הנחיות חדשות: מה אמור התינוק לעשות בכל גיל

תינוקות נולדים שונים זה מזה. גורמים רבים משפיעים על התפתחותם, אישיותם ותפיסת עולמם העתידית: גנטיקה, אופי, סביבה משפחתית וחברתית ועוד. ההתפתחות התקינה של ילדים מתפרשת על טווח רחב מבחינת קצב ורצף, ולכל ילד תהליך התפתחותי האופייני לו.

בתקופה האחרונה פרסם משרד הבריאות נוהל חדש לאבחון התפתחות תינוקות ופעוטות מגיל ששה שבועות ועד גיל שש, במטרה ללוות, להדריך ולייעץ להורים בכל הקשור להתפתחות ילדם, ולאתר מוקדם ככל האפשר ילדים שהתפתחותם אינה בטווח של בני גילם כדי להפנות אותם לאבחון ולהתערבות.

ההערכה ההתפתחותית מתבצעת על ידי אחות בטיפת חלב בנוכחות ההורים, על מנת להשרות ביטחון אצל הילד, ועל האחות להבהיר להורים על משמעות ההערכה ולהסיר להם את המשמעות של הבדיקה ותוצאותיה.

מה אמור לעשות תינוק בכל גיל?

ההורים נותנים תמונת מצב

השוני המשמעותי בהנחיות הוא שהוחלט במשרד הבריאות לשים דגש על תקשורת של הורה עם ילד. כלומר, האחיות בטיפת חלב שעוסקות באבחון בהתפתחות הילד נדרשות לשאול את ההורים האם הם מוטרדים מהתפקוד של הילד על מנת להתרשם מהראיה הסובייקטיבית שלהם. אבחון אורך לרוב מספר דקות, ולעיתים קשה בפרק הזמן הזה לקבוע החלטה באופן נחרץ. לכן דעתם של ההורים - שפעמים רבות משווים את התפתחות ילדם להתפתחות של ילדים אחרים - יכולים לתת תמונת מצב שתסייע באבחון.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

שינוי נוסף שנעשה הוא בתחום התקשורת החברתית. בין היתר הוכללו בדיקות לבחון האם הפעוט מסוגל לכנות בשם מגוון פריטים או תמונות עליהם מצביעה האחות בטיפת חלב בגילאי שנתיים עד שלוש. בנוסף, נבחן האם הפעוט מסוגל להבין ולבצע פעולות שהאחות מבקשת ממנו, לענות נכון ב"כן" ו"לא" וגם לצרף מילים למשפט.

בדיקה נוספת שהוחלט עליה בין גיל שנתיים לשלוש נועדה לבדוק את השמיעה של הילד: האחות צריכה לבחון האם הילד שומע ומגיב כשקוראים לו ולבדוק עם המשפחה האם הילד שומע טלוויזיה ומוסיקה באותה עוצמה כמו שאר בני המשפחה."אנחנו יודעים שהקשר עם הסביבה הוא מרכיב חשוב בהתפתחות הילד", מסביר פרופ' שי אשכנזי, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "בעבר לא אבחנו הרבה ילדים על הספקטרום האוטיסטי בגלל שלא שמנו דגש על התקשורת החברתית".

המטרה: זיהוי מוקדם של הפרעה בהתפתחות

באיגוד רופאי הילדים מסבירים שיש טווח רחב של התפתחות של ילד, אולם יש קצה שבו אם הילד לא מגיע להישגים הנדרשים - על ההורה ללכת לאבחון. ברוב המקרים 90% מהילדים מגיעים להישג הנדרש בטווח שהוגדר, אולם בכ-10% מהמקרים יש צורך בפניה לגורם מומחה, בתחילה לרופא ילדים ובמקרים חמורים גם לרופא המומחה בהתפתחות הילד, נוירולוג ואף לאשפוז בבית חולים.

"ישנם מקרים שבהם ילדים לא חייכו חיוך חברתי אחרי גיל שלושה חודשים ואחר כך התברר שיש להם פיגור משמעותי ומחלות בחילוף החומרים", מסביר פרופ' אשכנזי. "ולכן הבדיקה של התפתחות הילד היא מאוד חשובה. זיהוי מוקדם של הפרעה בהתפתחות תוביל גם לאבחון של סיבת ההתפתחות וטיפול בה. גם במקרים שלא ניתן לרפא, אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים לשפר את תפקוד הילד ולמנוע סיבוכים עתידיים".