"חברים" בסינית: הכפילות של הסדרות
הרוסים חשבו שהגיבור של "כולם אוהבים את ריימונד" הוא רכרוכי מדי, הדמויות של "משפחה מודרנית" עברו שינוי מהותי בדרך למסך האיראני, ואיך נראים רוס ורייצ'ל הסינים? סדרות אהובות רבות זכו לעיבודים שונים מסביב לעולם, לכבוד שבוע הכפילים - הגרסאות שלא הכרתם
לא מעט קומדיות מסך קטן מצאו עצמן בטלוויזיה הרוסית, בגרסאות שהותאמו במיוחד עבור הקהל המקומי. "נני", למשל, זכתה שם להצלחה רבה, אבל ריימונד (או בגרסה הרוסית – קוסטיה) לא זכה לאותה אהדה במדינה הקרה.
מה שהצחיק את האמריקנים ואפילו את הישראלים, לא ממש הרשים את מנכ"ל הרשת ששידרה את התוכנית. "זה לא מצחיק", אמר לרוזנטל ההמום, שנאלץ לספוג ביקורת רבה גם מצד התסריטאי האמון על הגרסה הרוסית, שהחליט שריימונד פשוט רכרוכי מכדי לייצג גיבור סדרה ברוסיה.
קוסטיה והמשפחה
תלאותיו של רוזנטל בדרך להפוך את ריימונד לקוסטיה תועדו בסרט דוקומנטרי משעשע, ובו נראה המפיק די אבוד מול שלל הדמויות שהוא נתקל בהן, ואשר מתעקשות שסדרה קומית צריכה להכיל דמויות קריקטוריסטיות יותר ואנושיות פחות ("מה בכלל מצחיק באנשים רגילים?", הם אומרים לו). וזה עוד לפני שהוא נאלץ להסביר למה קניית כיסאות עבור הקהל באולפן היא עניין די הכרחי.
והנה סיפור מופרך כל כך שקשה להאמין שהוא אכן קרה במציאות. יבוא סדרות מצריך תהליך בירוקרטי שלם של זכויות יוצרים ואישורים המותנים על ידי הפקת המקור - הרבה לפני תחילת הצילומים. עכשיו דמיינו לעצמכם את המבט על פניו של מפיק ויוצר הסיטקומים צ'אק לורי, כשגילה שהקומדיה המצליחה ביותר שלו מהשנים האחרונות, "המפץ הגדול", זכתה באחות בלרוסית – לא חוקית.
הגרסה (או אם לדייק – החיקוי) של "The Big Bang Theory" זכתה בבלרוס לשם "The Theorists" ("התאוריטיקנים") והיא הייתה העתק מושלם. הפתיח שלה גולל את קורות כדור הארץ והמין האנושי, היא הכילה דמויות שמבוססות על לנארד, שלדון וחבריהם (לעתים עד רמת שם הדמות), ולעתים אף כללה קווי עלילה שלמים שכמו הועתקו מילה במילה מהמקור.
פתרון התביעה המתבקש לא היה רלוונטי למקרה ספציפי זה, לאחר שלורי גילה כי חברת ההפקה של המוצר הטלוויזיוני שנגנב ממנו שייכת ומנוהלת על ידי לא אחרת מאשר ממשלת בלרוס. הפתרון היצירתי של יוצרי הסדרה היה לשדר מסר ברור לזייפנים הבלרוסים, שעלה על המרקע בסוף אחד הפרקים בסדרה, ובו למדו צופיה על ענף היצוא העיקרי של בלרוס ("לצד בקר ומוצריו הנלווים"): תעשיית טלוויזיה משגשגת. לורי וחבריו הסבירו את הבדיחה לצופים בהמשך המסר, כמו גם את חוסר יכולתם לתבוע את האומה הבלרוסית, וקינחו בציפייה לראות את הגרסה הקירג'יזסטנית של "דארמה וגרג".
