משבר כיתה ג'
בשנתם השלישית בבית הספר היסודי חווים תלמידים רבים קשיים לימודיים וחברתיים. הסיבות: פרידה מהמורה הראשונה, שיטת לימוד שכבר אינה כה רכה ומעבר מהערכות כלליות לציונים. הורים ומומחים מכירים היטב את התופעה ומנסים להתמודד איתה. ומשרד החינוך? שם לא שמעו עליה
"זו בהחלט תופעה מוכרת", הסבירה אתמול ד"ר פז אלניר, ראש התוכנית להכשרת מורים לבית־ספר יסודי במכללת אורנים. "המעבר מכיתה א'־ב' לכיתה ג' הוא לא פשוט. התלמידים עוזבים מערכת 'אינקובטורית', והציפיות מהם עולות: המערכת מצפה מהתלמידים להיות בוגרים יותר, וגם הילדים מרגישים גדולים עכשיו. בנוסף מחנכת הכיתה מתחלפת, ההתייחסות פחות מלטפת ומגוננת, הכל מתארגן מחדש - הן היחסים החברתיים והן דפוסי הלמידה. לרוב נכנסים גם תחומי דעת חדשים למערכת, ונוספים מורים מקצועיים".
כתוצאה מהשינויים מגיבים רבים מהילדים בחרדות ובלחצים, בבכי, בשינוי התנהגותי, בתסכול ובחוסר רצון ללמוד. הורים מדווחים גם על בעיות חברתיות קשות, חרמות והצקות. "ההשלכות הן פגיעה בביטחון העצמי של הילד וחוסר רכישת מיומנויות חברתיות, רגשיות וקוגניטיביות", הסבירה ד"ר אלניר.
לדברי עופר דהן, יו"ר הנהגת ההורים במועצה האזורית לב השרון, מדי שנה חווה שכבת כיתות ג' משברים חברתיים קשים. בניסיון למנוע זאת הציע ועד ההורים להנהלת בית־הספר היסודי במועצה לבחון אפשרות לפזר את תלמידי כיתות ג' וליצור הרכב חדש של כיתות בשכבת ד'. "בין כיתה ב' לכיתה ג' קיימת מעין משוכה קוגניטיבית ורגשית", אומרת הפסיכולוגית החינוכית נעמי עיני.
"בשנתיים הראשונות ביסודי מתמקדים בהקניית מיומנויות יסוד בקריאה ובכתיבה ובתחום ההתנהגותי בהתמודדות עם חברה חדשה, עם כללי המערכת, עם מיומנויות ארגון ועם עצמאות בסיסית. בכיתה ג' נעשית קפיצה לעולם המסה והעומק - התלמידים נדרשים לקריאה של פסקאות ועמודים שלמים ומתמודדים עם משימות של הבנת הנקרא, ניתוח תוכן והסקת מסקנות. בכיתות א'־ב' סרגל המאמצים היה כיתתי, אך גם אישי. התלמיד התקדם בקצב שלו, והייתה סובלנות מערכתית לפערי תפקוד ראשוניים ולאופני למידה מגוונים כמו משחק או יצירה. בכיתה ג' ישנה נטייה מערכתית להתיישר סביב רף כיתתי אחיד יותר, ודרכי הוראה מגוונות פחות, מה שיכול להותיר תלמידים מסוימים מאחור".
ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש בית־הספר לחינוך במכללת אפרתה, סיפרה אתמול שהורים רבים מדווחים על מעבר קשה של ילדיהם מכיתה ב' לג' וחוזרים למחנכת מכיתות א'־ב' לקבלת תמיכה והכוונה.
המומחים מציעים כמה כלים שיוכלו להקל על הילדים את המעבר: מומלץ להתחיל לקיים מפגשים בין התלמידים לבין המחנכת החדשה והמורים החדשים כבר בחופשת הקיץ, חשוב להכין את הילדים וגם את ההורים לקפיצה הטבעית שאמורה להתרחש ולעבד איתם את התחושות ואת התגובות שעלולות להופיע, צריך לאפשר לכל ילד למצוא את מקומו הרגשי והחברתי בכיתה ובבית כדי שדימויו העצמי לא יישען רק על הישגיו הלימודיים, וכמובן להבין שמדובר בתהליך ולהתייחס לילדים בסבלנות, לסייע להם בסיכומי השיעורים, ללוות ולתמוך.
"התופעה אינה מוכרת בתחום התפתחות הילד", נמסר ממשרד החינוך. "מעבר תלמידים משכבה לשכבה הוא תהליך התפתחותי שגרתי, והצוות החינוכי ער לסוגיות שקשורות במעבר מכיתה לכיתה".
הכתבה
מתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
