דעה: פריון העבודה בארץ הרבה יותר גבוה

לפי פרסומים כלכליים שונים, פריון העבודה בישראל נמוך יחסית לממוצע מדינות ה-OECD, ומדורג במקום ה-21 מתוך 34 מדינות. אולם קיימות תהיות רבות לגבי התוצאות הנמוכות יחסית של ישראל במדד. העובדה למשל שביוון פריון העבודה הוא במקום ה-20 בעולם, מקום אחד לפני ישראל כבר מצביעה על כך שיש בעיית מדידה קשה. יתכן שפריון העבודה בישראל סביר לחלוטין ואולי אפילו גבוה מהממוצע ב-OECD.

כתבות מעניינות נוספות בערוץ הקריירה :

בבוקר במשרד, בערב על הבמה: בכירים בעלי שני כובעים

כך תשמרו על יחסים טובים עם הבוס

לפי ספרי הכלכלה, פריון הוא פונקציה של הרמה הטכנולוגית של המשק ושל רמת ההכשרה וההשכלה של העובדים. לפי הגדרה זו, ישראל שיש בה יותר עובדי הייטק באופן יחסי מכל מדינה אחרת בעולם, ושהיא המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, היתה צריכה דווקא להיות בעלת פריון עבודה מאוד גבוה.

פריון העבודה במדינות ה-OECD(חיסונים פיננסיים)

קיימות חמש סיבות מדוע המדד מטעה:

1. באירופה לא מודדים את שעות העבודה של העובדים הזרים: מתברר שמדינות אירופה, שהן 24 מתוך 34 המדינות ב-OECD, מודדות את פריון העבודה שלהן באופן שמושך אותו כלפי מעלה ביחס לכל היתר. מפאת בעיה בנתונים, מדינות אירופה אינן מודדות את שעות העבודה של העובדים הזרים שלהן, מכיוון שאין להן נתונים מספקים. מכאן, שהעובדים הזרים הם כאילו בונוס בחינם שמתווסף לפריון לעובד של כל מדינה באירופה.

בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקם של העובדים הזרים במשק הינו כ-10% והוא די יציב ב-15 השנים האחרונות. אילו ישראל היתה מודדת את פריון העבודה שלה באופן זהה לשיטה בה נוקטות מדינות אירופה, הוא היה גבוה בכ-11%. השוואה כזו, שהיא ההשוואה הנכונה, היתה משפרת את מיקומה של ישראל ב-OECD בשלושה מקומות והיא היתה קופצת מעל קוריאה, יוון ויפן ומגיעה למקום ה-19, מקום אחד מתחת לבריטניה, שזה כבר מקום לא רע בכלל.

2. משאבי טבע: הנורבגים נחשבים לעם בעל פריון עבודה מהגבוהים בעולם. האם הנורבגים עובדים כה קשה? לא בהכרח. האם הם מאוד מתוחכמים מבחינה טכנולוגית? לא עד כדי כך. האם הם דייגי הרינג מצטיינים? אולי. אבל הסיבה העיקרית שהופכת אותם לבעלי פריון עבודה כה גבוה היא שהם זוכים בתקבולים אדירים מתעשיות הנפט והגז, המהווים כ-23% מהתוצר שלהם. התוצאה היא שהתוצר לנפש גבוה ולכן פריון העבודה שלהם גבוה מאוד. זאת אומרת, צריך גם לגור במקום שיש בו משאבי טבע יקרים – משמע עניין של מזל, לא שכל.

3. הקושי שבמדידת פריון הסטארט-אפים: בשיטות למדידת פריון עבודה קשה מאוד למשל למדוד סטארט-אפים. בישראל יש כ-7,400 סטארט-אפים המעסיקים עשרות אלפי עובדים, מהאנשים המבריקים ביותר בישראל שגם עובדים הכי קשה אך אינם מייצרים הכנסות מידיות. כדי למדוד את הפריון שלהם, השיטה הקיימת היא מדידת ההשקעה הכספית בסטארט-אפים המחולקת במספר העובדים כדי לקבוע פריון לעובד. ברור שזה מגוחך לאור הפוטנציאל האדיר שמייצרת התעשייה הזו בתחום המחקר והפיתוח. בעיה נוספת היא שבישראל, חברות הייטק, שהן סניף מקומי של חברה זרה (ויש כ- 350 חברות כאלו) משערכות את שווי השירותים הניתנים בישראל, בין היתר על פי שיקולי מס, בשיטת "עלות פלוס". זו שיטה שלחלוטין מתעלמת מהתרומה הכלכלית האדירה של מרכזי המו"פ הללו וכאן למעשה שוב נפגעת מדידת הפריון.

4. הצטרפות חרדים למעגל העבודה: ברור שכאשר קיימת מגמה של עלייה גבוהה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובעיקר הצטרפות מאסיבית של נשים וגברים חרדים (שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות הגיע ל-72% ב-2016, והוא כבר גבוה מאשר של ממוצע הנשים הישראליות), פריון העבודה יורד כי רמת הכישורים שלהם נמוכה, לפחות בתחילה וכך גם רמות השכר נמוכות. אך כולנו נסכים שמדובר בתופעה מבורכת ביותר. עובדים בתחילת דרכם מייצרים פחות ולכן הפריון צומח בקצב איטי יותר. ככלל, במדינות בהן שיעור השתתפות בכוח עבודה גדול יותר, הפריון צמח פחות מאשר במדינות אחרות. זהו תהליך ברור וידוע לכל כלכלן המכיר את התחום, אך יתכן והוא פחות נהיר לאלו שזועקים על פריון העבודה הישראלי ומשווים למערב אירופה, למשל, שם שוק העבודה מצוי בסטגנציה שנים רבות ללא גידול בשיעור המשתתפים בו.

5. חוזקו של השקל: מעל ל- 30% מהתוצר הישראלי מבוסס יצוא, הרבה יותר מרוב מדינות ה-OECD. מדוע זה חשוב? כי כאשר חברת יצוא מקבלת הכנסות במטבע זר ומשלמת לעובדיה שכר בשקלים, והשקל מתחזק מאד מול כל המטבעות, אז השכר של העובד במונחי דולר הוא גבוה מאד יחסית. נוצר מצב בו הפריון שנמדד במונחי ערך הייצור השוטף, בניכוי עלויות השכר, מראה תוצאות לא טובות במיוחד. מכאן שמשקל חוזקו של השקל והשפעתו על מדד פריון העבודה בישראל הופך להיות משמעותי.

לסיכום, ההתמקדות של אקדמאים ומקבלי החלטות במשק בנושא פריון העבודה בישראל מוטעית.פריון העבודה בישראל גבוה מהממוצע ב- OECD ויש צורך לייצר מדד שמתקנן באופן טוב יותר את המקרה הייחודי של ישראל.

אדם רויטר הינו מנכ"ל חברת חיסונים פיננסיים העוסקת במתן יעוץ פיננסי ויעוץ בניהול סיכונים פיננסיים