אז מהו בעצם חוק ההסדרה? שאלות ותשובות

(צילום: Topview)

זמן רב לא עסקה הכנסת בהצעת חוק שמשמעותה והשלכותיה היו כה דרמטיות עבור ההתיישבות ביהודה ושומרון, מדינת ישראל ומעמדה המשפטי הבינלאומי: חוק ההסדרה שיעלה הערב (יום ב') במליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית מסעיר את המערכת הפוליטית כבר חודשים, וביתר שאת בשבוע האחרון על רקע פינוי מאחז עמונה והחלטת בג"ץ לגבי תשעת הבתים בעפרה. לפניכם ניסיון לעשות סדר במהומה: מה בעצם קובע החוק? מדוע הוא גרר התנגדות אפילו של היועמ"ש? והאם הוא עלול לגרור בכירים לבית הדין הבינלאומי בהאג? שאלות ותשובות.

מהו חוק ההסדרה?

הצעת חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון נועדה להסדיר את מעמדם של אלפי בתים בהתנחלויות על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים (על פי הערכה, כ-2,000 בתים). לפי ההצעה, הקרקע שעליה בנויים הבתים תישאר רשמית בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכות השימוש בה ותעביר אותה לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. בתמורה יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום גבוה משווי הקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם.

מה המצב המשפטי של יהודה ושומרון כיום, טרם חקיקת החוק?

מאז 1967 מנהלת ישראל את השטח בפועל בהתאם לתפיסה לוחמתית. על פי הדין הבינלאומי העוסק בכיבוש שטחים, הכובש מחזיק את השטח ואת התושבים כפיקדון עד להסכם מדיני. לפיכך, המפקד הצבאי הוא מעין "אפוטרפוס" השומר על זכות הקניין של התושבים הנכבשים ועל הקרקעות הנטושות הפרטיות שלהם (נכסי נפקדים) מפני הפקעה או השתלטות. עמדות אלו זכו ברבות השנים לאישור בפסיקות בג"ץ. בית המשפט גם הכשיר שימוש באדמות מדינה שאין עליהן בעלות פרטית לצורך הקמת התנחלויות, עד להחלטות על הסדר מדיני. למעט בשל צורכי בטחון דחופים, תמיד נדחתה השתלטות ישראלית על קרקעות פרטיות.

מדוע מתנגדים היועמ"ש אביחי מנדלבליט והצמרת המשפטית הרשמית לחוק ההסדרה?

הנימוק המשפטי העיקרי שלהם מתבסס על כך שהכנסת מבקש לשנות את המצב המשפטי בשטחים בניגוד לחוק הבינלאומי. כיום המתנחלים המתגוררים בשטחים "גוררים" את החוק הישראלי לשטחים. ואילו כעת לראשונה עוסקת המדינה בחקיקת חוק על מקרקעין. מדובר למעשה באקט של סיפוח שעלול לעלות לישראל ביוקר הן במישור המשפטי הבינלאומי והן במישור המדיני.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט(צילום: גיל יוחנן)

מהן ההשלכות המשפטיות המיידיות שעלולות להיות לאישור החוק?

מלבד החשש מפגיעה מדינית והטלת סנקציות בגין נקיטת צעד של סיפוח, מרחפים מעל ישראל איומים במישור המשפטי הבינלאומי, ובראשם חשש שישראל תובא לדין בפני בית הדין הבינלאומי-הפלילי בהאג. בית דין זה, שהחל לפעול לפני יותר מעשור, מגדיר את ההתנחלויות פשע מלחמה.

פאטו בנסודה ובית הדין בהאג. חקירה כפולה(צילום: AP)

(צילום: AP)

מה הצעדים המשפטיים הצפויים לאחר שחוק ההסדרה יעבור בכנסת?

החוק יעמוד בפני עתירה לבג"ץ בטענה שאינו חוקתי ושאפילו היועץ המשפטי לממשלה מסרב להגן עליו.

אם כך, מי יגן על החוק בפני בג"ץ?

מכיוון שהיועמ"ש החליט שלא להגן על החוק, יגן עליו היועץ המשפטי לכנסת שחוקקה אותו. עם זאת, בצעד נדיר יתיר היועמ"ש לממשלה לקבל ייצוג מעורך דין פרטי.

מה יחשוב על כך בג"ץ?

בג"ץ טען מאז ומתמיד שהסמכות לקבוע מהי הפרשנות הנכונה של הדין עבור גורמי הממשלה, ומהם גבולות מתחם החוקיות שבגדרו הם מוסמכים לפעול, נתונה בלעדית בידי היועץ המשפטי לממשלה. אין ספק שהודעתו שלפיה לא יגן על החוק כבר מהדהדת בבית המשפט העליון.