מי צריך אותם בכלל? השטרות החדשים

יותר מ-90% מהכסף בעולם כבר מזמן לא באמת נמצא על הנייר. אבל חייבים להודות שיש איזה התרגשות מלהחזיק את השטר החדש בפעם הראשונה, להסתכל עליו, לבחון מקרוב את הצבע, הסימנים החדשים והדמות המכובדת עד שהוא הופך ל"שקוף עבורנו" אחרי מספר חודשים.

לקראת ההשקה: בנק ישראל חושף את השטרות החדשים

עד היום אני זוכר את הפעם הראשונה שקיבלתי מהוריי דמי כיס של השקל החדש, ימים אחרי שיצא לאור, בצבע ירוק בוהק עם דמותו החשובה של הרמב"ם מוטבעת עליו. תודו שעבור חלק מאיתנו גם לראות את הכספת נפתחת בסרט המיתולוגי "מתחת לאף" עם ערימות של 'הרצלים' הייתה סוג של חוויה.

הבעיה היא שמלבד ההתרגשות, ואיזכור אישיות אם תירצו, אני לא מצליח להבין למה באמת צריך עוד להתאמץ להוציא את השטרות החדשים, בעולם שאין בו אינפלציה וכבר מזמן אפשר לעקוב אחר תנועות הכסף. בעולם שבו רק פושעים מסתובבים עם מזוודות של כסף והאמת - גם הם לא. והכי חשוב, למה לעשות את זה בעולם שמוכן טכנולוגית להיגמל לחלוטין ממזומן כבר מחר בבוקר.

לא ירחק היום בו יפסיקו להדפיס כסף

בסין, בארה"ב וגם באירופה בוחנים כבר מספר שנים כיצד להנפיק מטבעות דיגיטליים, ולהוציא מכלל שימוש את הדפסת הכסף על נייר. עבור חלקכם אולי המילה "מטבעות דיגיטלים" עדיין לא ממש ברורה, אבל תוך כמה שנים זו תהיה המערכת הפיננסית היחידה שתכירו. בסך הכל אנחנו מדברים על שורת קוד, "שתיכרת" (מלשון כרייה) עבור כל שטר, ושתישמר על מיליוני מחשבים בעולם (ככה נקראת מערכת מבוזרת), ובעצם ניתן יהיה להעביר את הכסף לכל אחד בעולם במהירות הבזק וללא מתווכים, בעלות זניחה ותיעוד! יתרון נוסף הוא שאותה שורת קוד ניתנת לחלוקה לכמה חלקים שתרצו אז לא צריך כל כך הרבה מטבעות דיגיטליים שונים.

ברוב הבנקים המרכזיים בעולם עסוקים, וחלקם אף מבוהלים מהדרך שבה הם יבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות. מצד שני, חלק גדול מהם מבין שדווקא אימוץ הטכנולוגיות החדשות יוכל לשפר מאוד את התיפקוד שלהם. בעולם החדש השליטה על הכסף תהיה טובה יותר, ההון השחור ימוגר עד לאפס והרווחה הכלכלית והחברתית תשתפר.

ביטקוין - מטבע דיגיטלי(shutterstock)

בבנק ישראל מתכוננים למיגור השימוש במזומן

בבנק ישראל אומנם עדיין מנפיקים שטרות חדשים, אבל גם הם הקימו ועדה לשימוש באמצעי תשלום מתקדמים שתמגר את השימוש במזומן. Paypal אולי התחילה את המהפכה, אבל כבר היום יש מאות אפליקציות להעברת כספים כמו "ביט" של בנק פועלים, בהודו יש Free Charge המאפשרת העברה של כסף בווטסאפ, Transfer Wise מבית היוצר של Skype שמעבירים כסף במטבעות שונים בעולם ועוד.

חלק יכנו את המהפכה הזו פינטק, חלק יהיו פרטניים יותר ויקראו לה בלוקצ'יין, חלקם יזכירו רשת ביטקווין, איטריום, כריית מטבעות, digital tokens, smart contract ומה לא – אם אני אנסה במילים פשוטות יותר, אלפי חברות קטנות בעולם בעצם מנסות לגמול אותנו משירותים פיננסיים ומכסף ורוצות שנוכל להעביר כספים, תשלומים, בעלות על נכסים, מניות, אג"חים, חפצי אמנות ומה לא על רשת מחשבים מבוזרת ביותר, מאובטחת ביותר, מהירה ביותר ובעלות זניחה, ותוכלו לעשות את זה מהסמארטפון שלכם, מהאייפד או מהשעון החכם שלכם.

אם תרצו עוד כמה סיבות חוץ מהון שחור, חיסכון בעלויות ושליטה טובה יותר על הכסף שלכם, קבלו יותר מ-20% מהאוכלוסיה שהיום אין לה גישה למערכת הפיננסית אבל יש לה גישה למכשיר פלאפון, שבעזרתו תוכל לקבל גישה בלחיצת כפתור.

חלקכם ודאי נחשפתם לתחילת המהפכה שבה אנשים מלווים כסף לאנשים דרך האינטרנט, או משקיעים בפרויקטים במדינה זרה, משקיעים במיזמים במקומות שונים בעולם ועוד, אבל עד עכשיו רובם עושים זאת בעזרת כסף וירטואלי שמצוי במערכות הבנקאיות או בשפה המקצועית fiat money - נסו לדמיין עד כמה המערכות האלו יוכלו להתפתח בעוד מספר שנים כאשר רוב הכסף בעולם יהיה דיגיטלי.

אז עכשיו תגידו לי – פחות הון שחור, פחות לשלם מיסים, פחות פשע, פחות לשלם עמלות, יותר רווחה כלכלית, השקעות יותר טובות, יותר ביטחון על הכסף שלנו, יותר דמוקרטיה, יותר חלוקה בעושר העולמי. באמת מרגש אתכם עדיין לחשוב על השטר החדש ומי לעזאזל יהיה שם?

הכותב הינו כלכלן ראשי ומנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה בקבוצת אקסלנס. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב ו/או לאקסלנס אין עניין אישי בנושא הכתבה.