בזכות החיבור החזק עם המאמנת - עדי רזתה 25 ק"ג
בגיל 18, עם משקל של יותר מ-100 ק"ג, הבינה עדי שהגיע הזמן לקחת את עצמה בידיים. פגישה שלה עם מאמנת כושר הביאה אותה, לראשונה בחייה, לבצע את השינוי שהיא תמיד רצתה - וגם לזכות בחברה חדשה
כשמדובר בכושר ואורח חיים בריא, לפעמים החיבור הנכון עם האדם הנכון הוא כל מה שדרוש בכדי לנצח ולהגיע למטרה. עדי גוט מרמת גן, שפגישה שלה עם מאמנת הכושר צאלה אברוני הביאה למהפך שלם באורח החיים, להרזיה - ולחברות בריאה במיוחד, יודעת זאת היום היטב.
כתבות נוספות:
בגיל 94, אורי מתאמן 6 פעמים בשבוע
בר ניצחה את האנורקסיה והפכה למאמנת כושר לילדים
ליאור רץ עשרות ק"מ כשהוא יחף: "זה בריא יותר"
עדי (20), סטודנטית לרכיבה טיפולית מרמת גן, חשבה שתסבול כל חייה מעודף משקל. גם המשפחה כבר הייתה מודאגת. "כולם היו מסתכלים לי בצלחת ומעירים על כמויות האוכל האדירות שהכנסתי לתוכי. זה לא היה נעים במיוחד", היא מספרת.
על אף דאגת המשפחה, ובייחוד זו של אביה, הקילוגרמים מצידם – המשיכו להיערם. עדי זוכרת היטב את הרגע בו הבינה שהיא זקוקה לשינוי. "אבא שלי ראה איך אני משמינה מיום ליום", היא נזכרת. "השיא היה כשעברתי את ה-100 קילוגרם והרגשתי נורא. הייתי קרובה לחלות במחלות של שמנים כמו סוכרת, שומנים בדם, לחץ דם גבוה - ובכלל, היה לי קשה לחיות עם עצמי בגוף שרק הולך וגדל".
המשפחה התגייסה לעזרה אך הפתרון הגיע דווקא ממקום לא צפוי. "בת הזוג של אבי נתקלה די במקרה במדריכת כושר במכון הכושר בו התאמנה וביקשה את עזרתה בשבילי", מספרת עדי. "קבענו להיפגש". יחד עם אביה ואחיה הקטן נפגשה עדי עם מדריכת הכושר צאלה. "כשהגיע השלב לעלות על המשקל, צאלה ביקשה מאבא שלי ואחי לצאת כי היא ראתה שקשה לי מדי כשהם בחדר. עליתי והייתי בשוק. לא האמנתי שאני שוקלת ככה".
על אף הפחדים, החששות והבושה, השתיים התחברו ויצאו יחד לדרך משותפת. "היא הסתכלה עלי ואמרה: 'מכאן מתחיל השינוי. אני איתך כל הזמן'", נזכרת עדי. עם תהליך ההרזיה הגיעו גם השינויים בתפריט והרגלי התזונה. "המטרה הראשונית הייתה להוריד בכמות הפחמימות ובכמויות האוכל באופן כללי", מספרת עדי. "נכנסתי לאימונים קשים ולאט לאט התחלתי לאהוב את הדבר הזה שנקרא ספורט".
"כשאני והיא ביחד אנחנו חזקות יותר"
במסגרת תוכנית האימונים שלה, התאמנה עדי בקביעות באימוני כוח, TRX וקרוספיט. המטרה הייתה להעלות במסת השריר על מנת להביא לירידה קלורית גבוהה יותר, זאת מכיוון ששריר מעלה את קצב חילוף החומרים ובכך מעודד שריפת שומן.
תפריט התזונה ואימוני הכושר עשו את שלהם. הגוף של עדי הגיב לשינויים באורח החיים ולאט לאט הקילוגרמים החלו לנשור. עדי הייתה בעננים. "כל פעם שעליתי על המשקל וראיתי תוצאה אחרת הייתי מאושרת עד הגג".
היא המשיכה להתמיד בתהליך והחלה להתנסות במגוון סוגי כושר: "עבדנו חזק על הרמת משקולות, תרגילי בטן, מתח בדרגות קושי שונות, וכמובן – שילוב של פעילות אירובית כמו ריצה שבעצם חיברה אותי חזק לספורט ולמעשה גרמה לתהליך הארוך הזה להצליח".
ב-2014 היא צלחה את המרוץ הראשון שלה, מרוץ גבעתיים. במשקל שיא של 103 קילוגרם היא רצה 5 קילומטרים מאתגרים במיוחד כאשר צאלה מלווה מהצד ולא נותנת לה לעצור. "היא תמיד מכוונת אותי למטרות חדשות", מספרת עדי. "כשאני והיא ביחד אנחנו חזקות יותר ושום דבר לא יכול לעמוד בפנינו".
