המכללה - מכילה ומלמדת את שורדות הזנות

ביום שבת עמותת "המכללה" שהקמתי יחד עם שותפתי, איריס שטרן לוי חוגגת שנה. ובזמן הזה של השנה אני נהיית רגשנית, ונזכרת ברגעים כמו הרגע ההוא בראש השנה שעבר, שנותנים לנו את הדלק ומזכירים לנו כל פעם את המהות של "המכללה".

הוזמנו להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה באחד מההוסטלים שאנחנו עובדות איתו. בין נשות הטיפול והבוגרות שהכרנו, הייתה גם עדה, בוגרת אחד הקורסים הראשונים שהשתלבה במקום עבודה בתום קורס "מכירות בתחום האופנה" עם רשת חנויות "סטורי".

בקורס היא הייתה שקטה מאד ולא פעם שאלנו אותה אם היא בסדר כי ניכר היה שהיא מתמודדת עם לא מעט תקלות שקרו לה בחיים. למרות זאת, איריס תמיד הקפידה (כמו עם כולן) שתעשה מאמץ ותשמיע את הקול שלה, שתשתתף אפילו קצת ותקבל את המקום שמגיע לה. כל זה הספיק כדי להבין שעומדת מולנו אישה אינטליגנטית, חרוצה בעלת רצון אדיר להצליח. לשמחתנו היינו מוקפות בנשים ואנשים שזיהו את זה, וחפשו עובדת לשורותיהם.

זה היה לא פשוט. למרות הקורס המקצועי שעברה, והידע שרכשה מטובות וטובי האנשים בתחום הדרך שעמדה בפניה הייתה ארוכה. לאחר ששהתה בהוסטל שיקומי, היא הייתה צריכה ללמוד מיומנויות עבודה בסיסיות, להגיע בזמן, להקשיב, להשתלב חברתית, ליישם הכל במקביל להתמודדויות עם אותן תקלות שלא נפתרות בקלות.

בקורות החיים יש שנים שיש להם הסבר, אבל לכי תסבירי

באותה הרמת כוסית, בזמן שהדוברות והדוברים נשאו דברים, קלטתי את עדה שעדיין (ועודנה) עובדת במקום העבודה, יושבת זקופה עם חיוך קטן וגאה. הגאווה היא לא בכדי, היא נחשבת היום לאחת העובדות הטובות במחלקה שלה. מאלה שפונים אליהן כשצריך עזרה ומישהי שאפשר לסמוך עליה.

ללמוד מיומנויות עבודה בסיסיות, להגיע בזמן, להקשיב, להשתלב חברתית

אבל רגעים כאלה לא קורים כל הזמן. העבודה במכללה חושפת אותנו כל הזמן להרסנות של הזנות. זה אומר להתעורר בלילה כי מיכל שאנחנו כל כך אוהבות חזרה לזנות, או להיות בחרדה תמידית על גליה, אמנית מוכשרת שבנוסף לכל הצרות, בקרוב אולי לא יהיה לה איפה לגור.

אנחנו מתפקדות בוואקום גדול מאד. מבין מעט מאד הארגונים הקיימים עבור שורדות זנות, שיקום תעסוקתי הוא גזרה מופקרת שאינה מקבלת מענה, על אף שקיימת הכרה בצורך שלו. כל מקור מידע (נשות טיפול או מסמכים של הכנסת) מדברים על כך שככל שאישה תשתלב במקום עבודה בצורה מוצלחת, כך הסיכוי להישאב חזרה אל מעגל הזנות קטן יותר. והכלל הזה הגיוני עבור כל בת/בן אדם.

כל המחקרים שאנו מכירות מצביעים על כך שבסביבות 80% מהנחקרות רוצות לצאת מהזנות אך הן חסרות את האמצעים לעשות זאת. כשאישה שורדת זנות מבקשת להשתלב בעולם העבודה, קורות החיים שלה הם בעלי חור שחור, יש שנים שיש להם הסבר, אבל לכי תסבירי.

להעניק לכל אישה את ההזדמנות לבחור באמת

חברה צבועה כמו שלנו מקדשת מצד אחד את חופש הבחירה, אך לא תמהר לקבל למקומות העבודה נשים שבוחרות לצאת מהזנות. אין תמריצים לעסקים או מודעות בסיסית לחשיבות של תעסוקת נשים שורדות זנות.

הן גם לא מוכרות בכלל כאוכלוסייה הזכאית להטבות או קצבאות. הן לעתים נשלחות לקורסים שהן זכאיות אליהן תחת סעיפים אחרים (אם חד הורית, נגמלת סמים, נתמכת ברווחה), אך אלו אינם מתאימים להן. הם אינם לוקחים בחשבון את הגיהנום ממנו הן יוצאות.

"זנות היא בעיה חברתית שאינה מטופלת ואף מקבלת עידוד ותמיכה" 

לכל החסרים האלו בקשנו לתת מענה כשהקמנו את "המכללה", כשהאמונה העומדת בבסיס כל זה היא שזנות היא בעיה חברתית שאינה מטופלת ואף מקבלת עידוד ותמיכה. אנו שואפות להעניק לכל אישה את ההזדמנות לבחור באמת, את התנאים הנאותים ללמוד מקצוע ומיומנות בסיסית שתקדם אותה ותיתן לה כוח: הכרת מחשב, בניית אתרים, קונדיטוריה, קורס מטפלות וסייעות לגיל הרך קורס מכירות אופנה השלישי במספר המתקיים בימים אלו.

כיוון שהמטרה היא לתרום להשתלבות אותנטית וטבעית ולהעלות את המודעות לזנות כפי שהיא באמת, צוות ההוראה שלנו מורכב מנשות ואנשי מקצוע מומחים בתחומם המעבירות/ים את החומר בגובה העיניים.

המרחב הלימודי המוגן והבטוח שנוצר, הוא האופן שמגלם את הפתרון החברתי לבעיה החברתית. אנחנו רואות אותן נאבקות בשיניים כדי להצליח, מגיעות שיעור אחרי שיעור ומשתפות אותנו בחוכמתן, ואנחנו סבורות שהמאבק הזה הוא של כולנו והן לא צריכות לעשות אותו לבד.

• אירוע התרמה לעמותת "המכללה" הפועלת למען שיקום תעסוקתי של שורדות זנות בהשתתפות סיסטם עאלי, סמירה סרייה, להקת"התהפכו היוצרות", תאמר נפאר ,DJ Israel Aharoni ו- DJ Liv Sublime, מצטרפות/ים אלינו לחגיגות יום ההולדת במוצ"ש ה-11.2.17 באברהם הוסטל -לבונטין 21, תל אביב החל מ-19:30. כל ההכנסות הן תרומה לפעילות עמותת "המכללה", לפרטים והזמנת כרטיסים הכנסו לכאן או לכאן.