על פניו נדמה שהסימפסונים הם האחרונים שידרשו שינוי, התאמה ועיצוב מחדש כשהם מיוצאים למדינות זרות. בעיקר לאור העובדה שהם מצוירים וההומור שלהם יכול לפנות לקהלים שונים. אבל כשהם זכו ב-2005 לגרסה ערבית בדמותה של "אל שעמשון", התברר שלא מעט מהמאפיינים הבולטים של הדמויות פשוט לא מתאימים לקהל הערבי-מוסלמי.
וכך הפכה בירת "Duff" האהובה על הומר לסודה, הבר של מו היה לבית קפה, והדונאטס הומרו בעוגיות ערביות. גם הבייקון יצא מהתפריט של הומר, שזכה במדינות ערב לשם המתבקש "עומאר שעמשון". בארט הערבי נקרא בעדר, מארג' נקראה שם מונה וליסה ענתה לשם ביזע. ספרינגפילד, למקרה שתהיתם, זכתה לתרגום המילולי – "רבקה" ("אביב" בערבית. לא האביב הערבי).
רשת MBC הערבית שינתה שלל תכונות של דמויות אחרות – וזה הגיוני, בהתחשב בעובדה שחלקן נוצריות, הודיות או במקרה של קראסטי הליצן – יהודיות. מובן שלא כולם קיבלו את רשימת השינויים בהתלהבות. "אם הומר סימפסון לא מתנהג כמו חזיר, וגם זה אסור להם כידוע לי, אז הוא פשוט לא הומר", אמר אחד ממפיקי הסדרה, אל ג'ין.
ככל הנראה גם הקהל הערבי לא ממש חיבב את הדמויות בגרסאותיהן השמרניות יותר, ובחר לצפות בגרסה המקורית כשהיא מלווה כתוביות בערבית. הסדרה עלתה לקראת חודש הרמדאן וירדה מהאוויר לאחר שהוקרנו 34 פרקים, מתוך ה-52 שתוכננו במקור.
קורותיו של ג'ק באואר, האיש הנלחם בטרור ובזמן, הסעירו במשך שנים רבות צופי טלוויזיה ברחבי העולם, וב-2013 היה זה תורם של ההודים לחטוף התקף לב. אל נעליו של קיפר סאת'רלנד נכנס השחקן ההודי אניל קאפוט, שכיכב בעבר בשלל סרטים בוליוודים וגם בלהיט ההוליוודי "נער החידות ממומביי". בסדרה, אגב, שמו היה ג'אי סינג ראטהוד.
לאחר עלייתה זכתה הסדרה לשבחים, והיא נחשבת לאי של תוכן ראוי בים אופרות הסבון של הטלוויזיה ההודית. והנה לכם פרט טריוויה קטן – השחקן הראשי, קאפוט, שיחק גם ב-"24" האמריקנית, שם גילם מנהיג של מדינה מזרח-תיכונית בדיונית. השתדרג.
ועוד באותה שנה: זמן קצר בטרם עמדה להשיב נשמתה לבורא בפרק סיום מופתי, זכתה סדרת הלהיט של AMC "שובר שורות" בגרסה ספרדית. זו הציגה את סיפורו של וולטר בלאנקו ("בלאנקו" בספרדית פירושו - "לבן", אז טכנית הוא עדיין נותר וולטר ווייט), מורה לכימיה שנאלץ להתמודד לפתע עם מחלת הסרטן, ועל הדרך הופך לברון סמים. לג'סי פינקמן הספרדי קראו חוזה רוסאס, השוטר האנק נברא מחדש כהנרי נאבארו. "Breaking Bad" הפכה ל-"Metastasis" (גרורה סרטנית) ובגרסתה הספרדית יצאה מגבולות אלבקרקי ומוקמה דווקא בקולומביה.
