האמא שמבינה באמת את האמהות

"יש את האמהות האלה שרואים עליהן ממש במבט אחד. מספיק שהן חולפות על פני ברחוב. על גופן מנשא עם תינוק זעיר. ביד אחת אוחזות בכף יד קטנה של בן 3 שהולך אחריהן בצעדים קטנים ומהירים, והן עייפות. ממש ממש עייפות. ולא רק מחוסר בשעות שינה. רואים עליהן ישר. את החיים שהיו להן לפני". כך התחיל פוסט שכתבה שירלי קרת יניב והפך מהר מאוד לוויראלי.

"ככל שאני קוראת את הפוסט הזה, אני מבינה שבעצם כתבתי אותו בראש ובראשונה ממני אליי", מספרת קרת יניב (32), אמא של אלון (בן שנה וחודשיים). "האמהות הביאה איתה לחיי התכנסות מאוד גדולה פנימה. מלהיות אשת העולם הגדול, שעובדת מסביב לשעון, טסה לחו"ל בכל הזדמנות, יוצאת למסעדות ואירועי תרבות ומאוד אוהבת לישון, מצאתי את עצמי בחיים שונים במהותם ב-180 מעלות. המרחב הגאוגרפי שלי הצטמצם, מבחירה, לטיולים עם אלון בשכונה השקטה שלנו, וכל מה שבאמת עניין אותי היה מה שקורה בסנטימטרים הספורים שביני לבינו".

- ומה גרם לך לכתוב את הפוסט?

"כשכל הקשב מופנה לתפקיד האימהי שלי, עלו בי המון זכרונות מתקופות אחרות, ובעיקר עלתה בי הודיה מאוד גדולה לחופש שהיה לי אז. ממש הוכרתי תודה על כל החוויות המגוונות שזכיתי לאסוף, האנשים שפגשתי, הבילויים וההישגים. הרי הם אלה שבעצם הביאו אותי לרגע הזה. הם אלה שהפגישו אותי עם אלון שלי. כמובן שהחיים האלה לא נגמרו, אבל זה גם לא יהיה בדיוק אותו הדבר, וגם את זה אני מקבלת באהבה. במחשבה שנייה יכול להיות שבפרסום הפוסט הזה ביצעתי סוג של טקס פרידה קטן וסימלי מהדמות שהייתי פעם, כדי לפנות מקום להתגבשותה של דמות חדשה. דמות שמכילה את כל מה שהיה, ויותר מזה".

שירלי קרת יניב: "ביצעתי טקס פרידה מהדמות שהייתי פעם"(צילום: סטודיו עדיגיטל)

- האם כמות התגובות הפתיעה אותך?

"מאוד. הפתיעו וריגשו אותי מאוד. זאת זכות גדולה עבורי שמסר כל כך קטן ופרטי הצליח לשמח ולחזק מספר כה רב של אנשים. הלוואי שאזכה לעשות זאת שוב בעתיד".

- מה לדעתך האתגר הכי גדול של אמהות צעירות?

"אני חושבת שנשים (כמובן כמובן שלא כולן) מגיעות לאימהות במין תנופה גדולה - עם קריירה בשיא כזה או אחר, הישגים מרשימים שכבר נצברו, חוויות מגוונות, ובדיוק הזוגיות המהממת שחיכינו לה כדי להביא ילדים לעולם. ואז בבת אחת הכל משתנה. אצל נשים רבות החופש שהיה גדול מאוד, מצטמצם משמעותית, גם אם רק באופן זמני, ואני לא בטוחה עד כמה אפשר להתכונן בכלל לתחושות שהמצב החדש הזה מביא איתו.

"למשל, במהלך ההריון כולם ייעצו לי לישון כמה שיותר, כי כשמגיעים הילדים התענוג הזה הופך להיות הרבה יותר קשה להשגה. תמיד חייכתי ביני לבין עצמי, ובראש, בהיגיון, הבנתי שכנראה שלא אשן הרבה בתקופה הקרובה. אבל, עד שלא ביליתי לילה לבן אמיתי ושלם עם תינוק בוכה, לא הבנתי איך באמת מרגישה החוויה הזאת, ומה המשמעות שלה כלפי וכלפי איכות החיים שלי.

"כמו שאני רואה את זה, האתגר הוא לארגן את הכל מחדש סביב השינויים האלה. יש מי שעושות את זה ממש מיד מבלי בכלל להרהר בעניין, וזה נפלא כמובן. ויש מי שצריכות זמן כדי להבין מה קרה פה בעצם, ואיך אני מצליחה גם לשמור ככל הניתן על טובתו העליונה של התינוק האהוב שלי, וגם להמשיך להשמיע את הקול הייחודי שאני כבן אדם שלם ונפרד מביאה לעולם הזה. אבל זה אתגר שאנחנו יכולות לו. וכל אמא שמצליחה לייצר את האיזון העדין והמופלא הזה בינה לבין ילדיה, שהוא אגב פחות מתבטא לדעתי באופן חלוקת הזמן, אלא יותר בשאלה של מהות - היא מגדלור גדול לאימהות אחרות, ועל כך אני מודה לה מקרב לב".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet