שער גדול מהתקפה הרומית התגלה בבית שערים
בחפירות של אוניברסיטת חיפה במקום שהיה מעוז הסנהדרין התגלה השער מהתקופה הרומית. "זוהי בהחלט הפתעה גדולה. מרבית היישובים בתקופה הרומית אינם מבוצרים, בוודאי יישוב יהודי קטן יחסית, שאפילו לא נחשב לעיר רומית רשמית", הסבירה החוקרת ד"ר עדי ארליך
שער גדול מימדים התגלה לאחרונה בחפירות של אוניברסיטת חיפה, שנערכו בבית שערים שליד קריית טבעון. על פי הערכות, במקום שהיה מעוז הסנהדרין במאה השנייה ובו חי רבי יהודה הנשיא, רצו תושבי המקום למנוע כניסת זרים. "היישובים באותה התקופה לא היו מוקפים בחומה ולכן צריך לבחון את כל שידענו על השם 'בית שערים' מחדש", אמרה ד"ר עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.
בית שערים בגליל התחתון, היה יישוב יהודי בתקופה הרומית שהגיע לשיאו במאות השנייה והשלישית לספירה. באותה התקופה, קבע בה רבי יהודה הנשיא את ביתו, ובהמשך הפכה מקום מושבה של הסנהדרין, בית הדין היהודי הגבוה ביותר באותה תקופה.
החפירות בבית שערים החלו בשנת 1936, בעקבות דיווח של אלכסנדר זייד מארגון השומר, שגילה במקום עתיקות. בשנים שלאחר מכן, נמצאו מספר אבנים עתיקות בחצר ביתה של נכדתו של זייד, טלי, והשנה החלו חוקרים מאוניברסיטת חיפה לחפור במקום אז גילו אוצרות של ממש: מגדל הבנוי באבני גזית גדולות מסותתות ובצמוד לו, מפתן שער עם צירים לסגירת דלת דו-כנפית, קרוב לארבעה מטרים רוחבו, ורחוב המוביל פנימה לעבר העיר. במפתן השער נמצא חריץ נעילה חצוב באבן עבור מנעול גדול מידות שמטרתו הייתה לנעול את השער.
"זוהי בהחלט הפתעה גדולה. מרבית היישובים בתקופה הרומית אינם מבוצרים, בוודאי יישוב יהודי קטן יחסית, שאפילו לא נחשב לעיר רומית רשמית", אמרה ד"ר ארליך. "היו בצפון יישובים יהודים בודדים מבוצרים, כגון יודפת, אבל אפילו ישובים אלה שהיו גדולים ומרכזיים לא כללו שער גדול ומרשים כמו זה". לדברי ד"ר ארליך, בבית שערים גרו מנהיגים עשירים ומכובדים. "היא שימשה כאחוזה לאיסוף מיסים של המלכה ברניקי במאה הראשונה לספירה, ומאה שנה לאחר מכן כמושב הסנהדרין וביתו של רבי יהודה הנשיא, מעשירי וחכמי היהודים בתקופה זו, ובסמוך לה היה בית קברות ליהודי ארץ ישראל והתפוצות, שמשך אף הוא אנשים עשירים ומכובדים", הסבירה וציינה כי "ייתכן כי ייחודה כעיירה עשירה, שנתגלו בה מבני ציבור מפוארים, מסביר גם את השער יוצא הדופן בגודלו ובאיכות בנייתו. עולה הסברה כי שערים גדולים ומרשימים שהקיפו את העיירה תרמו לשמה, 'בית שערים'. תאריכו המדויק של הביצור עדיין לא ידוע וייתכן שמדובר במצודה שניצבה באתר בתקופה הרומית".
בנוסף לחומה ולמפתן השער, גילו החוקרים מחוץ לשער כבשן קדרים עגול וגדול שייצר קרמיקה בשלהי המאה הרביעית לספירה, בנוי אף הוא מאבן גזית. בחלקו העליון של הכבשן התגלו שרידי תעשיית זכוכית והסברה היא שבמחצית השנייה של המאה הרביעית שימש האזור שמצפון ליישוב לתעשיות מזהמות של ייצור קרמיקה וזכוכית בכבשנים. לדבריה של ד"ר ארליך, כשנבנה הכבשן, השער הקדום יותר ככל הנראה כבר לא היה בשימוש.
לפנייה לכתב/ת 