בסך הכל מדובר היה בשעתוק של סדרת המקור - מלבד כמה שינויים קטנים, אך משמעותיים. אחד מהם הוא מיקומה של מעבדת הסמים של וולטר וג'סי. זו, כזכור, מוקמה בגרסה האמריקנית בקראוון - כלי תחבורה ומקום מגורים לא בדיוק נפוץ בקולומביה. ועל כן, ווייט ופינקמן הספרדיים מיקמו את מעבדת המת' שלהם דווקא באוטובוס בית ספר נטוש.
כן, גם לאיראנים מגיעה משפחה מודרנית, וזו עלתה בחודש הרמדאן של 2014 וזכתה להצלחה רבה. "Haft Sang", היא נקראה שם, כשם משחק הילדים "שבע אבנים" (או "חמש אבנים", כפי שאנחנו מכירים אותו). על אף היותה דומה למדי לאחותה האמריקנית, הגרסה האיראנית משתמשת בשפה טלוויזיונית מעט אחרת ומתנהלת בקצב איטי יותר. בנוסף, אורכו של כל פרק בגרסה האיראנית הוא בין 40 ל-50 דקות.
אבל אלו עוד שינויים מינוריים. לצד התאמות מתבקשות, כמו הפיכתם של פיל וקלייר למונסן וליילה ושל לוק ואלכס לשהאנין ושאדי, ישנן דמויות שהשינוי בהן קיצוני ומהותי יותר. כך הפכה היילי, בת הטיפש עשרה המתוסבכת, לנער עמיר. את בן זוגה הלא מבריק, דילן, החליפה דמותו של אנוש, חברו המתבגר של עמיר. ככה זה כשחברויות בין בנים ובנות אסורות להצגה בטלוויזיה האיראנית. וכנראה השינוי המשמעותי ביותר הוא זה שספגו דמותיותיהם של זוג הגייז מיטש וקאם, שהפכו לזוג הטרוסקסואלי לחלוטין בשם ברהאוז ואלהאם. אכן, משפחה מודרנית.
אפילו "חברים" זכתה לגרסה זרה, ועוד אחת סינית. לפני כארבע שנים, ממש עם תחילתה של השנה הסינית, עלתה לאוויר "Planet Homebuddies", שסיפרה את סיפורם של שישה בני 30-20 בעיר הגדולה. שלוש בנות, שלושה בנים, וכולם גרים זה לצד זה בבניין שיותר ממזכיר את זה שגרו בו רוס, רייצ'ל, מוניקה וחבריהם המאוסים. בניגוד ל"חברים" שהתפרשה על פני עשר עונות, "פלאנט הומבאדיז" (שם די נורא, יש להודות) הסתפקה בשש.
הדובדבן שבקצפת? את שיר הפתיחה של הסדרה כתב וביצע דני וויילד, הוואן היט וונדר בר המזל שכתב יחד עם להקתו, הרמברנדטס, את שיר הפתיחה של "חברים" המקורית, "I'll Be There For You".
הבאנדי הוחלף בבוקי, הכלב באק הוחלף בבארון, אבל המהות אותה מהות: "נשואים פלוס" הפכה ברוסיה ב-2006 ל"Happy Togather", כשאל באנדי נקרא ג'נה, פג הפכה לדאשה, קלי לסווטה ובאד לרומן. היה דמיון רב בין ביתה של משפחת בוקי לבין זה של הבאנדיס, אף שבגרסה הרוסית מדובר בחורבה מעופשת יותר. שינויים משמעותיים נוספים כוללים את דמותו של שבע - הילד הלא פופולרי שהבאנדיז אימצו בשלב מסוים, ואז נעלם בגרסה האמריקנית. בזו הרוסית, לעומת זאת, הוא נשאר במשפחה ולא נעלם אל הלא נודע.
הבדל מעניין נוסף הוא בכך שבעוד הכלב באק מת במהלך עונותיה המתקדמות של הסדרה האמריקנית ורוחו בעלילה עברה לכלב אחר - מקבילו הרוסי דווקא חיי חיים ארוכים וסיים את הסדרה יחד עם יתר חברי הקאסט. ואף מילה על הגרסה הישראלית.
