הכל כלול: הישראלית שרוצה שב"ש תפסיד לבשיקטאש
הכירו את סיוון תפילין, אוהדת יריבת הפועל ב"ש בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית. "המועדון הזה הוא הכל בשבילי, אני עוקבת גם אחרי קבוצות טניס השולחן, החתירה והשחמט". וגם: מה הקשר לאקס מכבי תל אביב, חוסיין בשוק
עדיין לא ברור כמה מה"צ'ארשי" (האוהדים השרופים של הקבוצה) יהיו באצטדיון טוטו-טרנר. מה שבטוח הוא שיהיו שם כאלה שיבואו יחד עם קבוצתם מטורקיה, אחרים שיגיעו ממדינות באירופה, בעיקר מגרמניה וגם פועלים זרים טורקים שעובדים בארץ. איתם תהיה גם ישראלית צברית בת 28 מפתח-תקווה, שבשבילה יהיה זה עוד יום עבודה.
כיו"ר ומייסדת ארגון האוהדים של הנשרים השחורים בארץ - "צ'ארשי ישראל", סיוון תפילין הייתה נוכחת עשרות ואולי גם מאות פעמים ביציעים של אוהדי בשיקטאש. מלבד במשחקי כדורגל וכדורסל, היא הפגינה נוכחות גם במשחקי קבוצות הכדורעף והכדוריד של המועדון כי בשבילה: "בשיקטאש זה הכל. אני עוקבת גם אחרי קבוצות טניס השולחן, חתירה ושחמט שלהם".
אז איך קרה שיהודיה שגדלה במרכז ישראל ולא באה ממשפחה של אוהדי קבוצת כדורגל טורקית, הפכה לאוהדת שמוכרת בקהילת האוהדים הענקית של אלופת טורקיה בכדורגל? "אני חצי טורקיה מצד אמי, אבל גם היא צברית ורק ההורים שלה, סבא וסבתא שלי באו מטורקיה. היא לא לימדה אותי טורקית והקשר עם בשיקטאש התחיל בכלל מטיול של ארבעה ימים שעשיתי עם אבא שלי באיסטנבול כשהייתי בת 12".
"עשינו טיול יומי מאורגן בעיר ובדרך עברנו ליד אצטדיון כדורגל. כל התיירים מישראל שאלו אם זה האצטדיון של פנרבחצ'ה, כי בזמנו חיים רביבו שיחק שם, אבל המדריך סיפר שהוא של בשיקטאש. באותו הזמן הייתי אוהדת שרופה של מכבי תל-אביב בכדורסל. הייתי בקשר חברי עם חוסיין בשוק, הטורקי ששיחק אז במכבי. סיפרתי לו שראיתי את האצטדיון של בשיקטאש. הוא אמר לי שאח שלו משחק שם וסיפר לי על המועדון. התחלתי לחפש חומרים על הקבוצה הזאת והתאהבתי בה. מצאתי שירים והייתי שרה בלי להכיר את המשמעות של המילים".
"שנה אחרי, המשפחה עשתה טיול שורשים בטורקיה. הפעם התעקשתי מראש שגם נכנס לאצטדיון של בשיקטאש, מאז אני אוהדת שרופה. הייתי בהמון משחקי כדורסל וכדורגל של הקבוצה בכל אירופה. רק באיסטנבול הייתי כבר 32 פעמים. עם הזמן גם החלטתי שאני רוצה ללמוד טורקית. בהתחלה למדתי בארץ עם מורה פרטית ובהמשך גם עשיתי קורס באוניברסיטה שם. היום אני כבר מדברת, כותבת וקוראת בטורקית. אני כל כך מחוברת לכל ענפי הספורט של בשיקטאש שאני גם עושה רישומים של תוצאות משחקים מכל ענפי הספורט של גברים, נשים וגם ענפי הספורט של הנכים".
איך עלה הרעיון להקים בארץ מועדון אוהדים?
"בכל עיר או מדינה באירופה שיש בה אוהדים של בשיקטאש, יש מועדון אוהדים שנקרא 'צ'ארשי' שאליו מוצמד שם העיר או המדינה. בשנת 2008 בשיקטאש הגיעה לשחק כדורסל בארץ נגד הפועל ירושלים ואז הקמתי את: 'צ'ארשי ישראל'. בניגוד לאחרים, אין לנו עדיין ממש מבנה שמשמש למועדון, אבל יש לנו 25 חברים. בארץ אני מאמינה שיש עוד הרבה אוהדי בשיקטאש. בעיקר כאלה שעלו מטורקיה. בגלל כמה פעולות שעשינו, 'צ'ארשי ישראל' הפך למאוד מוכר בקרב אוהדי בשיקטאש בעולם ועושים לנו כבוד גדול".
