"בנות": לינה דנהאם בפתיחה חלשה, אבל אפשר לסלוח
בפרק הראשון של העונה האחרונה של "בנות" האנה חיה את החלום, ואילו שאר הדמויות נאבקות בין בחירות גרועות לבין רדידות וחוסר רעננות. נקווה שבפרקים הבאים לינה דנהאם תבחר להמשיך את הקו הבוגר מהעונה הקודמת ולא תחזור אחורה. בינתיים, למרות הפתיחה המדשדשת, הכל עוד פתוח
העונה הקודמת של "בנות" הייתה אחת העונות הטובות של הסדרה. בפרק הסיום שלה, בנות הסדרה התבגרו, השתנו, לא היו כל כך מעצבנות, והכי חשוב - הבינו שהיקום לא סובב סביבן ושלמעשים ולבחירות שלהן יש השלכות. בפרק הראשון של העונה השישית והאחרונה, ששודר אתמול (ב') ב-yes וב-HOT, נראה כי יוצרת הסדרה לינה דנהאם קצת שכחה מהתהליכים המבורכים שהדמויות שלה עברו, ועל אף ההתקדמות בקריירה של האנה, הדמויות עדיין תקועות בלופ ילדותי ומרוכז בעצמו.
שמו של הפרק, "כל מה שאי פעם רציתי", מתייחס להאנה שמגשימה את חלום הכתיבה שלה ומפרסמת כתבה מגזינית בעיתון: "לאבד את החברה הכי טובה שלי לטובת האקס שלי". בעקבות הצלחת הכתבה היא מקבלת משימת כתיבה חדשה - נסיעה למחנה גלישת גלים של מילפיות עשירות בהמפטונס. לדברי העורכת, היא אמורה להוות ניגוד לנשים היפות ש"הורסות" את גלישת הגלים כפי ש"הרסו" את היוגה. האנה נבחרה למשימה לא רק בגלל כישרון הכתיבה שלה אלא בעיקר בזכות המראה שלה, שמנוגד לאידיאל היופי המקובל במקום.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"אנחנו במפה": הגיע הזמן לעלות ליגה
כשהאנה מגיעה להמפטונס היא עדיין אותה האנה של העונות הראשונות. היא לא מתייחסת למשימה שלשמה נקראה ברצינות. אם זה היה תלוי בה, היא הייתה מבלה את כל השהות שלה כשהיא בוכה בחדר וכותבת. על מה היא הייתה כותבת? על עצמה. האם זה באמת מעניין מישהו? סביר להניח שלא. מצד שני, יאמר לזכותה שגם הכתבה המקורית אותה נשלחה לעשות לא נשמעת מעניינת במיוחד. ועדיין, אם היא רוצה להיות כתבת טובה עליה להשתדל יותר, שלא תגמור בסוף כמו רורי גילמור בפרקים המחודשים של "בנות גילמור".
למזלה, מדריך הגלישה שלה, בהופעה מצוינת של השחקן ריז אחמד שפרץ השנה בטלוויזיה ("ליל האירוע", "The O.A"), מראה לה את נפלאות המקום עד שלבסוף יש לה הארה שמכוונת לדור ה-Y המתקשה למצוא אושר: "למה לכעוס אם אני נהנית"? היא אומרת. האנה חיה את החלום - היא כותבת בעיתון, היא שלמה עם המראה שלה, היא יכולה לרקוד את עצמה לדעת במועדון, ליהנות מסקס מזדמן ועוד לדרוש שהוא יהיה בצורה שנוחה ונעימה לה. מדובר בהישגים שלא רק נשים רבות לא יכולות להתהדר בהם, אלא גם גברים.
הבעיה היא שבניו יורק, שאר הדמויות מלבד ג'סה ואדם שמפגינים זוגיות משוחררת ומאושרת - מתקשים ליהנות, בעיקר מארני שחוזרת על טעויות עבר. שאר הדמויות בפרק לא קיבלו מספיק זמן מסך כדי שנבין את מיקומן - לפי הבגדים המסודרים ששושנה לובשת בפרק נראה כי היא התגברה על משבר יפן של העונה הקודמת ומצאה עבודה; וג'סה נמצאת בפרק הזה בדיוק באותו המקום בו פגשנו אותה בעונה הראשונות של הסדרה - החברה הלא מתחשבת, המעצבנת והיפה מדי. אנחנו כבר יודעים שלא אכפת לה שהחבר הכי טוב של בן זוגה יראה אותה עירומה. אין פה שום דבר מחדש או מרענן, ולמען האמת זה אפיון די מרדד ומעצבן. מגיע לג'סה הרבה יותר עומק.
מעניין יהיה לראות לאן דנהאם תיקח את הבנות בעונה האחרונה שלה. התקווה שהיא תמשיך את הקו הבוגר שבחרה בו בעונה בקודמת ולא תחזור אחורה. מצד שני, זה שהגיבורות כבר לא בנות 22 לא אומר שהן לא יכולות לעשות טעויות ובחירות גרועות - שינויים גדולים ודרמטיים לא מתרחשים רק כי הסדרה מסתיימת, וצריך לשמור על אמינות מסוימת. השאלה היא איזה טעויות הן הולכות לעשות העונה והאם הן יהיו מעניינות? אפשר לסכם ככה - כל עוד מארני לא תחזור לדזי גם בפרק הבא, הרוב ייסלח, גם פרק הפתיחה החלש יחסית.
