גפני מחייב את הממשלה לסייע למפעל מתכות שתולה
ועדת הכספים דרשה מהקרן הממשלתית לסיוע למפעלים במצוקה להעניק למפעל הצפוני 6 מיליון שקל תוך שבועיים, בנוסף ל-4 מיליון שקל שבעלי המפעל יעמידו מהלוואה שהובטחה מההסתדרות
ועדת הכספים חייבה היום (ב') את הקרן הממשלתית לסיוע למפעלים במצוקה להעניק סיוע חירום למפעל הביטחוני "מתכות שתולה", השוכן על גבול הצפון, כדי למנוע את סגירתו. הקרן נדרשה להעמיד למפעל 6 מיליון שקל תוך שבועיים בנוסף ל-4 מיליון שקל שבעלי המפעל יעמידו מהלוואה שהובטחה להם מההסתדרות, כדי לגייס את הסכום הדרוש עד למציאת משקיע, אחריו מחפשים מספר חודשים.
"בעיה כזאת לא נפתרת אלא בכוח", אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בסיכום דיון דחוף שיזמו מספר ח"כים, כשלא נמצא פתרון למשבר שעלה לראשונה על שולחן הוועדה לפני יותר מחצי שנה. גפני נתן למשרדי האוצר, הכלכלה וההסתדרות להסדיר את סיוע החירום לפני דיון המעקב שזימן בעוד שבועיים שייערך ככל הנראה בין כותלי המפעל, כדי לבחון מקרוב את מצבו.
"מניסיוני אני יודע שכל הגופים המעורבים בתוכניות ההבראה שחזרו ולא עזרו לא ירצו לראות את חברי הוועדה עולים למושב שתולה ומחליטים שהממשלה נותנת למפעל להיסגר", אמר גפני. המפעל מייצר בין השר את הפלטפורמות של מתקני "כיפת ברזל", מכלי דלק למטוסים ומוצרים ביטחוניים אחרים המיועדים לייצוא בנוסף לתרומתו הכלכלית לפריפריה בצפון בפרנסה שהוא מספק ל-300 עובדים וספקים.
למפעל צבר הזמנות של 15 מיליון שקל
לוועדה נמסר כי מחצית התלויים במפעל כבר נפגעו מהמשבר. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) ציין כי למפעל יש צבר הזמנות של כ-15 מיליון שקל כך שהוא יכול להתקיים. "אלמלא הבנקים שכבר מחזיקים אקדח מעשן ורוצים לגרוס את המפעל כברזל גולמי, כשאנחנו יודעים איך מיליארדים מתגלגלים אצלנו על השולחן, כשבממשלה מתווכחים על מתן כמה מיליונים כדי לסייע למפעל", אמר לוי.ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) הוסיף, "המפעל ממשיך להתקיים מכספים משפחתיים וכבר הרסנו למשפחה אחת (של הבעלים) מרוב האשליות שמשרדי האוצר והכלכלה מוכרים לנו. בואו לא נהרוס לעוד 300 משפחות. המריחות מיצו עצמן. משרדי האוצר והכלכלה חייבים להיסגר בחדר עם אנשי המפעל עד שיצא עשן לבן". ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), שכן של שתולה, אמר, "ישבנו גם עם סגן שר האוצר אבל מישהו ממסמס את העניין. אומרים דברים וזה לא מגיע לתכלס".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "שר הכלכלה החדש מבין את הצורך. הבעיה היא עם הפקידים. זה מבחן גם של הוועדה. אם הממשלה לא מוחקת למפעל חוב ולא נותנת כאן לא עשינו היום כלום. אם הממשלה לא מוחקת חוב או לא נותנת ערבות מדינה לא עשינו כלום. אין תעשיות שהיו במצוקה ולא מחקו להן, ולא הוציאו ממשברים. כאן מדברים רק על כמה מיליונים כדי להציל תעשיה שבנו אותה בעשר אצבעות. לא יתכן ששוב יחזרו אלינו עם תשובות של כלום. זה חשוב לא פחות מהסיוע של חוק הגליל לחקלאים".
האוצר: "ברור שהמדינה תשתתף"
היועצת למנכ"ל האוצר, נירית איבי, הגיבה, "אנחנו בקשר הדוק ויומיומי עם החברה. עשינו מאמצים להידבר עם החברות הממשלתיות אם לתת עדיפות למפעל במתן תזרים מזומנים שיוכלו לשרוד. אבל מהמפעל באו ואמרו שיש להם משקיע פוטנציאלי והם יתנו תוכנית עסקית, ברור שהמדינה תשתתף. אבל לא ניתן לשנות את הקריטריונים בהתאם לכל חברה וחברה".
רן קיוויתי מהקרן למפעלים במצוקה: "להגיד כאן שהמפעל טוב, זו אמירה מסוימת, אבל אנחנו צריכים מישהו שיאמר כך וישים כסף. בינתיים ארבעת הגופים המנהלים את הקרן לא יכולים להחליט אם המפעל הוא טוב או לא טוב ולא מהכספים של הקרן שזה הכסף של העובדים. כרגע אין לנו בקרן אף משקיע שאומר שחוץ מהכספים של הקרן הוא לוקח סיכון ומוכן להשקיע".
הבעלים ומנכ"ל החברה רוני חתן, הגיב: "כל מה שנאמר כאן נכון גם מה שנירית אומרת. את כל ההון העצמי שלנו כבר שפכנו פנימה, עכשיו מחכים להלוואה מההסתדרות. אנחנו גם במגעים עם משקיע רציני, אבל קשה להכניס משקיע בהליך של הקפאת הליכים, קשה להתנהל כי הכל חייב להיות במזומן. גם הלקוחות מפחדים להכניס עבודה והזמנות כשיש הקפאה. כולם חוזרים ואומרים: אם תחזרו לאיתנות פיננסית נחזור אליכם. אנחנו צריכים אתכם יותר ממה שאתם אותנו".
הנאמן שתחתיו מתנהלת ההקפאה, עו"ד בניהו לבל, אמר: "המהות המשפטית של הקפאת הליכים מוגבלת בחוק במספר חודשים. באופן חריג בית המשפט נתן לנו מסגרת וכבר חרגנו גם ממנה. בינתיים עובדים לא קיבלו שכר בגין העבר. יש כספים שמגיעים להם מהביטוח הלאומי אבל ישוחררו אחרי הודעה על פירוק החברה, אלא אם נגיע להסדר נושים. אנחנו לא רוצים לסגור את המפעל אבל מתקרבים לרגע שלא יהיה מנוס מבחינת החוק".
צילום: עמית שאבי
מומלצים