"המטוס הפך לכדור אש". עדות טייס מששת הימים
תא"ל במיל' ישראל בהרב נחשף לראשונה להקלטות הקשר ממלחמת ששת הימים, ולרגעים הדרמטיים שבהם טיל ישראלי הפיל בטעות את המטוס של מס' 2 שלו, יורם הרפז. "אלה דברים שמלווים אותי כל החיים"
"אני רואה את הטיל משוגר ולוקח כיוון אלינו, אני רואה אותו עד האימפקט, הפגיעה. אני נמצא באותו זמן קצת מאחורנית ובעצם המטוס של יורם הרפז נמצא ביני לבין הטיל. כאשר הטיל פגע בו המטוס הפך לכדור אש ולאחר מכן נשארו שמיים כחולים". תא"ל במיל' ישראל בהרב היה טייס קרב בחיל האוויר במהלך מלחמת ששת הימים, וראה מקרוב איך מס' 2 שלו, יורם הרפז, נפגע מטיל הוק ישראלי בעת שחזר מהפצצה בירדן.
לרגל שנת היובל למלחמה, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר אתמול (א') לפרסום את הקלטות הקשר של חיל האוויר במהלך המבצע להשמדת חילות האוויר של מצרים, ירדן וסוריה. בהרב נחשף היום לראשונה להקלטות, שבין השאר תיעדו את הפלתו של הרפז על ידי טיל הוק ישראלי. מערכת הקשר של הרפז נפגעה במהלך גיחת הפצצה בירדן, וכאשר הוא חזר לישראל לא הצליחו ליצור עמו קשר. הטיל שוגר לעברו מכיוון שהוא טס לעבר אחד האזורים הרגישים ביותר במדינה, הכור בדימונה.
"לשמוע הקלטה כזו זה לא דבר צפוי מבחינתי, לא הייתה לי הזדמנות לשמוע את זה לפני הריאיון", אומר בהרב. "אני מכיר את האנשים, את השמות, אני יודע במי מדובר, אנשים ממערך הבקרה, אנשים טובים. זה מחזיר אותי למקום. האמת היא שזה דבר שלא נפרדתי ממנו אף פעם, לא ממלחמת ששת הימים, בוודאי לא מהאירוע הספציפי של נפילת מס' 2 שלי. אלה דברים שמלווים אותי כל החיים".
בהרב מספר כי הוא הבחין שהרפז טס בכיוון לא טוב וניסה לאותת לו לטוס אחריו. "ניסיתי להפנות אותו באמצעים מוכרים לטייסים שיבוא אחריי וישנה את כיוון הטיסה לפרוזדור הבטוח לחזרה הביתה, הוא לא פנה והמשיך לטוס בגובה של 6,000-5,000 רגל ובמהירות נמוכה. אחרי ים המלח רביעיית מיראז'ים באה מעלינו כדי לנסות לזהות אותנו, אני יודע ממה שבדקתי בהמשך שהוגדרנו כמטוסים בלתי מזוהים".
בהרב מספר שהמטוס של הרפז נפגע במהלך ההפצצה. "ראיתי שהמטוס שלו פגוע, היו חוטי חשמל או טלפון, אינני יודע, משוכים לאורך הגוף, כמה פאנלים במטוס היו פתוחים. תקשרתי איתו בסימני ידיים ממרחק מאוד קרוב, הבנתי שהוא מדווח לי שהוא אכן איבד את הקשר ושהוא פגוע בעוד אופן שלא יכולתי להבין. בעצם נוצר מצב שבמקום שאני מוביל אותו, אני טס לפי איך שהוא טס".
אחרי שהטיל פגע בהרפז, בהרב קרא בקשר להפסיק את הירי. אין לו כל טענה כלפי מי שישב אז בחדר הבקרה והורה על ירי הטיל. "צריך להבין שבאותה תקופה מי שישב בשליטה והיה אחראי על התמונה, היו לו 200 מטוסים על הראש בכל זירות הלחימה, הוא צריך היה לבדו להבין ולראות את הכל ולקחת החלטות. האמירה שניתן למנוע היא אמירה שתמיד תהיה נכונה, אבל בדיעבד. באותו זמן, בנתונים שהיו, עם כל הכאב האישי שהיה לי, בדקתי את הדברים והבנתי את המורכבות של כל האופרציה הענקית שנפלה על כתפיו של השולט וכל המערכות שעוזרות לו".
