חמד: "אלישע לוי התקפי יותר מגוטמן"
עם שבעה שערים מאז תחילת 2017, החלוץ של ברייטון בונה על מקום בהרכב מול ספרד: "אגיע בכושר". סין? "מכבד את ההחלטה של זהבי לשחק שם, המטרה שלי היא פרמייר־ליג"
בזמן שצ'לסי משייטת לאליפות, אוהדים אנגלים שמחפשים אקשן אמיתי יורדים מדרגה אחת. 31 מחזורים שוחקו כבר בצ'מפיונשיפ, ולפחות 11 קבוצות נמצאות עדיין במאבק על שלושת כרטיסי העלייה.
בראש החבורה ניצבת לה ניוקאסל האיכותית של רפא בניטס, אבל בישראל העיניים נשואות לעיר החוף ברייטון, שם תומר חמד ובירם כיאל רוצים למחוק את הכישלון בפלייאוף בשנה שעברה ולעשות את הקפיצה.
ברייטון תוכל לחזור הערב (21:45) למקום הראשון אם תנצח את איפסוויץ' ובניטס יאבד נקודות בנוריץ'. לשם כך היא חייבת להמשיך לקבל את חמד בשיאו. הישראלי רותח ב־2017, וכבש בחודש וחצי האחרונים שבעה שערים. זה לא היה קל אחרי שפציעה בנבחרת הוציאה אותו מהעניינים למשך מספר שבועות חשובים.
חמד: "התחלתי את העונה כשחקן הרכב, אבל אחרי שהחמצתי שלושה משחקים היה קשה להשתלב כי הקבוצה נכנסה לריצה של 18 משחקים ללא הפסד ולמנג'ר לא הייתה סיבה להחליף את החלוצים שהבקיעו. ידעתי שאני צריך סבלנות, עבדתי קשה בכל אימון ובכל משחק. לקחתי את ההזדמנות הראשונה בשתי ידיים ומרגע שחזרתי להרכב, אני מבקיע ועוזר לקבוצה לנצח. התחרות מאוד קשה. אין לי רגע להוריד את הרגל מהדוושה".
היה קשה יותר בתקופה הארוכה שבה בירם לא היה כשיר?
"אני ובירם חברים מאוד־מאוד טובים, מחוץ למגרש קודם כל. הוא שחקן מאוד משמעותי לקבוצה. יש בינינו הבנה מיוחדת, כשהוא על המגרש אני מרגיש שהוא מחפש אותי ומנסה לפרגן לי. בכל רגע שנינו יודעים בעיניים עצומות איפה השני נמצא".
הפעם תצליחו להבטיח עלייה אוטומטית?
"התחרות על הכרטיס לפרמייר־ליג קשה מאוד, אבל אחרי שחווינו את הפלייאוף בשנה שעברה, זה לא משהו שאנחנו רוצים לחזור אליו. בעזרת השם, נעשה את זה השנה".
אני כאן בגלל אשתי
החלוץ בן ה־29 כבר שכח איך נראה הדשא בליגת העל, בטח לא יזהה את כל האצטדיונים החדשים שקמו מאז שעזב ב־2011 למיורקה. הוא שיחק מאז גם באלמריה, וב־2015 נחת בליגה השנייה באנגליה במטרה לעזור לברייטון לעלות. זה עוד לא קרה, אבל לפחות הוא נהנה מהחיים.
"ברייטון היא עיר מדהימה", טוען חמד, "בוא נגיד שביחס לאנגליה, מזג האוויר כאן הכי טוב. אם בערים אחרות הרחובות ריקים בחורף, כאן העיר תמיד תוססת, הרבה חבר'ה צעירים מהקולג'ים, מסעדות, בתי קפה, מועדונים. אנחנו מאוד נהנים פה, ושמחים שיצא לנו לחוות את אנגליה כך".
"אנחנו" זו גם אשתך, שונית פרג'י, סלב בישראל אבל קצת פחות באנגליה.
"באופן טבעי היא משכה יותר תשומת לב בארץ. מאז שעברנו לחו"ל היא פחות בתחום. אחרי שסיימה תואר ראשון בראיית חשבון היה לה חשוב להמשיך ללמוד, והיא עושה תואר שני במינהל עסקים דרך האוניברסיטה הפתוחה. צריך לזכור שגם יש לנו ילדה בת שנתיים, ובעזרת השם המשפחה תתרחב בקיץ. שונית נותנת את כל־כולה להצלחה שלי, למרות שהייתה יכולה להצליח בגדול בדוגמנות. יש לה חלק גדול מאוד בהצלחה שלי. אני לא חושב שהייתי יכול להגיע לאן שהגעתי אם היא לא הייתה עומדת לצידי, בכל רגע, בכל החלטה ובכל תקופה. היא נתנה לי את כל הכוח, הביטחון והאמונה להגיע לאן שהגעתי".
