מבשלים עם נשמה: סדנאות בישול למאושפזים מונשמים
ריחות של תבשילים ביתיים הם ככל הנראה הדבר האחרון שתצפו למצוא במחלקת מונשמים במרכז אשפוז שיקומי, שבו המטופלים מאושפזים לעתים חודשים ואפילו שנים ארוכות. פרויקט ייחודי מאפשר להם לבשל לפי מתכונים שהביאו מהבית, ולהתחבר אל הבית בלי להתנתק מהמכשירים
בשיתוף בית בלב
אם תעצמו רגע את העיניים ותחשבו על המושג החמקמק "ריח של בית", סביר להניח שמה שיעלה לכם בזיכרון הם ניחוחות של אוכל. הכוח הרגשי העצום של ריח תבשילים וטעמם טמון ביכולת שלהם להחזיר אותנו ברגע אחד הביתה, למקום הפשוט והחמים, למקום שבו אנחנו יכולים להיות בדיוק מי שאנחנו.
כמו רבים מהישראלים, גם כרמה (בת 90), אישה שגידלה בחייה 11 ילדים והמטבח היה חלק עיקרי מחייה, הרגישה שהבישול הביתי היה לאורך השנים הדרך שלה לשמור על לכידות משפחתית, ולהעניק לילדיה ובני ביתה רגעים בלתי נשכחים של צחוק, שמחה ואהבה סביב השולחן.
לפני 3 שנים התאשפזה כרמה במחלקת הנשמה ממושכת במרכז הרפואי שיקומי "בית בלב" בנשר. "מדובר בחולים שמאושפזים תקופות ממושכות במחלקה", אומרת מירב לביא, סגנית מנהלת בית בלב נשר ומנהלת את השירות הסוציאלי. "לכן אנחנו מנסים, בכל דרך שאנו יכולים, להקנות להם תחושה של בית, של שיגרה בריאה".
מתוך תפיסה זו נולד הפרויקט המיוחד "מונשמים מבשלים" – סדנאות בישול שמתקיימות במטבח ובחדר האוכל של המחלקה, ובהן מקבלים המאושפזים המונשמים הזדמנות להתחבר למקום הביתי והמוכר באמצעות בישול. את הפרויקט הגו והפעילו העובדות הסוציאליות של מחלקות הנשמה ממושכת - יהודית הרשאגה ובנצ'יאמלק מולה בייקדאי, בשיתוף התזונאית הקלינית עופרי פרי ומדריכות התעסוקה ילנה לובודה וטובה סובר.
למה דווקא בישול?
"יש שני מוטיבים מרכזיים שהנחו אותנו בהפעלת הפרויקט", אומרת לביא. "הראשון הוא המקום של הבית, ריחות התבשילים שמחזירים את המטופלים הביתה ומחזקים את תחושת השייכות שלהם. המוטיב השני הוא תחושת מסוגלות ועיסוק בתחומי עניין נורמטיביים. שילוב של שני הדברים הללו תורם להעצמת המאושפזים ולשיפור במצב רוחם".
גם עבור סלוא (75), גננת במקצועה, המטבח היה חלק גדול מהחיים לפני שהתאשפזה. סדנת הבישול מתפקדת כנקודת אור אמיתית בחיים הלא פשוטים של האשפוז במחלקה.
קראו גם:
רק מתחילים: שוק הפנויים פנויות בגיל השלישי תוסס מתמיד
לא גזירת גורל: אפשר להימנע מנפילות בגיל השלישי
רגע לעצמם: המקום בו המטפלים בהורים מבוגרים יכולים לנוח
"המעבר למוסד והשהות הממושכת בו היו כרוכים בקושי רב", היא אומרת. "בסדנת הבישול יש לי אפשרות להכין את התבשילים שעוברים במשפחתי מדור לדור, מאם לבת, ולתקן את הטעמים, כפי שנהגה לעשות אמי.