השמדת מחצית מחיל האוויר המצרי
בבוקרו של יום שני, 5 ביוני 1967, המריאו בזה אחר זה כל מטוסי התקיפה של חיל האוויר הישראלי, פרט ל-12 מטוסי מיראז' שנשארו להגנה על שמי המדינה. בשעה 7:45 הגיעו המטוסים, בו זמנית, אל 11 שדות תעופה מצריים, ובתוך כשעה וחצי השמידו מחצית מחיל האוויר המצרי בעודו על הקרקע. זה היה גל התקיפה הראשון של מבצע "מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים, והכריע את גורל המערכה כולה.
בהקלטות נשמעות השיחות שהתקיימו בזמן אמת ברשת הקשר של מערך הבקרה בחיל האוויר. בשיחות משתתפים ארבעה דוברים עיקריים שמנהלים את הקרב מהקרקע: שמואל כסלו – הבקר הראשי, שישב במטה חיל האוויר בבור בקריה, צמוד למוטי הוד, מפקד חיל האוויר; רוברט עמית - מפקד יחידת הבקרה הדרומית, שהייתה ממוקמת בחפץ חיים ליד גדרה; יצחק ברקן - מפקד היחידה הצפונית, שהייתה ממוקמת בפסגת הר מירון, ומנחם זהבי, מפקד יחידת הבקרה במצפה רמון.
"מיגים תוקפים את מגידו...לעלות על המיגים!" – נשמעים הדוברים בהקלטה במהלך הקרב מעל מנחת מגידו בעמק יזרעאל, ביום השני למלחמה. מדובר היה במפציץ עיראקי מדגם טופולב 16 שחדר לישראל דרך ירדן, בתגובה להפצצת שדה תעופה במערב עיראק יום לפני כן. המטוס הפציץ את נתניה ואת מנחת מגידו (שהטייסים העיראקים חשבו שהוא בסיס חיל האוויר ברמת דוד). לאחר מכן התרסק הטופולב על מחנה עמוס ליד עפולה, וגרם למותם של 14 חיילי צה"ל ולפציעתם של עשרות.
הפקודה: "לשתק את חיל האוויר של האויב"
היום גם הותרה לפרסום הפקודה המלאה ממבצע "מוקד", שתהליך גיבושה ארך כשנתיים. כבר בסוף שנת 1962 הורה מפקד חיל האוויר דאז, האלוף עזר ויצמן, לתכנן מבצע להפצצת שדות התעופה של מדינות ערב. עיקר התכנון הסתיים בסוף שנת 1964 והתעדכן בהמשך, בהתאם לשינויים.
פקודת האב שיצאה בחודש מרס 1967 נפתחה בדברים הבאים: "אי היציבות המדינית באזור, ההכנות למלחמה של מדינות ערב והפיקוד הצבאי המשותף, המתיחות הבלתי פוסקת לאורך הגבולות והרגישות סביב מקורות המים וחופש השיט – כל אלה מצביעים על אפשרות להתפרצות מלחמה כוללת בזירה. משימתו הראשונה של חיל האוויר במלחמה כזו תהא השגת עליונות אווירית נגד האויב העיקרי - מצרים, ונגד מדינות נוספות בהתאם להתפתחות המלחמה".
בפקודה יש מידע רב על שדות התעופה במדינות ערב, מטרות התקיפה, החימוש ועוד. התוכנית התבססה על נתון לפיו 58% מכלל מטוסי הקרב והמפציצים היו בידי מצרים. ההערכה של מפקד חיל האוויר דאז, מוטי הוד, הייתה כי אין סכנה לחזית מתואמת בין מצרים ובין שאר חילות האוויר של מדינות ערב. על כן, המטרה הייתה להשמיד את חיל האוויר המצרי עוד לפני שחילות אוויר אחרים מתערבים במערכה. הערכה זו היא שהכתיבה את השיטה שלפיה כל מטוסי התקיפה ישתתפו בהפצצת שדות התעופה המצריים בשלב הראשון.
בבסיס הפקודה עמד העיקרון שהדרך להשיג עליונות אווירית חייבת להיות התקפית ולא הגנתית. זאת מכיוון שחיל האוויר לא יכול היה לשמור על מערכת ההגנה האווירית בכוננות מתמידה, ולא היו לו מספיק מטוסי קרב או תותחי נ"מ כדי לנהל לחימה אווירית הגנתית. בנוסף לכך, היה גם הרצון להימנע ככל האפשר מקרבות אוויר מעל שמי ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
