חשיפה: בדרך למהפכה בחקיקה ובפיקוח הכנסת על הממשלה
ל-ynet נודע כי שרת המשפטים אילת שקד, השר יריב לוין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מתכוונים לבצע רפורמה מרחיקת לכת בתחום החקיקה בכנסת ובפיקוח הכנסת על הממשלה. בין היתר, יוגבל מספר הצעות החוק הפרטיות וההצעות שיעלו בוועדת שרים לחקיקה - ומנגד הכנסת תפקח על תקציבי השרים ותערוך שימועים למינויים בכירים. כל הפרטים
שינוי מרחיק לכת שיצמצם את החקיקה הפרטית, במקביל להרחבת סמכויות הפיקוח של הכנסת על הממשלה - אלו עיקרי היוזמה המשותפת של שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. ל-ynet נודע כי דיון מיוחד בנושא נערך בימים האחרונים בלשכתו של יו"ר הכנסת והוא צפוי להוביל בקרוב למהפכה בתחום החקיקה בכנסת.
בעבר התבטאה שקד לא פעם בדבר הצורך להגביל את היקף החקיקה וטענה כי עודף חקיקה בישראל פוגע בכלכלה ובחירויות הפרט. היאציינה כי דרוש שינוי במצב הקיים. השר לוין, המשמש גם כשר המקשר בין הכנסת לממשלה, פעל גם הוא בנושא בכנסת הקודמת וגיבש הצעת חוק שתכליתה הגברת סמכויות הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה.
לצורך שינוי המצב, קיימו השניים באחרונה דיונים בנושא וגיבשו תוכנית מקיפה שהוצגה בפני אדלשטיין אשר הביע בה תמיכה.
פחות הצעות, יותר פיקוח
על פי היוזמה שהתגבשה - כל חבר כנסת יוכל להגיש ארבע עד חמש הצעות חוק פרטיות בשנה. השינוי יהיה דרמטי: כיום אין כל הגבלה בהגשת חוקים. בנוסף, יקוצץ באופן משמעותי גם מספרן של הצעות החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה - מ-40-35 כיום ל-15 בלבד. זו הוועדה שבה נקבעת למעשה עמדת הקואליציה, והיא הגוזרת את גורלן של הצעות חוק.
כמו כן, יוגבל מספר ההצבעות במליאת הכנסת על הצעות חוק שמובאות בקריאה טרומית ל-250 בשנה במקום כ-750 הצעות חוק שעולות להצבעה כיום ורובן נדחות.
אל מול הקיצוץ המשמעותי במכסת החקיקה, יורחבו סמכויות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. אחד הצעדים בכיוון זה הוא שינוי נוהל הערר בוועדת השרים לחקיקה: כיום כאשר חוק נפסל, כל שר יכול להגיש ערר ואז הוא מחויב להציג את החוק בפני הוועדה. על פי ההצעה החדשה השר יגיש את הערר אך החוק יוצג בפני הוועדה באמצעות הח"כ היוזם עצמו - מהאופוזיציה או מהקואליציה (על בסיס מכסה סיעתית). כך, הח"כ היוזם את הצעת החוק יוכל להציג אותה לשרים בוועדה באופן הברור ביותר על יתרונותיה וחסרונותיה.
בנוסף מבקשת היוזמה החדשה להחיל "שיפוט מוקדם" של הצעות חוק. הצעות חוק פרטיות מורכבות העוסקות ברגולציה יוכלו לעבור בחינה הנקראת RIA, שנערכת כיום להצעות חוק ממשלתיות ומנתחת את משמעויותיה. כך, חברי הכנסת המגישים יוכלו להבין את עמדות משרדי הממשלה מראש ולהתכונן טוב יותר לדיון בוועדת השרים ולשיפור הצעת החוק. עניין זה יהיה נתון להחלטתו ורצונו של הח"כ היוזם.
צעדים משמעותיים נוספים צפויים בוועדות הכנסת, שסמכויות הפיקוח שלהן על עבודת הממשלה תורחב. אחד מהשינויים יחייב יותר נציגים להופיע בפני הוועדות - גם מגופים מבוקרים על-ידי מבקר המדינה או שנתמכים על-ידי המדינה. כיום מחויבים להגיע לוועדות הכנסת רק עובדי מדינה על פי תקנון שירות המדינה (התקשי"ר).
בנוסף, תונהג מעורבות בסדר היום הממשלתי: ועדה בכנסת תוכל לקבוע ברוב מיוחס כי ועדת שרים המיועדת לעניין זה תדון בנושא. לשם כך ייקבעו מכסות.
הליך איוש משרות בכירות יעודכן אף הוא, ויתווסף לו מרכיב המזכיר את השיטה האמריקנית. כיום, בחלק מהתפקידים הבכירים מובאת לממשלה רשימה סגורה (של מועמדים שאינם חיצוניים, בהיעדר מכרז פתוח). על פי ההצעה החדשה ייערך שימוע פרלמנטרי למועמד ברשימה הסגורה - לפני הגעת המינוי לאישור הממשלה.
עוד סמכות שתינתן לוועדות היא פיקוח תקציבי על השרים. ועדה האחראית על ענייני משרד מסוים תקבל דו"ח ביצוע במהלך שנת התקציב על מנת לבחון פערים מהתקציב שהוקצה. השר יחויב להגיע לוועדה בכנסת ולדווח על התנהלות התקציב של משרדו והסיבות לחריגות והפערים באם יהיו.
השרים שקד ולוין פנו כאמור ליו"ר הכנסת אדלשטיין בבקשה לבחון את התוכנית. אדלשטיין הביע תמיכה במהלך וביקש לבדוק את הנושא מול ראשי הסיעות. "אני שמח שמחאותיי על ריבוי החקיקה והצורך בהגברת הפיקוח על הממשלה נושאות פרי", אמר יו"ר הכנסת. "אני מברך את השרים שקד ולוין וסמוך ובטוח שאם המהלך יתממש – נשפר את הפעילות הפרלמנטרית ואת יעילותה".
שרת המשפטים שקד אמרה: "אינפלציית החקיקה של חברי הכנסת היא בבחינת 'באו לברך ויצאו מקללים'. טירוף החקיקה אינו עושה שירות לערך הדמוקרטי, הוא בוגד בו. יותר חוקים משמעותם סרבול, רגולציה ואזיקה בשלשלאות של ברזל של חופש הפרט.
"התוכנית שהכנו מבקשת לוודא כי הכלי החשוב של החקיקה אינו פוגע באזרח ובדמוקרטיה. אי לכך הכנו מערך שלם של 'תן וקח' שבו המחוקק מקבל כלים נוספים לעבודתו הפרלמנטרית ולפיקוח על עבודת הממשלה בתמורה ליצירת איזון בריא".
לוין הוסיף: "אנחנו מוציאים היום לדרך מהלך חיוני לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית ובמרכזו חיזוק מעמדה של הכנסת כגורם המבצע עבודת פיקוח שוטפת על עבודת הממשלה. דווקא כשר אני רואה חשיבות רבה בכך שיתקיים מעקב שוטף של הכנסת ובכך שיתקיימו דיוני עומק באשר לפעילות שמבצע המשרד הממשלתי".
לדבריו, "מתן כלי פיקוח מתאימים בידי הכנסת יאפשר לצמצם את העיסוק הרב מדי בחקיקה הפרטית, שהוא תוצאה ישירה של מצב שבו לחברי הכנסת אין יכולת ביטוי והשפעה מספיקים בתחום הפיקוח ולכן בלית ברירה עיקר פעילותם במישור החקיקה הפרטית".