יו"ר הקואליציה מתנגד ליוזמה שנחשפה ב-ynet, לפיד: "מהלך מצוין"
הבוקר נחשף ב-ynet כי שרי המשפטים והתיירות יחד עם יו"ר הכנסת מובילים רפורמה, שבמסגרתה יוגבל מספר הצעות החוק והכנסת תוכל לערוך שימועים לבכירים. יו"ר הקואליציה ביטן התנגד: "לא צריכים את הממשלה כדי ליישם את זכותנו החוקית". השרה שקד: "הכנסת סובלת ממחלת 'חקקת'". ח"כ שמולי: "יוזמה הזויה ומסוכנת". לפיד תומך: "הגיע הזמן שח"כים ישמשו כנבחרי ציבור"
סערה במערכת הפוליטית בעקבות חשיפת ynet : יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, הודיע כי הוא מתנגד ליוזמה שמקדמים שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בנוגע לרפורמה בחקיקה ופיקוח הכנסת על הממשלה.
"הצעתי לשרת המשפטים הצעה שמקבילה לשלה, כמו ביטול הקריאה הטרומית ומעבר ישיר של הצעות חוק לוועדות ומתן אפשרות לכל ח"כ המגיש הצעה בוועדת שרים לחקיקה להופיע בפניה. את זה היוזמים שכחו ובגלל זה אני נגד", אמר ביטן המבקר בלונדון. "אם אתם לא מסוגלים לשבת בוועדת שרים לחקיקה, אז תוותרו על ישיבה שם ונשמח לדון בהצעות בוועדת הכנסת".
על הצעת הפיקוח של הכנסת על הממשלה אמר ביטן: "אין ביוזמה איזונים. זו תפקידה של הכנסת ואנחנו לא צריכים את הממשלה כדי ליישם את זכותנו החוקית".
במסגרת היוזמה, הרפורמה תכלול צמצום דרמטי של מספר הצעות החוק שהח"כים יוכלו להגיש במהלך השנה, כמו גם צמצום מספר ההצעות שיעלו לדיון בוועדת השרים לחקיקה בכל דיון. בנוסף, יורחבו סמכויות הפיקוח של הכנסת על הממשלה, בהן עריכת שימוע לבכירים במסגרת מינויים וגם פיקוח תקציבי על השרים.
השרה שקד אמרה בתגובה: "הכנסת סובלת ממחלת חקקת, עודף חקיקה מוגזם, ומצד שני לחברי הכנסת אין כלים לפקח כמו שצריך על עבודת הממשלה. ישבתי על הנושא הזה עם יריב לוין עם יולי אדלשטיין, וגם עם אנשים מובילים מהאופוזיציה כמו יאיר לפיד. כולנו שותפים לדעה שצריך להגביל את החקיקה ולתת כלים ל ח"כים לפקח על עבודת הממשלה. אנחנו נשב ביחד ראשי סיעות מכל הבית. אנחנו רוצים לשאוף להוריד את זה ל-250 הצעות בשנה ומצד שני לתת עוד כלים לחברי הכנסת בוועדות. לדוגמה, יהיה שימוע של ועדות הכנסת למינויים בכירים של הממשלה, יהיה פיקוח הרבה יותר הדוק על התקציבים של משרדי הממשלה, תהיה חובת נוכחות בוועדות ועוד".
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), אמר כי היוזמה היא צעד בכיוון הנכון, אך לדבריו היא מלאה בשגיאות וקביעות שאסור להסכים להן. "אני מאמין שאכן דרושים תיקונים משמעותיים בתקנון הכנסת ובפיקוח של הכנסת על הממשלה, אך לא ארשה מצב שבו יורידו את הכנסת וחברי הכנסת מסמכויותיה ותפקידיה - לחוקק ולפקח. כנסת ישראל היא הריבון והמטרה צריכה להיות לאפשר לה להיות יעילה יותר וחזקה יותר ולא להיפך".
