אולם אירועים סירב לחתונת יהודים משיחיים - ויפצה

נציג של אולמי "וסיליו" ביבנה דחה בני זוג שביקשו להקריא בחופה פסוקים מהברית החדשה. למה קבעה השופטת פיצוי של 10,000 ש' בלבד?

עו"ד נירה בן דודפורסם: 15.02.17 , 07:25

בית משפט השלום בראשל"צ קבע לאחרונה שבעלי אולם האירועים "וסיליו" ביבנה יפצה ב-10,000 שקל בני זוג מקהילת היהודים המשיחיים, לאחר שנציג המקום הודיע להם שלא יוכלו להתחתן במקום. את סכום הפיצוי הנמוך נימקה השופטת כרמית בן אליעזר בכך שהנציג היה עובד חסר ניסיון, מה גם שבני הזוג דחו לאחר מכן הצעה לפשרה והתנצלות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

על פי תביעה לפיצויים בגין אפליה מחמת דת או השתייכות דתית טענו בני הזוג שבמהלך שיחה עם נציג האולם בדבר תכנון האירוע הם סיפרו לו שהם מעוניינים להקריא במעמד החופה פסוקים מתוך הברית החדשה. הנציג, שהיה עובד חדש וחסר ניסיון, פנה בשגגה אל משגיח הכשרות של המקום, שהבהיר לו באופן חד משמעי שהיעתרות לבקשה תביא לשלילת תעודת הכשרות של המקום. בעקבות זאת הודיע הנציג לבני הזוג כי בנסיבות אלה אין אפשרות לערוך את החתונה באולם.

תביעה

אפליה? בית ספר ביטל חוזה עם כת עדי ה'

עו"ד רפאל גרוס

מנהלת בית הספר "רזיאל" בנתניה השכירה כיתה לעמותת "המצפה לישראל", אבל ביטלה את ההסכם כשהתברר שהיא מייצגת את הכת הנוצרית

אפליה? בית ספר ביטל חוזה עם כת עדי ה'

בתביעתם טענו בני הזוג כי הסירוב היה מנוגד לחוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. בנוסף הם טענו כי הדבר פגע בכבודם וגרם להם להשפלה ועלבון.

החברה המפעילה את האולם הסכימה שלא הייתה הצדקה לסרב לבקשת התובעים, אלא שהיא טענה שמדובר היה טעות בתום לב של נציג חסר ניסיון, שהסתמך מתוך חוסר הבנה על משגיח הכשרות. היא הוסיפה שהבעלים והמנהלים של האולם לא ידעו ולא שמעו על האירוע עד להגשת התביעה, ולאחר מכן דחו בני הזוג את הצעתם לסיום העניין בפשרה תוך התנצלות פומבית ופיצוי כספי.

השופטת כרמית בן אליעזר ציינה כי "לא יכולה להיות מחלוקת – ואכן אין מחלוקת – שהתנאת הסכמת האולם לערוך את חתונת התובעים, בתנאים שאינם ממין העניין, מהווה אפליה שלא כדין. אף לא יכולה להיות כל מחלוקת כי התנהלות זו, הגם שייתכן שמקורה בטעות בתום לב – פוגעת בכבודם של התובעים וברגשותיהם".

היא הבהירה שחוק איסור אפליה מאפשר פסיקת פיצוי של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק, ונתנה כמה דוגמאות לפסקי דין מן העבר, שבהם, לצורך חישוב גובה הפיצוי, התחשבו בתי המשפט בין היתר בשאלה אם ההתנהלות הפוגענית נבעה מזדון.

"לא נתקלתי בפסיקה במקרה דומה לענייננו, אשר בו נטלו הנתבעים, עוד בטרם הגשת התביעה, אחריות מלאה על האירוע, התנצלו ואף הביעו נכונות להתנצל התנצלות פומבית ולתקן את המעוות על דרך של עריכת אירוע חלופי או פיצוי כספי", נכתב בפסק הדין.

כמו כן, השופטת בן אליעזר הזכירה שייתכן שניתן היה לפתור את העניין אילו התובעים היו מבקשים לשוחח עם מנהל הנתבעת בזמן אמת, ולא מסתפקים בתשובתו של הנציג הזוטר.

בסיכומו של דבר חויבו בעלי האולם לשלם לבני הזוג פיצויים בסך 10,000 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 2,500 שקל. פסק הדין נחתם בהערה של השופטת לעניין ההוצאות: "פסקתי הוצאות על הצד הנמוך בהתחשב בכך שהנתבעת כאמור הציעה לתובעים לסיים את העניין בפשרה ללא צורך בפנייה לערכאות, אך הם סירבו".