דו"ח: שיא במספר הריסות בתי פלסטינים בשטחים
דוח חדש של ארגון "בצלם" שנחשף הבוקר ב"ידיעות אחרונות": 2016 הייתה שנת שיא במספר ההריסות של בתים פלסטיניים על ידי ישראל. לא משנה אם אתם ימניים שחושבים שצריך להקשיח את היד עוד יותר או שמאלנים שחושבים שמדובר בפשע הומניטרי, זאת המציאות וצריך להסתכל לה בעיניים. אליאור לוי יצא לסיור בשטח C
הסיפור של בני מניה הוא, כך מתברר, אחד מיני רבים. דו"ח חדש של ארגון "בצלם" מלמד ששנת 2016 היוותה שיא בכל הקשור להריסת מבנים בגדה המערבית מאז החל הארגון לתעד את הפעולות הללו ב־2004. בארגון בטוחים שזה לא מקרה. "פעולות ההרס הללו משקפות את התגברות מאמציה של ישראל לצמצם באמצעים תכנוניים ומינהליים את הנוכחות הפלסטינית באזורים שעליהם היא מנסה להשתלט", הם אומרים.
"אין לי מסמכים"
שטחי C בגדה המערבית נמצאים תחת שליטה אזרחית וצבאית מלאה של ישראל. המשמעות עבור 300־200 אלף הפלסטינים שחיים בהם, היא שכל פרט בחיים תלוי ברשויות הישראליות.
לפי דוח בצלם, במהלך שנת 2016 ישראל הרסה 274 בתים בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים), והותירה 1,134 בני אדם - בהם 591 קטינים - ללא קורת גג. היקף ההריסה ב־2016 עלה על היקף השנתיים שקדמו לה יחד, ובחינה של מפת ההריסות מעלה כי המדינה משקיעה מאמצים בעיקר בשלושה אזורים: דרום הר חברון, מרחב מעלה אדומים ובקעת הירדן.
גם במזרח ירושלים המדיניות דומה מאוד. בשנה החולפת הרסו הרשויות הישראליות 73 בתי מגורים ועוד 48 מבנים אחרים, ובכך הותירו 295 בני אדם, מתוכם 160 קטינים, ללא קורת גג.
הפחונים, האוהלים והמבנים אותם הורסת ישראל נבנו ללא היתר, אבל התושבים הפלסטינים וארגוני זכויות האדם משיבים כי למטבע הזה יש שני צדדים. מספר תוכניות המתאר לכפרים הפלסטינים שנמצאות בהליכי אישור של המינהל האזרחי מזערי ביחס לאוכלוסייה במקום. בכל שנה מוגשות מאות תוכניות לאישור, ורק ספורות זוכות לו. היוצא מן הכלל התרחש גם הוא בשנת 2016. נתונים שהעביר לאחרונה המינהל האזרחי לעמותת "במקום" מציינים כי המינהל הנפיק 37 היתרי בנייה לפלסטינים בשטח C.
מדובר במספר גבוה באופן חסר תקדים, אבל בדיקה של העמותה העלתה כי 35 מתוכם הונפקו לבקשת המינהל עצמו, שמתכנן להעביר בכפייה קהילות בדואיות המתגוררות מזרחית למעלה אדומים כדי לקדם שם תוכנית בנייה שנויה במחלוקת, שהוקפאה בעבר בלחץ בינלאומי. זה לא משנה אם אתם ימניים שתומכים בכלל בסיפוח שטחי C, או שמאלנים שחוששים שהסיכוי לפתרון שתי מדינות לשני עמים אפסי — זה מה שקורה בשטח וחשוב שנכיר את המציאות.
השטחים עליהם יושבות הקהילות מוכרזים כשטחי אש מתחת לרגליהן, ומסורות קניין שבטיות לא עומדות במבחן הקניין המשפטי. "בעבר, לא היו שטחים של אנשים פרטיים אלא של חמולות, ולכל חמולה היה שטח משלה שהיה מוכר ומקובל על כולם", אומר בני מניה. "כיום אין לי מסמך שיכול להעיד שהשטח הזה שייך לי ולכן אני גם לא יכול לגשת לבית המשפט".
"לא אזוז מפה בחיים"
מעין כרזליה המשכנו צפונה בכביש 90. פגשנו את מחמוד עוואד איוב שגר עם משפחתו בוואדי מוקף בשתי גבעות מוריקות, כארבעה קילומטרים דרומית לצומת מחולה. איוב מקבל את פנינו בקפה מסורתי ליד האוהל שלו, מולו הריסות ברזל של מה שהיה פעם מכלאת הצאן שלו. "כמעט כל החיים שלי אני גר כאן. כל מה שאני מכיר זה מההר הזה להר השני", הוא מצביע על שתי הגבעות. "מאז שישראל הגיעה לכאן הם חוזרים ואומרים לי שהשטח הזה מיועד רק לחקלאות ולא למגורים ולכן אנחנו לא יכולים להישאר כאן".
אבל למרות שאיוב ומשפחתו נדרשים להתפנות מהקרקע, שנועדה לפי הרשויות לחקלאות בלבד, במרחק של 200 מטרים ממנו הוקם מאחז בשם גבעת סלעית. "למה הם יכולים להישאר כאן? למה אף אחד לא הורס את מה שהם הקימו?" הוא שואל בתסכול. "הם רוצים שאני אהגר מכאן אבל אני לא אזוז מהאדמה הזאת בחיים. אין לי יחסים עם המתנחלים כאן, לא לטוב ולא לרע. אני רק רוצה לעבוד ולחיות בשלום עם העולם".
בין הביקור בבקעה בשבוע שעבר ועד לפרסום הכתבה הרס המינהל האזרחי שמונה מבנים בחירבת ראס אל־אחמר שבצפון הבקעה.
מיחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "המינהל האזרחי מבצע אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון בהתאם להנחיות הדרג המדיני. בשנה האחרונה אישר המינהל האזרחי תוכניות מתאר לכפרים תענך ועיזבת טביב ובימים אלו מקודמות תוכניות המתאר של העיר קלקיליה, נבי אליאס, חאבלה ודאהר אל־מאלח. כמו כן, המינהל האזרחי בוחן ומקדם כיום מספר תוכניות עבור הסדרת תשתיות ומגורים לאוכלוסייה הבדואית ביהודה ושומרון, באזור מעלה אדומים ובקעת הירדן, אשר במסגרתן יוקצו עבור המשפחות חלקות אדמה הכוללות תשתיות מגורים ראויות כגון מים, חשמל וביוב, תוך שמירה על אורחות החיים של האוכלוסייה.
לפני כשנתיים הכשיר המינהל האזרחי תוכנית מסוג זה ליד אבו דיס, אשר מוכנה לקליטת המשפחות, אך לצערנו הן מסרבות לעבור למקום זה ולהסדיר את מעמדם התכנוני.
תוכנית מסוג זה הוקמה לפני מספר שנים בשכונת ג'האלין הוותיקה באבו דיס ובה נבנו כ־200 מבנים חוקיים אשר בהם חיות כיום משפחות".
לפנייה לכתב/ת 
