוך סכנה לנאשם. הקביעות האלה מתארות מעשה בדרגת אשמה גבוהה. הנאשם פעל בכוונה שהיא הדרגה החמורה ביותר של הדרגה הפלילית בעבירת ההריגה ובית הדין קבע זאת".
הוא הוסיף כי "אזריה שם עצמו כמי שמחליט מה העונש שמגיע למחבל והוציא את החלטתו לפועל וזהו מעשה מופלג בחומרתו שיש לו מעט תקדימים, כזה שסותר נורמות של שלטון החוק. אין אדם מוסמך לשים עצמו כשופט וכמוציא לפועל. בית המשפט העליון קבע שדמו של עבריין אלים ונתעב אינו סמוק יותר מדמם של אחרים. הנאשם ניצל לרעה את הכוח והסמכות שניתנו לו וניצל נוכחותו בזירה לממש מטרה פסולה. הנאשם פגע בביצוע המשימה הצבאית".
בהמשך ציין התובע וייסמן כי "מעשה הנאשם לבדו מצדיק ענישה מרתיעה וחמורה שמבטאת את חומרת עבירת ההריגה. היבטים משמעותיים להקלה: ברור לחלוטין שהעבירה שביצע היא לא פרי תכנון מוקדם אלא ממחשבה רעה שנבטה בו בשטח בלב חברון לאחר פיגוע שבו חבר טוב שלו נתקף והוא כחובש ליווה את החובש וסייע לו והכל בסיטואציה בלתי מוכרת לנאשם ושיש להתחשב בה.
"אין ספק שהנאשם לא טעה לחשוב שהמחבל מסוכן. הוא ירה במחבל מאחר שהמחבל תקף את חבריו ופצע אחד מהם אבל אין לנו נתון על אודות העיתוי המדויק שבו הנאשם גיבש את המחשבה הפלילית ואפשר להניח ולו מחמת הספק שזו החלטה רגעית או קצרת מועד. ניתן להתחשב בכך שדמו של חברו של אזריה היה על ידיו לאחר שטיפל בו".
לדברי התובע, "יש למעשה רקע של פגיעה בחבר קרוב לאזריה וגם בזה ניתן להתחשב. אותו חבר התגייס עם הנאשם והלך איתו כברת דרך ארוכה. אנו לא מתעלמים שחברון היא מקום קשה ומורכב, בפרט אחרי פיגוע ואנו מבקשים שבית הדין יתחשב בכך. למשימה הזו אזריה נשלח על ידי המדינה והצבא ויש להתחשב בכך. היו פיגועים רבים בחברון לפני אותו אירוע. צריך לראות את הדברים בראייה מאוזנת.
"הנאשם הצטייר כאדם חיובי עד לביצוע העבירה וכחייל קרבי מצטיין. אין לו בעיות משמעתיות ולא עבר פלילי. הוא התנדב לשרת כלוחם בצה"ל ואני מקבל לחלוטין שזו הבחירה שאנו היינו רוצים לראות כמובנת מאליה - והיא לא. הוא תואר כאדם שקט ומופנם. מפקדיו העידו עליו שכל משימה שקיבל - ביצע בצורה שקטה".
בנוגע לעדויות שנשמעו במהלך המשפט והחקירה אמר התובע: "המעשה הרע שביצע אזריה היה חריג לאופיו ולא מעידים על אופיו. עדויות האופי על הנאשם הן אמינות. עדות אזריה לא הוסיפה לו כבוד. הוא ייחס למפקדיו מעשה תקיפה שלא היה ולא נברא ועבירות חמורות של מסירת עדות שקר ואת זה לא הייתי מצפה מאדם עם תכונות אופי שתוארו עליו. הוא לא לקח אחריות על מעשיו. לאזריה יש עדיין הזדמנות לקחת אחריות על מעשיו בדבריו האחרונים,
דבר שיכול להוביל להקלה אם בית הדין יתרשם מכנות הדברים אבל בחירה לכפור ולנהל משפט אינם שיקול מחמיר".
לדברי התובע וייסמן, "אין לנכות לנאשם מעונשו את ימי המעצר הפתוח. עם זאת, השהות במעצר פתוח במשך 10 חודשים יש בה שיקול לקולא. שיקול נוסף להקלה בעונש: משפחתו של הנאשם. מדובר במשפחה של משרתי ציבור, אנשי חוק, שעצם הסיטואציה שבהם מורשע בעבירה חמורה היא קשה עבורם. קיבלנו תיעוד רפואי על בעיות רפואיות שמהן סובלים הורי הנאשם. בתוך מתחם העונש ההולם שתכף אציין, ראוי לדון את הנאשם לתחום הנמוך של המתחם".
מנגד, הסנגור עו"ד אייל בסרגליק אמר בדיון הטיעונים לעונש כי "אין לזקוף את הבחירה של אלאור לנהל את המשפט עד תומו. תקופת המעצר הפתוח שלו בבסיס הייתה כמעט בגדר מעצר מלא. האירוע התרחש במהלך פעילות מבצעית לאחר שהמחבל ניסה לרצוח את חבריו לכוח".
לפנייה לכתב/ת 