"יוצא לי לחשוב על חזרה לארץ"
נראה שחמד, למרות שמיצב את עצמו כסקורר מוביל, נלחם בכל קמפיין מחדש להפוך לשחקן קבוע בהרכב הנבחרת. המספרים מראים שהוא נותן תפוקה – 15 שערים ב־25 הופעות. כעת, לקראת המשחק מול ספרד בחודש הבא, הוא מקווה למצוא את עצמו ב־11: "אשתדל להיות בכושר הכי טוב שאני יכול, ואין לי ספק שאם אגיע בכושר הנוכחי גם אעלה בהרכב".
פתיחת הקמפיין היא צעד בכיוון הנכון עבור הנבחרת?
"המשחק נגד איטליה נתן לכל המדינה סוג של אופטימיות, אמונה בנבחרת הנוכחית, למרות שהפסדנו. כולנו בסופו של דבר ריאליים בנוגע לעלייה, אבל היום כולם נהנים מהצלחת הנבחרת. צריך לשאוף, לקוות ולחלום שנעשה את הבלתי ייאמן. נתקדם לאט־לאט וננסה להגיע למשחקים האחרונים עם סיכוי כלשהו".
יש הבדל בולט בין אלי גוטמן לאלישע לוי?
"אלי הוא מאמן מאוד מבוקר, טקטיקן שהיה עובד על איך לעצור את היריבות. לפעמים זה היה בא על חשבון הצד ההתקפי ולא היינו מגיעים מספיק למצבים, לא מסכנים את היריב. אלישע משלב יותר בין הדברים. מצד אחד עובד על ההגנה, אבל מצד שני חשוב לו מאוד שנתקוף ונגיע למצבים, שנהיה מסוכנים".
בוא נעבור מהנבחרת למכבי חיפה.
"יש לי רגשות לקבוצה, אני עוקב אחריה, מאוד רוצה בהצלחתה. כרגע המצב לא טוב, ולצערי זה קורה בכל שנה בשנים האחרונות. גם אני הייתי אופטימי בתחילת העונה, ונראה היה שהולך להיות משהו אחר עם מאמן וצוות חדשים, וזה לא קרה. אין לי תובנה למה זה קורה. אם הייתי יודע, בטוח שהייתי מתקשר ליענקל'ה ואומר לו. הסגל הנוכחי מספיק טוב, ואולי השנה ייבנה משהו שיצליח בשנה הבאה. חשוב שגם ישתמשו בצעירים בשביל הזהות של הקבוצה. צריך לשלב אותם ולא לחפש אצל אחרים. יש שחקנים טובים במחלקת הנוער".
ומחיפה נקפוץ לסין.
"כן, הייתה הצעה שוויתרתי עליה. מבחינתי כרגע השאיפה זה הפרמייר־ליג. אני יכול להבין מי שבוחר לחתום שם, אלה סכומים שאי אפשר לוותר עליהם. אמרתי לערן זהבי שהייתי שמח לראות אותו בקבוצה אירופית, משחק בליגות הגדולות, אבל אני מכבד אותו ואת ההחלטה שלו. רואים שהוא עובד שם קשה ומנסה להתקדם כמו שעשה בארץ. אני מאחל לו בהצלחה".
רשימת הלגיונרים הצטמצמה השנה. החבר'ה מוותרים מהר מדי?
"יש יותר כסף בארץ, ואתה רואה שהגדולות משלמות הרבה. זה גורם לשחקנים להגיד 'אם אני יכול לקבל את אותם סכומים בארץ, אולי אין לי מה לצאת לחו"ל'. אני לא אוהב את הגישה הזאת. אני מקווה שכמה שיותר ייצאו ויצליחו. כישרון יש להרבה שחקנים אבל מי שאין לו את האופי המתאים לעולם לא יצליח".
מתי תחזור לארץ?
"יוצא לי לחשוב על זה הרבה. מצד אחד, ראיתי את החלק הפחות נעים, שבו שחקנים שהצליחו בגדול וחזרו לארץ לא סיימו כמו שהם ציפו. אבל אחרי הרבה שנים בחו"ל בא לך לחזור למדינה שלך. זה משהו שעדיין לא החלטתי עליו. בכלל, יש לי התלבטות אם להמשיך באנגליה עוד כמה שנים או אולי לחזור לספרד, כי זה גם משהו שקורץ לי, חוויה שבא לי לחוות שוב".
מה אתה רואה כשאתה עוצם עיניים?
"כרגע זה אותי ואת הקבוצה חוגגים במאי עליית ליגה".
לפנייה לכתב/ת 