"הצוות התגייס לסייע לי לעמוד ולבשל את עלי הגפן המסורתיים של המשפחה, והעשייה הזאת תרמה לביטחון העצמי ולתחושת היכולת האישית שלי. הניחוחות שאפפו את המחלקה השרו תחושה של בית ומשפחה", מסכמת סלוא.
"שגרת הטיפולים היומיומית עוזרת, אבל השהייה במרכז האשפוזי, רחוק מהבית ומהסביבה המוכרת, גורמת לגעגוע עמוק לישן והמוכר", אומרת לביא. "אם נוסיף על כך את המצב הרפואי המורכב שפוגם בתחושת המסוגלות והופך את המטופלים לתלויים לגמרי בצוות המטפל, נבין עד כמה הם זקוקים לעשות משהו אקטיבי, משהו מהחיים האמיתיים, מהמציאות שקדמה לאשפוז, ואין כמו בישול ביתי בשגרת בית החולים".
נקודה חשובה נוספת שלביא מדגישה היא היחסים בין הצוות המטפל למטופלים, שלזמן קצר מתהפכים, והופכים את המאושפזים לדמויות האחראיות במטבח. "הצוות שמטפל בהם בדרך כלל משתתף באופן פעיל בסדנאות וזוכה לטעום מהמטעמים", היא אומרת. "זה מעצים מאוד את המטופלים, ובנוסף על כך מייצר במחלקה ריחות וטעמים נפלאים שמחזירים את כולנו הביתה".
איך מתנהלות הסדנאות בפועל?
"לפני הסדנא, הצוות המפעיל של הפרויקט (עובדת סוציאלית ותזונאית), הציגו את הפרויקט לחולים ולבני המשפחה ואספו מהם מתכונים מדויקים. ההנחיה הייתה בהתאם לפרויקט, מנה חלבית או מרק, וחומרי הגלם הובאו מהמטבח המרכזי שלנו.
"ביום הסדנא עצמו כל חולה בישל, בעזרת הצוות, לפי המתכון הביתי שלו, והעבודה חולקה גם בין שאר המאושפזים. בכל שבוע בישלנו מתכון שונה. כל סבב של הפרויקט נמשך בין 8 ל-10 שבועות, ובכל שבוע מאושפז אחר בישל, ותשומת הלב הוקדשה לו".
הבית היה מוקד עלייה לרגל
גם חנה (71) מקריית מוצקין, חולת ALS שמאושפזת במחלקת מונשמים במרכז הרפואי שיקומי של נשר מזה כשלוש שנים, אהבה לבשל. "הבית שלי היה מוקד עלייה לרגל לכל בני המשפחה", היא מספרת. "כולם אהבו לבקר ולטעום מהתבשילים שלי. המטבח היה המקום היצירתי שלי, מקום לבטא את עצמי".
כשהידרדר מצבה הבריאותי, לא יכלה יותר חנה לארח בביתה ולבשל עבור האורחים. השהות במרכז הרפואי, רחוק מהבית ומכל מה שמוכר לה, ערערה את ביטחונה. "תמיד אני הייתי זו שטיפלה בכולם ובאשפוז כל היום טיפלו בי", היא אומרת. "הסדנה מחזירה לי את תחושה של חיות, ואפילו גיליתי לאנשים כאן כמה מסודות המטבח הפרטי שלי".
"עצם העובדה שחנה העניקה לצוות המטפל בה, ולא רק קיבלה מהם, שיפרה באופן משמעותי את מצב רוחה וחיזקה את הקשר בינה ובין המטפלים", מעידה לביא.
המטופלים בראייה הוליסטית
"פרויקט סדנאות הבישול למונשמים הוא חלק מראיית עולם כוללת של בית בלב", מדגישה לביא, "הדוגלת בהפניית זרקור לצד האנושי והבריא של המטופלים במקביל לטיפול הקליני במצבם הרפואי המורכב. בזכות ראייה הוליסטית של המטופלים המונשמים, מתאפשר להם לעסוק בפעילויות שוברות שגרה ולהביא לידי ביטוי צדדים מגוונים שלהם".
בשיתוף בית בלב
לפנייה לכתב/ת 