האימונים הפכו מאתגרים יותר ויותר, אך עדי, בזכות עידודה של צאלה – לא ויתרה. "צאלה האמינה שאני יכולה לעשות את זה וזה מה שנתן לי את הכוח להמשיך". גם בהיבט התזונתי ההתמודדות לא הייתה פשוטה. "היה לי קשה לוותר על מאכלים מסוימים בארוחות משפחתיות ואירועים", היא מספרת. "מתוקים, מלוחים, חטיפים וכל מיני סוגים של פחמימות כמו פסטה, פיצה וכל אלה היו דברים שהייתי מכורה אליהם. אני עדיין חושבת על זה לפעמים אבל יש מטרה מולי. עם הזמן למדתי לשנוא את המאכלים האלה בגלל מה שהם מכילים - וגם לדמיין לעצמי בראש שהם הדבר הכי מגעיל שקיים".
כיום, כמעט שלוש שנים אחרי ו-25 קילוגרמים פחות, חוגגת עדי את הגזרה החדשה, אותה הרוויחה בזיעה ומאמץ, ואת המשקל החדש שלה – 78 ק"ג. היא מאמינה שכל זה לא היה מתאפשר אלמלא הקשר והחיבור החזק עם צאלה. "כל הצלחה שקטפתי יחד עם צאלה גרמה לי לאושר שאי אפשר להסביר במילים. צאלה לא נחה לרגע. היא תמיד דואגת לי וזה מה שחיזק אותי כל כך. היא תמיד תהיה שם בשבילי: בכל רגע ובכל שעה – ותחזק אותי ותגרום לי להאמין בעצמי כל פעם מחדש".
להסתכל במראה ולא להתבייש יותר
בעקבות השינוי הרגשתה השתפרה פלאים. הגוף הפך קליל יותר וכך גם הריצות. ואפילו ארון הבגדים התחדש במלתחה חדשה. "זה כיף שג'ינס במידה 42 עולה עליי ואפילו כבר מתחיל להיות גדול עליי. אני נהנית מהחיים החדשים שקיבלתי ומודה על כל רגע".
לא במקרה נחשב תהליך הרזיה לאחד השינויים הגדולים בחייו של אדם. גם במקרה של עדי ההשפעה הייתה עצומה. "פעם לא הייתי מסתכלת על עצמי במראה", היא מספרת. "לא בבית, ובטח שלא בחדר הכושר כשיש מלא מראות מסביבי. באחת הפעמים צאלה דרשה ממני להסתכל ולא להתבייש יותר. מאותה נקודה הבנתי שזו אני ושאני צריכה לקבל את עצמי".
גם התגובות המפרגנות לא חוסכות ממנה חום ואהבה. "אנשים נפעמים מהשינוי, במיוחד המשפחה הקרובה", היא מספרת. "תמיד אומרים לי 'כל הכבוד' ו'תמשיכי ככה'. מבקשים טיפים. זה מחזק אותי מאוד. צאלה גם משתמשת בי כדוגמא למוטיבציה ונחישות עבור מתאמנים אחרים. אומרים שאני השראה עבור נערים ונערות שקשה להם עם עצמם ואני שמחה שהגעתי למקום הזה. זה היה החלום שלי".
את התהליך הארוך מתעדת עדי בבלוג אישי מזה כשנה. בנוסף, בלוגרית ישראלית שגרה בארה"ב זיהתה את כישרון הכתיבה שלה מהפוסטים בפייסבוק וביקשה ממנה להתארח בבלוג שלה שעוסק בהעצמה אישית וספורט. "אני כבר אחרי 3 פוסטים מוצלחים מאוד", היא מספרת בהתרגשות.
על מנת לשמר את השינוי ולהמשיך בתהליך ההרזיה מקפידה עדי על שגרה קבועה של 4 אימונים בשבוע: 3 אימוני ריצה, כל אחד בעצימות שונה, אותם היא מבצעת לבד - ועוד אימון חיזוק עם צאלה פעם בשבוע. כרגע היא כבר עומדת על 16 קילומטרים ריצה וחושבת על הצעד הבא: צליחת חצי המרתון הראשון שלה שיתקיים לקראת סוף החודש.
גם בפן התזונתי היא לא חוסכת מאמצים. "אני מצלמת כל דבר שנכנס לי לפה ושולחת לצאלה כדי שתאשר. יש לי עדיין נטייה קטנה להגזים בכמויות אז צאלה מאוד עוזרת בזה. אוכלת לפני ואחרי אימון לפי מה שהגוף דורש, ומתעדת כמעט כל אימון וכל ריצה".
האתגר הגדול כבר מאחוריה, אך השינוי עוד רחוק מלהסתיים. לאלו הרוצים גם הם לבצע שינוי באורח החיים ממליצה עדי לתת את הכל למען המטרה, וכמובן למצוא מאמן עם חיבור מיוחד, כפי שהיא מצאה בצאלה.
"מי שרוצה לעשות שינוי כזה צריך להיות מחויב אליו. לא לפחד ליפול כי יש נפילות אבל להיות מכוון ומחוייב ב-100 אחוז. תמצאו מאמן או מאמנת שיראו אתכם הרבה מעבר למתאמן או מתאמנת, אלא בתור חבר או חברה. זה מה שעזר לי להגיע לתוצאות שהגעתי אליהן. תמיכה של מישהו שירים אתכם למעלה כשתיפלו, ויגרום לכם להאמין בעצמכם".
עד שתמצאו מדריך מתאים, לפחות תעשו כושר בבית:
לפנייה לכתב/ת 