"חיכינו בנתב"ג עם דגלים, צעיפים וחולצות של בשיקטאש ו-'צ'ארשי ישראל' כשקבוצות הכדורסל של פנרחבצ'ה וגלטאסראיי באו לשחק בארץ. זה עשה לא מעט רעש בטורקיה והביא לנו כבוד גדול. יש לי קשר ממש טוב עם אנשי קבוצת הכדורסל שכמה פעמים הזמינו אותי להיות אורחת אישית שלהם באימונים ובמשחקים. המאמן של קבוצת הכדורסל היום הוא אוהד בשיקטאש שגדל ביציע והוא ממש חבר טוב שלי. בכדורגל פגשתי את סלובודן ביליץ' הקרואטי כשהיה מאמן הקבוצה. הוא ממש התלהב והזמין אותי ואת אימא שלי לשבת איתו לשתות קפה בתוך מתחם המועדון. הוא סיפר לי על חברים שלו שמשחקים כדורסל וכדורגל בישראל. הוא גם אמר לי שהוא ממש אוהב איך שהאוהדים בישראל שרים את התקווה".
איך הרגשת ששמעת בהגרלה שבשיקטאש תגיע לישראל?
"האמת שקצת התאכזבתי כי לפני ההגרלה התכנון היה שאוהדים רבים מכל אירופה יגיעו להיפגש במשחק החוץ בשלב 32 הגדולות. ברגע ששמעו שההגרלה היא נגד קבוצה ישראלית, אוהדים רבים, שהם חברים טובים שלי שרציתי מאוד לראות, הודיעו שלא יגיעו. הם לא יגיעו כי הרבה יותר קשה ויקר להגיע לישראל מאשר לכל מקום באירופה כשאתה כבר בתוך היבשת. אבל ברור שככל שהמשחק מתקרב ההתרגשות היא גדולה. יש מלא הכנות. אנחנו צריכים לקבל את הקבוצה כמו שצריך בשדה התעופה. אחר כך גם אגיע לאימון של הקבוצה. כמו בכל משחק מחוץ לטורקיה, יום לפני המשחק האוהדים מארגנים ארוחת ערב. נעשה משהו חגיגי ויפה".
לא מפריע לאוהדים הטורקים שאת ישראלית?
"ממש לא. מבחינת האוהדים מה שחשוב זו האהבה לבשיקטאש, בלי קשר לדת, גזע או מין. יש לי כבר המון חברים טורקים מכל העולם שמכירים אותי ויודעים שאני יהודיה מישראל. חברים מזמינים אותי להתארח אצלם במשחקים. פעם נפגשתי עם כמה חבר'ה באיסטנבול ואחד מהם לא אהב את זה שאני ישראלית. אחרי שהוא הכיר אותי ושמע אותי הוא כבר ראה בי כאחת משלהם".
האוהדים של בשיקטאש נחשבים קיצוניים מבחינה פוליטית?
"בעקרון המוטו הוא שהם מתנגדים להכל. בתקופת ההשתלטות על אוניית המרמרה הם התנגדו מאוד לישראל, אבל הם מתנגדים גם להרבה מאוד דברים אחרים".
למרות אזהרת המסע של המטה ללוחמה בטרור, יהיו אוהדי באר-שבע שיטוסו למשחק בטורקיה. את ממליצה להם להיזהר?
"אותי תמיד לימדו כשאת בחו"ל צריך להצניע את כל הסממנים הישראלים. המצב הביטחוני כרגע בטורקיה לא טוב לכולם. ברור שלא הייתי ממליצה לאוהדי באר-שבע להסתובב באיסטנבול עם צעיפים וחולצות שיגרמו לכך שיזהו אותם כאוהדים ישראלים, אבל חשוב לי לציין שבניגוד לאוהדים של גלטאסראיי ופנרבחצ'ה, האוהדים שלנו לא גרמו למוות של אוהדי קבוצות יריבות. בארץ אני לא חושבת שתהיה בעיה. אם אוהדי באר-שבע לא יתגרו באוהדי בשיקטאש בצורה מיוחדת, לא יהיה שום דבר".
בשיקטאש מגיעה למשחק בתקופה לא טובה עם שני הפסדים רצופים. למרות זאת, בטורקיה מאמינים שבשיקטאש חייבת לעבור יריבה כמו באר שבע?
"אנחנו אחרי הפסד מאכזב מאוד, הראשון בליגה אי פעם באצטדיון שלנו ועוד דווקא לפנרבחצ'ה. אני יודעת שלעולם אין משחקים קלים. פעם נסעתי בטורקיה למשחק גביע נגד קבוצה מהליגה השלישית במקום שהוא ממש חור. מהר מאוד כבשנו את השער הראשון והייתי בטוחה שיהיה משחק קליל. בסוף ניצחנו רק 1:2. אחרי האכזבה מכך ששוב לא הצלחנו לעבור את שלב הבתים בליגת האלופות, שזאת מטרה שסימנו אותה, עכשיו אנחנו מכוונים הכי גבוה בליגה האירופית. אנחנו רוצים לזכות בגביע. למרות זאת לא ראיתי בתקשורת זלזול בבאר-שבע או שמישהו כתב שזאת יריבה שאנחנו חייבים לעבור. אני עדיין זוכרת איך ב-2011 ניצחנו את מכבי תל-אביב בבלומפילד בליגה האירופית 2:3 משער ניצחון בדקה התשעים. אני חושבת שיהיה ממש קשה נגד באר-שבע".
לפנייה לכתב/ת 