"זו יוזמה הזויה ומסוכנת. אחרי מאמצי החיסול של התקשורת והרשות השופטת מצד הממשלה מגיעה גם תורה של הרשות המחוקקת", תקף ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני). "ליו"ר הכנסת אסור לשתף פעולה עם יוזמה שמטרתה החלשת הכנסת ודריסתה. לא רק שהממשלה לא מבצעת את עבודתה בתחומים רבים, עכשיו גם היא תגביל את יכולתה של הכנסת לעשות זאת? לא מחזקים כאן שום אלמנט בעבודת הפיקוח. גם היום הכנסת יכולה לבצע שימועים ולזמן בכירים, ואף עשתה זאת השנה".
שמולי תקף את שרת המשפטים: "האמירה של שקד על חקיקה שמגבילה חירות הם דברי הבל. איזו חירות יש לנכה או קשיש סיעודי שמקבל קצבה עלובה מהמדינה או לעובד קבלן שמתעללים בו- וחברי הכנסת שואפים לשפר את מצבם בעזרת חקיקה? המציאות החברתית וחוסר המעש של הממשלה הן שמגבילות את החירות עבור החלשים, ולא החקיקה".
יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ מרב מיכאלי: "צמצום מכסת הצעות חוק פרטיות היא סתימת פיות של ממש לכנסת בכלל ולאופוזיציה בפרט. צר לי שיו"ר הכנסת נותן יד למהלך כזה שנעשה באופן חד צדדי ע"י הממשלה, בלי לערב את נציגי האופוזיציה. ידוע כבר שדמוקרטיה היא שיטה שראש הממשלה הנוכחי פחות מעדיף, והמהלך הזה הוא עוד צעד במהלך שלו לצמצם אותה".
חברתה למפלגה, ח"כ סתיו שפיר, פנתה לשקד: "היא רוצה לחזק את הכנסת? שתתחיל באישור החוק שלי לשקיפות בוועדת השרים לחקיקה, שעליו חתמו עוד 64 ח"כים אך הוא יושב על שולחן הוועדה הסודית שלה ונדחה משבוע לשבוע כי השרים לא מוכנים לדווח לציבור מה הם הצביעו על חוקים חברתיים משמעותיים".
שפיר, המכהנת כיו"ר וועדת השקיפות, הוסיפה כי "הממשלה הנוכחית עושה הכול כדי לחמוק מלמסור דין וחשבון לנציגי הציבור - הכנסת - על החלטותיה, ושוברת שיאים חדשים בהחלשת הכנסת, בניסיון למנוע מהציבור לדעת מה היא עושה בכספי המסים שלנו, ובמטרה לזרז הצבעות על חקיקה רעה ומסוכנת למדינה. חיזוק הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה הוא מטרה חשובה - אך כדי שיוזמת הממשלה תיחשב לרצינית עליה להוכיח שהיא מקיימת את החוקים שכבר קיימים בתקנון הכנסת - כמו חובת התייצבות של השרים ושל עובדי המדינה בוועדות הכנסת, כמו יסודות הפיקוח על התקציב והשינויים בו, וההליכים הסדורים של החקיקה וההצבעה עליה - עקרונות שבזה אחר זה הממשלה מכופפת, דורסת ורומסת כדי למנוע מהציבור להבין איך מתקבלות פה החלטות ומה השלכותיהן, ולסגור דילים מאחורי הגב של כולנו".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון: "בלי חקיקה פרטית, פניה החברתיים והכלכליים של ישראל היו דלים יותר, ושוויוניים פחות". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הצטרף לביקורת: "קודם תקפו את העמותות, את התקשורת, את בתי המשפט ואת הערבים. עכשיו הם מתקיפים את הכנסת. הדמוקרטיה מפריעה לשלטון ולכן הוא פועל לצמצם אותה. החקיקה הפרטית בכנסת היא שקידמה הגנות על המוחלשים, על הסביבה, על זכויות האדם".
