תל אביב בראש והמגזר החרדי רושם צמיחה. אלו הערים הממחזרות

תושבי קריית יערים וקלנסווה רשמו את העלייה החדה ביותר (124% ו-123% בהתאמה) במחזור בקבוקי המשקה המשפחתיים. כך עולה מנתוני תאגיד המחזור אל"ה לשנת 2016.

כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה

כמדי שנה, מפרסם התאגיד את רשימת הערים הממחזרות, ומשווה את הנתונים מול השנים הקודמות. ב-2016, עמד ממוצע המחזור של בקבוקי משקה משפחתיים לנפש בישראל על כ-1.2 ק"ג בקבוקי משקה משפחתיים (כ-32 בקבוקי 1.5 ליטר).

תאגיד המחזור אל"ה יעניק השנה את תואר "המחזורית המצטיינת לשנת 2016" לישובים שתושביהם הצטיינו במחזור בקבוקי השתייה המשפחתיים. האות יוענק היום (ג') במסגרת כנס סביבה 2050 בתל אביב.

יו"ר תאגיד המחזור אל"ה, נחמה רונן(צילום: סיון פרג')

בין המובילים ברשימה ניתן למצוא את היישוב כפר ורדים, שהגיע למקום הראשון במחזור לנפש, עם ממוצע של 110 בקבוקים לתושב (4 ק"ג) לשנת 2016 - פי 4 מהממוצע הארצי לנפש שעומד על 1.2 ק"ג (32 בקבוקים).

כמו כן, יינתן ציון לשבח לעיריית בת ים, שצמחה במחזור לנפש מעל 2 ק"ג (52 בקבוקים) לכל תושב בעיר, וגם רשמה גידול משמעותי משנת 2015 (98%) של מחזור בקבוקי שתייה 1.5 ליטר באמצעות מחזוריות.

יו"ר התאגיד, נחמה רונן, אמרה כי "הנתונים מראים תמונה מגוונת בכל הנוגע לרמת המודעות למחזור. אנחנו רואים שברגע שמשקיעים בהסברה ומעמידים אמצעים הציבור משתף פעולה".

על פי רונן, "נושאים סביבתיים חוצים מחלוקות פוליטיות. אפשר לראות במגזר החרדי והערבי עלייה במחזור. זה לא מובן מאליו שיש הצלחה במחזור במקומות אליהם פחות נחשפים למחזור, והתמודדות עם היומיום קשה יותר. במגזר החרדי אנחנו מפעילים קמפיינים ייעודיים למגזר, וכך גם עם המגזר הערבי".

על פי נתוני הדו"ח, ביישוב יפיע חל גידול של כ-57% במחזור, ובבית"ר עילית נרשמה עלייה של כ-55%. "הציבור ממחזר. יש הבדלים בין האוכלוסיות השונות ולוקח זמן להגיע לכמות מחזור גדולה. אבל צריך להתחיל מאיפשהו. מדובר ביישובים שבכלל לא היה בהם מחזור בעבר. צריך לזכור שזה התחיל מאפס". רונן הוסיפה וציינה כי "מה שחשוב הוא לראות את הצמיחה".

מאז הקמת התאגיד מוחזרו מעל 8 מיליארד בקבוקים משפחתיים של 1.5 ליטר וכן בקבוקים החייבים בפיקדון. התאגיד פועל למחזור בשני ערוצים עיקריים. הערוץ הראשון הוא המחזור הוולנטרי של בקבוקים משפחתיים באמצעות מעל ל-22 אלף מחזוריות הפזורות ברחבי הארץ.

הערוץ השני הוא מחזור בקבוקים החייבים בפיקדון בשיתוף מוסדות החינוך, רשתות המזון והפעלת 20 מרכזי מחזור עירוניים. על אף אפשרויות מחזור שונות (פחים כתומים, הפרדת יבש רטוב) העומדות לרשות הציבור בישראל, על פי נתוני התאגיד, הישראלים מעדיפים שיוצבו מחזוריות נוספות ליד ביתם ולאפשר להם נגישות ונוחות להמשיך ולמחזר בקבוקים.