"יישוב חדש? לא מאמינים לבנט ולנתניהו"
מפוני עמונה מצאו עצמם באכסנייה בעפרה כשברקע נשמעות, שוב, הבטחות ממשלתיות לפתרון דיור חלופי, אך הם פסימיים. "עצמנו עיניים, סמכנו על בנט יותר מדי", אמר יהוידע נזרי. "אני לא מאמין לאף מילה של נתניהו", ציין יעקב בנימין. ראשי המתיישבים מתכננים קמפיין נרחב, שיכלול מחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים
אנשי עמונה כבר שבעים מהבטחות. אחרי שראו איך המתווה שהציעו להם התפוגג ונדחה על ידי בג"ץ, הם כבר לא מאמינים להבטחות של הממשלה להקים עבורם יישוב חדש תוך חודש וחצי. "אנחנו לא מאמינים לכם. לא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולא לשר החינוך נפתלי בנט. עד שלא נתקע מזוזה ביישוב החדש, אנחנו לא מאמינים בכלום. הבטחתם מתווה, אין מתווה. הבטחתם 52 מבנים, הבטחתם נכסי נפקדים. אין כלום. מעכשיו רק מעשים", אומר אביחי בוארון, ראש מטה המאבק.
אתמול החל פינוי עמונה, לאחר שבקשת התושבים לדחות את המהלך עד להחלטת בג"ץ בעניין תידון. אלא שהמשטרה החלה בפינוי ובבג"ץ נתנו רק לאחר מכן את החלטתם לדחות את המתווה שהושג בין המתיישבים למדינה. בג"ץ קבע ברוב של שני שופטים מול אחד כי האדמות שאליהן היו אמורים לעבור חלק מהמפונים שייכות לפלסטינים מהכפר סילוואד. צו ארעי שניתן הפך לקבוע, ולפיכך סוקל המתווה שהושג, שבמסגרתו אמורים היו אנשי עמונה להתפנות בשקט.
לאחר הפינוי עברו המתיישבים לאכסנייה צפופה בעפרה. הם דורשים בתוקף כי ההסכם עליו חתמו מול נתניהו ונציגיו ולפיו יבנה להם יישוב חדש. בין היתר, צוין בהסכם כי נתניהו הבטיח למפונים הקמת יישוב חדש על אדמות מדינה בשטחי מועצת בנימין. כרגע נבחנות מספר חלופות ובהן שטחים באזור כוכב השחר וגוש טלמונים, וראשי המתיישבים כבר בוחנים את המפות שבהן יש אדמות מדינה להקמת יישוב חדש.
המפונים לא מתכוונים לשבת בשקט. כבר אתמול בלילה החלו לדבר שם, בין היתר ראשי מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, על קמפיין נרחב שיחל בימים הקרובים ויכלול ככל הנראה מחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים. "לא נרפה עד שיקיימו את הסעיף היחיד שעוד נותר לקיים במתווה, סעיף שמונה, שמראה שהם אמורים לקבל יישוב בשטח מועצת בנימין", אמרו המארגנים.
רויטל הלברשטט, אחת המפונות, לא ממש מאמינה להבטחות של נתניהו: "קשה לי להאמין, אני רוצה להאמין אבל קשה לי. למגורשי מיגרון עדיין לא הקימו ישוב חדש, עדיין יש משפחות מגוש קטיף שלא נמצאות בצורה מסודרת. בסופו של דבר נותרה לנו שליטה רק על עצמנו, אני מתכוונת עליי עצמי ועל המשפחה שלי. זה הדבר היחיד שאני יכולה לסמוך רק על עצמי בנקודה הזאת".
לדברי הלברשטט, היא לא חשה בגידה מצד הפוליטיקאים: "הם לא בגדו בנו, הם ניסו ככל יכולתם להביא למתווה הזה ואתמול ראינו כולם שהמדינה לא מדינה דמוקרטית, בא בית משפט ומחליט החלטות בניגוד למדיניות ממשלתית. בשביל מה יש הפרדת רשויות במדינה? אני מבקשת מכל מי שחשוב לו שהדמוקרטיה חשובה לו שיקום ויצעק, תחשבו שהיום היתה ממשלת שמאל והרכב שופטי בג"ץ היה ימני והיתה התנהלות כזאת, לא הייתם נרעשים שיש כאן פגיעה אנושה בדמוקרטיה?".
יהוידע ניזרי, שביקש בפעם הקודמת להרגיע את השטח אחרי ההסכמות שהושגו עם הממשלה, מנסה לשמור על אופטימיות גם עכשיו. "אני בחור אופטימי באופן כללי וכך אני מתנהל. תמיד הייתה לי איזושהי מחשבה ותקווה כזאת בתוכי שכל ההבטחות, גם של הפוליטיקאים, גם של כל האנשים שניסו וטרחו וגם של אפילו היועץ המשפטי שאישר את המתווה הזה, יגיעו למשהו ואז פתאום בלי שום דבר הרסו אותנו", הוא אומר. "שבעתי מהבטחות, במשך תקופה ארוכה מאוד אנחנו מקבלים עוד הבטחה ועוד הבטחה וכולן נופלות אחת אחרי השנייה. אולי הפכתי להיות סקפטי, זה פוסט טראומה כזה, אני מאמין שנאסוף את עצמנו ונמשיך להאמין ולבנות ואנחנו פה בשביל עם ישראל כולו לא רק בשביל הבית הפרטי שלנו".
