האמא שמצאה את הדרך לייצר זמן

אצלי בבית אין מטלות. לא בשל צי המשרתים הרחב שעומד לרשותי אלא כי מטלות זו מילה שלילית. יש דברים שצריך לעשות ואני עושה אותם על הדרך ומקפידה שיופיעו לי תמיד במנות קטנות כדי שאצליח להתמודד עם הכל בזמן קצוב. לא הררי כביסה לקפל, אלא מכונה. לא ערימות כלים בכיור, אלא שאריות מארוחה אחת. התלכלך? אני שוטפת.

הסיבה פשוטה - בתור אמא יחידנית לתאומות נגמר לי הזמן. בהיותי אדם פרקטי וחובב סדר וניקיון אני מקפידה לשמור הכל במנות קטנות שמקלות על ההתמודדות שלי. כך גם נקי ומסודר ואני גם מספיקה. לדוגמה אני לא מקפלת מצעים. אני מכבסת, מייבשת ומחזירה למיטות. מדי פעם כשרוצים להחליף צבע אני מחליפה בין המצעים של הבנות ורק בשעת חירום שולפת מהארון אחרים. אני גם לא מגהצת למרות שאני חובבת גיהוץ ידועה. דאגתי עם השנים שלא יהיו לי בדים שדורשים גיהוץ ורק האהבה של הבנות לשמלות ספציפיות יכולה להכניע אותי. את זמן הגיהוץ אני מעדיפה להשקיע בדברים אחרים.

תרי והתאומות "המילה 'מטלות' היא שלילית"(צילום: אלבום פרטי )

לא הכל מתאים לכולם, ואין כאן אמת אחת. לי התכנון מראש עוזר ומפנה זמן. את הזמן שמתפנה אני משקיעה בבנות, בבית ובמה שאני מכנה "זמן תרי". בתקופה שעבדתי בחברת הייטק בתל אביב, לקח לי כשעה ורבע להגיע לגן בסוף יום עבודה. אני זוכרת את הבחורה הנחמדה מהווייז מודיעה לי שנוספו 3 דקות לפקק, 5 דקות, 20..., ואותי מנסה תחת לחץ להשיג עזרה מאחת האמהות האחרות בגן, ובסוף מגיעה לגן אחרונה ולחוצה. לא התחשק לי שהבנות יקבלו את העצבים שצברתי במהלך יום עבודה ופקק מתמשך, אז החלטתי על שינוי גישה. התחלתי להאזין לספרי אודיו וכך המתח בתוכי פינה את מקומו למותחנים של טום קלנסי.

לטורים הקודמים:

- להחליט ללדת בגיל 36 ולגדל תאומות לבד

- הרגע שהחלטתי להפריד את התאומות שלי בגני הילדים

- כששתי התאומות צורחות בו זמנית

הפכתי התקדמות איטית ולחוצה בפקק לזמן איכות שלי עם עצמי, שאיפשר לי להגיע רגועה ורעננה לבנות. היום כעצמאית, אני משתדלת להעניק לעצמי רבע שעה של כוס קפה ואולי כמה דקות של צפייה בסדרה שאני אוהבת לפני שאני אוספת את הבנות, כדי להגיע אליהן טעונה, נקייה מאנרגיות שלא קשורות אליהן, מכילה ואוהבת. חשוב לי גם שהבנות ילכו לישון בשעה קבועה, עבורן וגם עבורי. אני משתדלת לא להגיע לרגע בו הכוחות נגמרים לי ואני חסרת סבלנות, למרות שגם זה קורה לעיתים וטבעי.

"זמן תרי"(צילום: אלבום פרטי )

אני לא מונעת מעצמי הנאה רק כי אין לי עם מי ללכת. בפעם הראשונה שיצאתי לבד לקולנוע היה לי קצת משונה אבל גיליתי שלא חייבים עוד מישהו כדי לצפות בסרט. אני מקפידה לקחת מדי פעם בייביסיטר כדי לעשות את אחד הדברים האהובים עליי בעולם, ללמוד תכנים שקשורים להורות.

אבל אין בכלל ספק ששיא השיאים, הדובדבן שבקצפת, המקום הראשון ב"זמן תרי" מוענק לשעה וחצי בימי שישי בצהריים בזמן הריטואל הקדוש שזכה לכינוי שנ"צ. הבנות בוחרות סרט (חלילה סדרה כי אז יש ריבים בין הפרקים), ואני מתקפלת פנימה למיטה למשך שעה וחצי.

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

רגע, מישהו לוחש לי פה משהו באוזן. אה, זה ההליכון. ההוא שקיבלתי בהשאלה מחברה כדי להתייעל ונשאר מיותם בחדר. הוא ביקש לומר שאני רחוקה מלהיות מושלמת. הוא צודק. עם זאת לא התייאשתי וכולי תקווה שבקרוב אגיע רחוק או לפחות עד אליו.

הכותבת היא אם יחידנית לתאומות בנות חמש, מדריכת הורים לתאומים בשיטת ורד בן פורת, מלווה אמהות יחידניות