שתף קטע נבחר

ארץ זבת חלב וגראס

הם לא מפחדים לשלוף ג'וינט במסיבה או בפאב, כי אף אחד לא יבדוק אותם. אם במקרה ייתפסו וייזרקו מהקבוצה, הם יוכלו למצוא עבודה במועדון אחר. כך הפכה ליגת העל בכדורסל לגן עדן למעשנים

חצי גמר גביע המדינה 2014. מיד אחרי הניצחון על הפועל תל אביב נקרא טרנס רודריק מהפועל אילת לבדיקת סמים. רודריק היה ידוע כטיפוס בעייתי, עם רקורד של עבירות משמעת, אבל גם היו"ר שלו, מוטי אמסלם, נדהם כשהשחקן ניגש אליו והודה: "לקחתי שאכטה".

 

"היה לי ברור שאני משחרר אותו אחרי הגמר", סיפר אתמול אמסלם. לדבריו, השחקן אמר לו כי עישן במסיבה ערב חצי הגמר, והיה לו ברור שהבדיקות יוכיחו זאת. "מה שמצחיק זה שאחרי ששיחררנו אותו, הגיעו התוצאות", אומר אמסלם. "הוא היה נקי".

 

המקרה הזה הוא אנקדוטה קטנה מ"תרבות העישון" הנפוצה בכדורסל הישראלי. לאורך השנים נתפסו לא מעט שחקנים על שימוש בסמים קלים, כולם זרים. דרק המילטון (2000) ולמונט ג'ונס (2002) מהפועל ירושלים, רודני ביופורד שנתפס אחרי משחקה של מכבי ת"א נגד ציבונה זאגרב ב־2006, דמונטז סטיט וג'ף אלן ממכבי חיפה (2014) – אלו רק מקרים בולטים.

 

נתפס אחרי משחק של מכבי ת"א. רודני ביופורד (צילום: ערן קמינסקי) (צילום: ערן קמינסקי)
נתפס אחרי משחק של מכבי ת"א. רודני ביופורד(צילום: ערן קמינסקי)

 

"זה לא סוד שרוב השחקנים האמריקנים מעשנים", אומר שחקן בליגת העל. "גם הישראלים לא תמימים, אבל זה לא ברמה של הזרים". יו"ר של אחת מקבוצות הצמרת מוסיף: "אם היינו עושים בדיקות לכל הזרים, לא הייתה פה ליגה. יש שחקנים שמעשנים 25 שעות ביממה". אם התופעה כל כך נפוצה, איך הפך הכדורסל שלנו לגן עדן למעשני מריחואנה?

 

טרנס רודריק במדי הפועל אילת (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
טרנס רודריק במדי הפועל אילת(צילום: אבי רוקח)

 

שאיפות גבוהות

מעבר לזמינות הסמים הקלים בארץ, שאינה בשליטת מפרנסי הענף, אין ספק שהסיבה המרכזית לכך היא העובדה שכמעט לא בודקים אותם. שחקן יכול להעביר כאן שנים מבלי להיבדק ולו פעם אחת. אפילו השחקנים שהזכרנו לא נתפסו במסגרת בדיקה של מינהלת הליגה או איגוד הכדורסל, אלא בבדיקות של הגופים האירופיים (פיב"א ויורוליג) או של המשטרה.

 

"זה נכון שבקבוצות שמשחקות במפעלים באירופה מספר המעשנים קטן יותר, כי הם מפחדים להיתפס", מספר סוכן ישראלי. "המדיניות של פיב"א ושל היורוליג הרבה יותר נוקשה מזו של המינהלת. קבוצות ישראליות פתאום מופתעות אחרי משחק, והשחקנים מודעים לאפשרות שייאלצו להיבדק. בקבוצות האחרות בליגה יש חגיגה".

 

סוני ווימס. מעט שחקנים נבדקו בישראל (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
סוני ווימס. מעט שחקנים נבדקו בישראל(צילום: יריב כץ)

 

מעט מאוד בדיקות סמים נערכות כאן. לפי נתוני הסוכנות הלאומית למניעת סמים בספורט, זו שערכה את הבדיקה המפורסמת לסוני ווימס לבקשת מכבי ת"א, בכדורסל הישראלי נבדקו ב־2015 רק 29 שחקנים. ב־2016 המספר עלה במעט ל־36. ב־2016/17 המצב כבר מגוחך: רק ארבע בדיקות עד עכשיו, במשחק בודד (הפועל חולון נגד מכבי חיפה). "חייבים להגביר את האכיפה, חובה לבדוק יותר", אומר אמסלם.

 

מצד שני, מחקרים מראים שעישון מריחואנה לא ממש פוגע ביכולת השחקנים.

"בסדר, אבל חוק זה חוק. אתה נמצא במדינת חוק ואתה חייב לציית לחוקים, אין לך ברירה".

