לא רק "אח של": פסטיבל ג'אז חורף באילת
מהפתיחה המוצלחת של יסמין לוי, דרך גיבורי-העל עם הבס לבית Bass Extremes והשנסונים המעושנים של תרז מונטכלאם ועד לעיבודים המפתיעים של נורית גלרון. אחיו החורפי של פסטיבל הג'אז הוותיק באילת כבר מזמן מתהדר באישיות משלו, שהצליחה גם הפעם לספק בריחה מסעירה מהמציאות הכל-ישראלית
עוד לפני שהושמע אפילו צליל אחד של קונטרבס, פסטיבל ג'אז חורף בים האדום באילת כבר הפך - בעל כורחו - לשותף במאמץ המלחמתי. יממה לפני הפתיחה נורו על אילת שלוש רקטות מכוון סיני, וצבעו את האירוע השואף להיות פתוח, חופשי ובינלאומי בגווני קרב. אבל הדי הפגזים התפוגגו במהירות. דובי לנץ, מנהלו האמנותי של הפסטיבל - אחיו החורפי של פסטיבל הג'אז האילתי הוותיק, שחוגג את שנתו השביעית - שיבח בנאום הפתיחה שלו את מזג האוויר המצוין, למרות "כמה ברקים שנראו אתמול בשמים", ובכך התווה את הטון והפרופורציות הנכונים.
אחריו עלתה לבמה יסמין לוי, ובמחי שיר אחד השכיחה הכל. לוי, ביום יום אושיית לדינו עם קריירה בינלאומית משגשגת, קפצה לראשונה לבריכת הג'אז, במופע מיוחד לפסטיבל שחיבר בין טנגו, רומנסות ובילי הולידיי. חמושה בארבעה נגנים נהדרים (בראשות אדם בן אמיתי שגם ניהל מוזיקלית) לוי הוכיחה שהיא מסוגלת לשיר פשוט הכל, באותה מידה של וירטואוזיות וקול ייחודי. כשהיא מתודלקת בחלב ששתתה על הבמה (כן, הוא גם נשפך. אבל אין בוכים וכו'), היא סיפקה כמה רגעים בלתי נשכחים שחיברו יפה בין סטנדרטים של ג'אז שחור וסלסולים מירושלים.
זמרת אחרת שהעניקה הופעה נהדרת הייתה תרז מונטכלאם ממונטריאול, קנדה. כיאה למקום מוצאה היא חיברה בין שנסונים צרפתיים וקלאסיקות באנגלית, כולל שירים של ניל יאנג והיוריתמיקס, והכל בלווי קונטרבס וגיטרה חשמלית בלבד. למונטכלאם יש נוכחות בימתית כובשת, רוקיסטית בעליל, וגוון קול מעושן ומיוחד, שמתפקד כמו עוד כלי נגינה. הביצוע הג'אזי והנהדר שלה ל-voodoo child עשה הרבה כבוד לג'ימי הנדריקס.
את הערב השני של הפסטיבל פתחה נורית גלרון - לבטח השם הראשון שקופץ לראש, כשאתה חושב על זמרת ישראלית מצליחה וג'אז. ובכל זאת, זאת הייתה הפעם הראשונה שלה בפסטיבל כזה. "גם כי תמיד סירבתי, ובעיקר כי אף פעם לא הזמינו אותי", הסבירה על הבמה. גלרון הגישה את הלהיטים הגדולים שלה בעיבודים מיוחדים בלווי קונטרבס (גלעד אפרת) ופסנתר (איתמר גרוס) בלבד. היא מתקשה אמנם לשחזר את הביצועים הקוליים הווירטואוזיים של פעם, אבל מחפה על כך בטונות של כריזמה ובלתי אמצעיות מול הקהל, שפשוט יצא מגדרו. מיטיבי הלכת נהנו גם מכמה יציאות נדירות, כמו הביצוע ל"כשהייתי ציפור ביער" מתוך אלבומה הראשון. ולחלופין - גרסה ג'אזית של שלמה ארצי, דרך "המיסטיקנים הסינים".
עוד ביקורות הופעות בערוץ המוזיקה של ynet:
בוני טיילר בישראל: דודה בהופעה
הסטרנגלרס בישראל: הקהל אוהב, ולא הולך לשום מקום
הכימיקל בראדרס: מתקפה כימית מופלאה
את הערב השני חתמה ההופעה שמרבית חובבי הג'אז הכי חיכו לה - Bass Extremes, חיבור בין שני בסיסטים המגיעים מליגת העל של הבס העולמי - ויקטור ווטן וסטיב ביילי. ווטן זכה חמש פעמים בגראמי, והוכתר בידי מגזין הרולינג סטון כבסיסט המשפיע ביותר של שני העשורים האחרונים. ביילי מנגן בגיטרת בס פרטלס ייחודית של שישה מיתרים ונחשב לחלוץ אמיתי בכלי הזה. למרבה האירוניה, הגיטרה המפורסמת נתקעה בדרך לישראל, יחד עם כל הציוד שלו. ביילי העלה סטטוס לפייסבוק, מיד עם נחיתתו בארץ, שבו סיפר על כך, והשמועה התפשטה דרך התלמידים הישראלים שלו באוניברסיטת ברקלי, שהחלו להפעיל רשת תמיכה בארץ. בתוך ארבע שעות בלבד נמצאה בירושלים גיטרה חלופית, ששימשה אותו בפסטיבל.
המופע המשותף של שניהם, חמושים במתופף הנהדר דריקו ווטסון, היה בחלקים רבים ערב למיטיבי לכת, מעצם היותו נטול מילים או מלודיות שאפשר להיאחז בהן, ומבוסס על קטעי סולו ארוכים על טהרת הבס בלבד. אבל היה שווה להתאמץ, כדי לחוות את הווירטואוזיות יוצאת הדופן של השניים, שלא פעם הותירה אותי שמוט לסת ממש. גם האינטרקציה ביניהם, ובין השניים לקהל הייתה כובשת, והזכירה שהם נחשבים לא רק למוזיקאים גדולים אלא גם למורים חשובים מאוד בתחום, עוד משנות התשעים.
היום, יומו האחרון של הפסטיבל, ייערכו המופעים של הסקסופוניסט דניאל רותם, רביעיית עודד צור, שגם מציעה סקסופון, אבל בניחוח הודי, ההרכב האוסטרלי "טוריו!" והאחיות לוז הישראליות. מי שהחמיץ את Bass Extremes יוכל לתפוס אותם גם היום. כל אלה יחתמו פסטיבל ג'אז צעיר, אינטימי ואקלקטי מאוד. חובבי הג'אז המסורתי והישן אולי יגידו - אקלקטי מדי. אבל אם אתם תופסים את הג'אז במובן המופשט של תעוזה, פריצת גבולות ושילובים מוזיקליים עם הרבה אלתור ומקוריות, האירוע הזה הוא יופי של פסטיבל ג'אז. אחרי שבע שנים, קרוב המשפחה הצעיר והחורפי של הפסטיבל הוותיק בהחלט פיתח קיום ואישיות משל עצמו. אם תרצו, הוא כבר לא רק "אח של".