ניזרי הוסיף: "אנחנו אנשים רציונליים. שקלנו את כל הדברים אבל המציאות טפחה לנו על הפרצוף. אולי סגרנו את העיניים, סמכנו על בנט יותר מדי והנה חטפנו את זה בפרצוף. אם ביהמ"ש היה מקבל את המתווה לא היה צריך לעשות פינוי בכלל. הבנו שבעצם זה שאנחנו נשארים על ההר אנחנו מקבלים דיור חלופי והסכמנו לוותר בכאב גדול על הבית. הנה זה טפח לנו על הפנים עוד לפני שביהמ"ש פסק, ליברמן כנראה נתן את ההוראה לפנות ולגרש אותנו ולטרנספר אותנו משם, אפילו בלי שביהמ"ש נתן את ההוראה עדיין".
לצד הביקורת על בית המשפט, נשמעה ביקורת גם על ראש הממשלה נתניהו. "אני לא מאמין לביבי ולפתרון שלו. אני לא מאמין לשום מילה שהוא אומר. אם יבנה יישוב אנחנו נחשוב על זה ונדבר", הגיב יעקב בנימין, שפונה אתמול מביתו שבעמונה. רז דביר הוסיף: "אנחנו כרגע פליטים. המדינה לא דאגה לנו לשום פתרון דיור למרות שבג"ץ הקצה שנתיים לפינוי בדיוק בשביל זה, כפי שכתוב בפסק הדין. זה למרות כל הלקחים שהיו אמורים להסיק מגוש קטיף.
משפחות מרובות ילדים היו צריכות להידחס בחדר של 10 מטר מרובע עם שבע-שמונה מיטות בחדר. אנחנו מצפים ממשלת ישראל להקים באופן מיידי ישוב חדש שיאפשר לנו לשמור על הקהילה שלנו, שיאפשר פתרון מגורים בסיסי. אנחנו מצפים שכל המערכות יתגייסו ושההבטחות של ביבי יתגשמו לשם שינוי".
השר זאב אלקין העדיף לא לטייח את המציאות: "נכשלנו בעמונה. כולנו נושאים באחריות קולקטיבית, כולל אותי. אני לא שר משפטים ולא בטחון ולא עסקתי בזה באופן פרטני אבל במבחן התוצאה מאוד רצינו להציל את עמונה ולא הצלחנו. בג"צ מתערב בניגוד לעמדת מדינה. במקרה הספציפי אנחנו מציעים פיתרון, חוק ההסדרה, בעיניי הוא נכון. לחלק מאלפי משפחות שמוצאים את עצמן בסכנת פינוי היועמ"ש יכול למצוא פיתרון בלי חוק הסדרה. גם אם החוק יפסל יש פתרונו לחלק גדול מהמקרים מהסוג הזה, כמו פיצוי כספי".
שחר כהן, קבלן בינוי של הקרווילות שהוכנו למפונים, העירך כי הן יהיו מוכנות ביום ראשון הבא: "מועצת מטה בנימין הזמינה אותנו לבנות ובנינו 13 קרווילות. אנחנו בונים עוד 18 קרווילות ביישוב. אנחנו עובדים שמונה ימים עד כה ואמורים לסיים את הפרויקט עוד שישה ימים. בכל קרווילה יש שלושה חדרי שינה, סלון, מטבח, שירותים ומקלחת. נתנו להם את הכי טוב".
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, אמר לאולפן ynet כי פינוי עמונה הוא אות קין ועוול שצריך לדעת כיצד לתקן אותו. הוא מתח ביקורת על בג"ץ: "בג"ץ נהג כאחרון הפוליטיקאים בספסלים האחוריים של עיירה נידחת במדינת ישראל. ההתנהלות המכוערת שלו מול התושבים לאורך כל הזמן הזה, ההשפלה שלהם בהצהרות והעיכוב במתן פסק הדין וכל הטקטיקות המגעילות, אני התביישתי".
על הממשלה אמר: "למרות שאני כועס על הממשלה, מצד אחד אני יודע שרה"מ וראש הסגל שלו, שר החינוך ושר הביטחון ניסו לעמוד במתווה הידוע של עמונה. הציפייה שלי הייתה שבמבחן התוצאה, לא רק במבחן מאמצים, שלא ייעקר ישוב בתקופה של הממשלה הזו, בוודאי שכולם יודעים שהעקירה מתבצעת תוך עוול ואפליה בוטה. מעולם לא נתנו הזדמנות להוכיח האם באמת הקרקע שייכת לעותרים או לא. בכל מקום אחר במדינת ישראל היו נותנים, היו שולחים לבית משפט שלום או מחוזי, בודקים בדיני ראיות וגם אם היה מוכח שלקחו קרקע של מישהו אחר".
לפנייה לכתב/ת 
