הוכרה כנכת צה"ל: שירות צבאי גרם למיגרנות

תצפיתנית בגבול העבירה במהלך שירותה שעות רבות מול מסכים. משרד הביטחון לא הכיר בקשר בין השירות לכאבי הראש, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד תמר סיוןפורסם: 07.02.17 , 07:12

ועדת הערעורים בבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה פנייה של חיילת לשעבר, והכיר בה כנכת צה"ל משום שסבלה ממיגרנות עקב שירותה כתצפיתנית, שם העבירה שעות רבות מול מסכים. בכך דחה השופט אורי גולדקורן את עמדת משרד הביטחון, שלפיה אין קשר בין תנאי השירות לבין כאבי הראש.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

החיילת לשעבר, כיום בת 27, התגייסה ב-2008 ושובצה לתפקיד של תצפיתנית בחטיבה מבצעית המופקדת על הפעילות בגבול לבנון. בתקופת השירות היא סבלה מהתקפים חוזרים ונשנים של כאבי ראש שלוו בבחילות והקאות, ובעת שאושפזה בבית החולים "הלל יפה" אובחן שמדובר בהתקפי מיגרנה. לאחר השחרור היא פנתה לקצין התגמולים בבקשה שיכיר בה כנכת צה"ל. בקשתה נדחתה בטענה שאין קשר בין השירות לבין המחלה, והיא פנתה לוועדת הערעורים בבית המשפט.

תביעה

ביהמ"ש: פציעה בגיבושון גרמה לסכיזופרניה

עו"ד שרון מאירי

נער שהגיע לגיבושון צנחנים עבר טראומה שהובילה למחלת נפש. משרד הביטחון התנגד לבקשתו להכיר בפגיעה הנפשית, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

ביהמ"ש: פציעה בגיבושון גרמה לסכיזופרניה

הצעירה סיפרה שבמסגרת תפקידה היא נדרשה לשבת ולצפות במסך קטן ומרצד במשך שש שעות רצופות לאורך כל משמרת, כאשר על פי ההנחיות, אסור היה לה להסתכל לצדדים או לזוז ממקומה. לדבריה, תנאי השירות הקשים, יחד עם הלחץ הנפשי הנובע מכך ששימשה למעשה כ"עיניים של המדינה", פגעו במצבה הבריאותי וגרמו לכאבי הראש הכרוניים.

משרד הביטחון טען מנגד שבספרות הרפואית אין תמיכה לכך שחשיפה זמנית לדחק (יחסי) יכולה לגרום למיגרנה.

בינתיים, מומחים רפואיים מטעם הצדדים בדקו את הצעירה ואישרו שהיא סובלת ממיגרנות, אולם נחלקו בדעתם לגבי הקשר של המחלה לשירות הצבאי: המומחה מטעמה מצא קשר כזה, בעוד שהמומחית מטעם משרד הביטחון קבעה שלכל היותר ייתכן שהשירות הצבאי היה טריגר להתקפים שכבר סבלה מהם בעבר.

לא עבודה רגילה

ראש הוועדה, השופט אורי גולדקורן, קבע כי לדעתו חוות הדעת מטעם משרד הביטחון דווקא מחזקת את עמדת המערערת. לדבריו, הקביעה שלפיה ההתקפים לא היו תלויים באופן בלעדי בתנאי השירות, כמוהם כאמירה מפורשת שתנאי השירות היו אחד הגורמים להתפרצות המחלה.

"די בכך שהאירוע (תנאי השירות) הינו אחד הגורמים לתוצאה (המחלה), אף אם אינו הגורם הבלעדי, על מנת שייקבע כי מתקיים קשר סיבתי-עובדתי בין שניהם", כתב.

הוא הוסיף כי בניגוד לעבודה מול מחשב בחיים האזרחיים, שבה עובדים רשאים לקום ולקחת הפסקות, עבודה בעלת ממד צבאי דומיננטי, כמו של המערערת, בהחלט עלולה לגרום לתחושת דחק ולהתפרצות או החרפת מחלות.

בסופו של דבר קבע השופט גולדקורן שתנאי השירות של המערערת הובילו להתפרצות התקפי המיגרנה, ככל הנראה עקב נטייה גנטית שלא אותרה קודם לשירות. לפיכך הערעור התקבל. משרד הביטחון חויב להכיר בה כנכת צה"ל ולשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.