 

"חייבים לציית לחוקים". מוטי אמסלם (צילום: מגד גוזני, איגוד הכדורסל) (צילום: מגד גוזני, איגוד הכדורסל)
"חייבים לציית לחוקים". מוטי אמסלם(צילום: מגד גוזני, איגוד הכדורסל)

 

מאמן מכבי ראשל"צ, אריק שיבק, אימן לא מעט שנים באירופה וראה איך מדינות אחרות מתייחסות ברצינות לעניין הסמים. "בליגה הבלגית, אחרי כמעט כל משחק, היו לוקחים באופן אקראי שני שחקנים מכל קבוצה לבדיקת סמים", הוא מסביר. "יותר מזה, השחקנים חתומים על סעיף בחוזה שמאפשר לדפוק להם על הדלת באמצע הלילה ולדרוש בדיקה. זה מאוד מקובל שם. כשגור שלף שיחק עבורי בבלגיה, ניצחנו בליאז' ונאלצנו לחכות לו שעתיים וחצי באוטובוס חזרה. הוא לא הצליח לתת שתן בבדיקה וסימס לי כל הזמן שלא יוצא לו. בסוף זה הסתדר ומובן שהוא יצא נקי".

 

אתה מצדיק את מה שמכבי ת"א עשתה לסוני ווימס?

"הייתי בקבוצה בחו"ל שהיה חשד לגבי שחקן מסוים שאפילו שיחק פעם בישראל. המנג'ר הזמין בדיקת סמים ביוזמת המועדון, לא הסתירו את זה ואמרו את זה לשחקנים. הם נתנו דגימה ובאמת אותו שחקן נתפס. בהמשך הוא גם הודה שעישן ושוחרר מיידית מהקבוצה. אז אני בהחלט מסכים עם הצעד של מכבי".

 

"מסכים עם הצעד של מכבי ת"א". אריק שיבק (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
"מסכים עם הצעד של מכבי ת"א". אריק שיבק(צילום: אוהד צויגנברג)

 

עם זאת, שיבק דווקא לא חושב שיש תרבות של צריכת סמים בליגה הישראלית. "לא אאשים אף אחד ולא אגיד שהרבה שחקנים מעשנים", הוא אומר. "אני מכיר את הקלישאה שהליגה פה היא מקלט לשחקנים שרוצים לעשן, כי פה לא בודקים. אני לא אוהב את האמירה, כי מכתימים ציבור שלם. אישית, אני לא מאמין לזה".

 

הגלגול הבא

למרות דבריו של שיבק, המציאות מלמדת שלא רק שהשימוש בסמים קלים הוא תופעה מקובלת ורחבה, אלא שחלק מהשחקנים אפילו לא מנסים להסתיר אותה.

במקרה של סטיט ואלן, למשל, הגיעה המשטרה לדירתם בעקבות תלונה של השכנים על רעשים עזים שבקעו ממנה. השוטרים נכנסו ומצאו 30 גרם מריחואנה. רודריק עשה זאת במסיבה, וישנם מקרים נוספים של שחקנים שעישנו במקומות ציבוריים. "הם מעשנים בפאבים ובמסיבות, בעיקר במדינת ת"א", טוען אמסלם.

 

ג'ף אלן במדי מכבי חיפה ב-2014 (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
ג'ף אלן במדי מכבי חיפה ב-2014(צילום: אבי רוקח)

 

סוכן שחקנים מוסיף: "זה לא סוד שרוב השחקנים האמריקאנם מעשנים. זו התרבות שלהם. הם יודעים שלא בודקים כאן, לעומת מקומות כמו יוון או בלגיה. ישראל היא גן עדן לזרים: מדינה עם שמש, כולם מדברים אנגלית, אוכל טוב, וגם הסמים נכנסים לשיקול הדעת. מובן שזה לא השיקול המרכזי, אבל בוא נגיד בעדינות שזה מוסיף מאוד. ברור שלא ככה אני מוכר להם את הליגה, אבל אני בטוח שהשחקנים מדברים בינם לבין עצמם".

 

ואם מישהו צריך עוד הוכחה לכך שבליגה שלנו לא כל כך מתרגשים מגראס, הנה עוד דבר מדהים: מתברר שגם אם עישנת ונתפסת, אתה עדיין יכול למצוא כאן עבודה. ג'ף אלן חזר לישראל, שיחק בהפועל ת"א והיום אפשר למצוא אותו בהפועל באר־שבע מהליגה הלאומית. למונט ג'ונס נזרק מהפועל ירושלים בגלל סמים ואחרי כמה עונות נחת כאן שוב במדי גליל־עליון. טוני יאנגר הושעה בגלל סמים וממשיך לשחק עד היום.

 

בכדורסל הישראלי, כך זה נראה, ימשיכו להתייחס בסלחנות ולגלגל עיניים. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עוז מועלם
סוני ווימס
צילום: עוז מועלם
מומלצים