ח"כ אחמד טיבי, גם כן מהרשימה המשותפת, הוסיף: "מדובר ביוזמה מסוכנת וחד-צדדית המחלישה את העבודה הפרלמנטרית ותמוה שיו"ר הכנסת בעדה ולא נגדה. מה שנדרש כעת הוא שקיפות בוועדת שרים לחקיקה עם זכות עמידה והופעה בפניה לכל ח"כ מציע. אין להטיל הגבלות נוספות על החקיקה הפרטית".
"מבול החקיקה הפרטית צריך להיפסק"
בניגוד לשמולי וחנין, יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, בירך על היוזמה: "זאת התחלה של מהלך מצוין לחיזוק הכנסת. הגיע הזמן שחברי הכנסת יוכלו באמת לשמש כשליחי ציבור במקום להגיש הצהרות חוק מיותרות. כבר זמן רב שצריך לעצור את הטירוף, שבמסגרתו מוגשות אלפי הצעות חוק בשנה שמסרבלות את הכנסת ואת עבודתה וחונקות את האזרחים ברגולציה מיותרת".
לפיד הוסיף כי "היוזמה הזאת תסייע לנבחרי הציבור להתחיל לעסוק בפיקוח על הממשלה, בקידום יוזמות משמעותיות למען הציבור במקום להגיש הצהרות חוק מיותרות ולהיות אנשי יח"צ. אנחנו שמחים לראות כי הנושא מקודם אחרי סדרת פניות לקידום מהלך הגבלת החקיקה וחיזוק הכנסת מול יו"ר הכנסת. אני מברך את השרה השקד, השר לוין ויו"ר הכנסת אדלשטיין על היוזמה ואנחנו כמובן נסייע בכל הנדרש לקדם אותה".
חברו למפלגה, חבר הכנסת חיים ילין, הוסיף: "מבול החקיקה הפרטית צריך להיפסק. אלפי הצעות חוק פרטיות המוגשות מדי שנה מהוות משקל עודף על עבודת הכנסת והממשלה, שפועלות סביבן ולמען בלימתן, במקום בהפחתת הרגולציה והקלה על האזרחים. את הצעות החוק הפרטיות צריך להגיש בכמות מדודה, מתוך מחשבה על האזרח ולא על כותרות, ובעלות סיכויי לעבור ולהיכנס לספר החוקים ולא רק לעיתונים ולתוכניות הבוקר".
יו"ר השדולה לקידום מעמד הכנסת, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), גם בירך וקרא לאדלשטיין לזרז את הליכי החקיקה בנושא. "זהו מהלך בכיוון הנכון, ואנחנו מקווים שהממשלה אכן תסייע לקדם רפורמה שתשפר את עבודת הכנסת מכיוון שבמצב הנוכחי תפקודה של הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת לוקה בפגמים רבים", אמר שטרן.
תמיכה ביוזמה התקבלה הבוקר גם ממפלגת כולנו. יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן שהיה מבין יוזמה החקיקה, בירך: "היקף החקיקה הפרטית בכנסת ישראל גבוה בסדרי גודל מהמקובל בעולם המערבי ובעולם הדמוקרטי. שיעור הצלחתן של הצעות חוק פרטיות הוא נמוך מאוד. הגיע הזמן שבמקום מרדף אחר כותרות בדמות הצהרות חוק, שמייצרות עודף רגולציה ורעש ציבורי שמייצר הקצנה בתקשורת, נעבור למעקב אחר יישום חוקים ורפורמות שיביאו שינוי מהותי לציבור הישראלי והגדלת האמון בין המחוקק לאזרח", אמר פולקמן.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אני מסכימה עם הלך הרוח לבלימת חקיקת יתר של הכנסת, שכן היום יש יותר הצעות חוק לשם הבטחת כותרת בחדשות מאשר הצעות חוק עם תוכן ממשי. יחד עם זאת, רפורמת החקיקה של שקד כפי שהובאה באמצעי התקשורת לא מצביעה על הגברת כלי הפיקוח האפקטיביים הדרושים לכנסת. צריך להבטיח סל כלים פרלמנטרי אפקטיבי שאיתו כל ח"כ יצליח לקדם את האג'נדה שלו לקדמת הבמה. היום לנבחרי ציבור אין כמעט כוח מלבד היכולת לייצר רעש וכותרת, זאת מבלי להתייחס לעוד גורמים כמו פערי החקיקה בין אופוזיציה לקואליציה שמותירים את האופזיציה עם שום יכולת ממשית להשפיע ולשנות".
במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו כי הרפורמה מחויבת המציאות ותואמת את המלצות המכון שהוצגו על-ידו לאורך השנים. "לפי נתוני המכון העדכניים, ישראל היא שיאנית העולם בחקיקה פרטית. במהלך 15 השנים האחרונות הונחו בה יותר מ-22 אלף הצעות חוק. מצב זה פוגע בעבודת הפיקוח ובאמון הציבור בחברי הכנסת. מאידך, לחברי הכנסת אין כלים משמעותיים לפקח על עבודת הממשלה ולכן התיקונים המוצעים הם חלק משמעותי מחבילה שחייבת להתקבל בכדי לשפר את האמצעים שבידי חברי הכנסת".
עיקרי הרפורמה
על פי היוזמה שהתגבשה - כל חבר כנסת יוכל להגיש ארבע עד חמש הצעות חוק פרטיות בשנה. השינוי יהיה דרמטי: כיום אין כל הגבלה בהגשת חוקים. בנוסף, יקוצץ באופן משמעותי גם מספרן של הצעות החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה - מ-40-35 כיום ל-15 בלבד. זו הוועדה שבה נקבעת למעשה עמדת הקואליציה, והיא הגוזרת את גורלן של הצעות חוק.
כמו כן, יוגבל מספר ההצבעות במליאת הכנסת על הצעות חוק שמובאות בקריאה טרומית ל-250 בשנה במקום כ-750 הצעות חוק שעולות להצבעה כיום ורובן נדחות.
צעדים משמעותיים נוספים צפויים בוועדות הכנסת, שסמכויות הפיקוח שלהן על עבודת הממשלה תורחב. אחד מהשינויים יחייב יותר נציגים להופיע בפני הוועדות - גם מגופים מבוקרים על-ידי מבקר המדינה או שנתמכים על-ידי המדינה. כיום מחויבים להגיע לוועדות הכנסת רק עובדי מדינה על פי תקנון שירות המדינה (התקשי"ר).
בנוסף, תונהג מעורבות בסדר היום הממשלתי: ועדה בכנסת תוכל לקבוע ברוב מיוחס כי ועדת שרים המיועדת לעניין זה תדון בנושא. לשם כך ייקבעו מכסות.
הליך איוש משרות בכירות יעודכן אף הוא, ויתווסף לו מרכיב המזכיר את השיטה האמריקנית. כיום, בחלק מהתפקידים הבכירים מובאת לממשלה רשימה סגורה (של מועמדים שאינם חיצוניים, בהיעדר מכרז פתוח). על פי ההצעה החדשה ייערך שימוע פרלמנטרי למועמד ברשימה הסגורה - לפני הגעת המינוי לאישור הממשלה.
עוד סמכות שתינתן לוועדות היא פיקוח תקציבי על השרים. ועדה האחראית על ענייני משרד מסוים תקבל דו"ח ביצוע במהלך שנת התקציב על מנת לבחון פערים מהתקציב שהוקצה. השר יחויב להגיע לוועדה בכנסת ולדווח על התנהלות התקציב של משרדו והסיבות לחריגות והפערים באם יהיו.
השרים שקד ולוין פנו כאמור ליו"ר הכנסת אדלשטיין בבקשה לבחון את התוכנית. אדלשטיין הביע תמיכה במהלך וביקש לבדוק את הנושא מול ראשי הסיעות. "אני שמח שמחאותיי על ריבוי החקיקה והצורך בהגברת הפיקוח על הממשלה נושאות פרי", אמר יו"ר הכנסת. "אני מברך את השרים שקד ולוין וסמוך ובטוח שאם המהלך יתממש – נשפר את הפעילות הפרלמנטרית ואת יעילותה".
לפנייה לכתב/ת 
