זוכה מתקיפת שוטרים: "אי אפשר לסמוך על גרסתם"
שוטרים סמויים שביצעו חיפוש על אזרח טענו שניסה לנשוך אחד מהם, ותיעדו את העימות ביניהם. אלא שבביהמ"ש טען אחד מהם שהוא אינו זוכר היטב את המקרה, ובגרסאותיהם התגלו סתירות. השופט: "אי אפשר לתת אמון בדבריהם"
בית המשפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה אזרח שהואשם בתקיפת שוטרים סמויים, וקבע שלא ניתן לתת אמון בעדות רווית הסתירות שלהם. באופן תמוה, אחד השוטרים שטען שהותקף ועליו התבסס האישום, טען בעדותו כי הוא כלל לא זוכר את האירוע. הנאשם התעקש שנעצר רק משום שבחיפוש על גופו לא נמצאו סמים כפי שסברו השוטרים, והשופט אילן סלע קבע כי עדותו מהימנה.
"לאחר שמיעת עדויות השוטרים והצפייה בסרטון, לא ניתן לתת אמון מלא בדברי השוטרים, בכלל זה באמור בדו"ח הפעולה, אחר שבעדותיהם נמצאו סתירות של ממש בעניינים מהותיים", כתב השופט סלע בפסק הדין.
האירוע התרחש לפני כשלוש שנים במסגרת פעילות יזומה של שני שוטרים בלבוש אזרחי. לטענתם, מטרת הפעילות הייתה עיכוב יעד מודיעיני שהיה אמור לעבור במקום כשברשותו סמים. בשלב מסוים הם סברו שהנאשם הוא היעד המודיעיני, עצרו אותו ודרשו ממנו להתלוות אליהם לבידוק. בחיפוש על גופו לא נמצאו סמים, אולם אז הטיחו בו השוטרים שהטלפון שברשותו גנוב. הנאשם הכחיש וטען שמדובר במכשיר חדש שנקנה על ידי חבר, וברשותו כל מסמכי הקניה (ואכן, מעולם לא הוגש נגדו אישום בגין החזקת רכוש גנוב).
אלא שמאותו רגע נחלקו הגרסאות בין השוטרים לנאשם. לטענת השוטרים, הנאשם קירב את ראשו לפניו של אחד מהם וניסה לנשוך אותו באפו. מיד לאחר מכן, הוסיפו, החל השוטר השני לצלם את האירוע. בסרטון שהוצג לבית המשפט נראה השוטר "המותקף" מחזיק באפו.
הנאשם הודה שאמנם שקילל את השוטרים מאחר שהיה בסערת רגשות משום שמצא את עצמו עצור על לא עוול בכפו, אבל הכחיש בתוקף שתקף מי מהם. לדבריו, ברגע שהשוטרים הבינו שהוא לא מחזיק בדבר שאינו חוקי, הם "הלבישו" עליו חשד שלפיו מכשיר הטלפון הנייד גנוב ועיכבו אותו בניגוד לדין.
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה נגדו כתב אישום בגין תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, אולם נתקלה בקשיים בבית המשפט מאחר שהשוטרים, שאחד מהם יצא בינתיים לקורס קצינים, לא ששו להעיד על מה שארע באותו היום.
"התברר שהשוטרים אינם זוכרים את האירוע", כתב השופט סלע בהחלטתו. "השוטר ט' טען כי אינו זוכר את האירוע ובנסיבות אלו הוגש דוח פעולה שערך בסוף, והשוטר ח' כלל לא ערך דו"ח פעולה, לדבריו משום שהיה חדש בשירות המשטרה ולא היה מודע לצורך בכתיבת דו"ח פעולה. הוא גם לא זכר את פרטי האירוע, אך ידע לומר באופן כללי כי האירוע היה קשור לעבירות סמים. הוא לא זכר דבר אודות חיפוש על הנאשם ומציאת טלפון נייד החשוד כגנוב".
בדו"ח הפעולה שערך השוטר ט' נכתב כי השוטרים הגיעו למקום על בסיס מידע מודיעיני והציגו בפני הנאשם תעודת זיהוי משטרתית. צוין כי הוא שאל את הנאשם לשמו וזה ענה לו "מה אכפת לך", ו"כשנשאל אם הוא מחזיק משהו לא חוקי הוא נלחץ". בדו"ח הפעולה נכתב כי לשאלתו של מי הטלפון השיב הנאשם כי אינו יודע, וכי חבר שלו נתן לו אותו, וכשהודיעו לו שהוא מעוכב בחשד להחזקת רכוש החשוד כגנוב הנאשם צחק בתגובה.
הנאשם טען בתגובה שדו"ח הפעולה שקרי ושהבהיר להם במקום כי מסמכי רכישת הטלפון והאריזה נמצאים בביתו. "אחרי שאמרתי את זה הטיחו בי השוטרים כי הגעתי לגנוב רכב ואחר כך שבאתי לרכוש סמים. השוטר ט' אמר לי שהוא עוצר אותי עד שאמי תביא מהבית את מסמכי רכישת הטלפון. לא יכולתי לתקוף אותם משום שידיי היו קשורות מאחורי הגב. קיללתי אותם משום שביצעו בי חיפוש בהפשטה בתוך גן ציבורי כשאני חשוף לעין כל".
במהלך המשפט ניתח השופט סלע את עדותיהם של השוטרים ואת הסרטון שהוצג להם ומצא לדבריו סתירות מהותיות בגרסאותיהם. כך למשל, בעוד בסרטון טוען השוטר בפני הנאשם כי הוא נשך אותו באפו בעוד הוא מחזיק את האף, בכתב האישום נטען כי היה רק ניסיון לעשות זאת. הוא הוסיף שיש צדק בטענת הנאשם כי אם באמת הייתה נשיכה, חזקה על השוטר כי היה מתעד זאת.
השופט תהה איך מחד טענו השוטרים שאינם זוכרים את האירוע כלל, ומצד שני ידעו למסור פרטים מדויקים על אודותיו: "השוטר ח' אשר טען פעם אחר פעם כי אינו זוכר את האירוע לפרטיו ידע לומר בנחרצות כי הם הזדהו בפני הנאשם, הוא החל להשתולל לקלל ולאיים וסרב לשתף עמם פעולה. דברים אלו אינם עולים בקנה אחד עם הכתוב בדו"ח הפעולה שנכתב בזמן אמת. מדו"ח עולה כי התנהגות זו החלה רק לאחר שני החיפושים שנערכו עליו ובשעה שהוחלט לעלות אותו לרכב המשטרתי".
כמו כן, בניגוד לכתוב בדו"ח כי השוטר ט' ערך על הנאשם חיפוש בהפשטה עוד בגן, השוטר ח' התעקש בבית המשפט ש"אין סיכוי" שהוא ערך חיפוש בהפשטה מחוץ לתחנת המשטרה. "לא ניתן, איפוא, לסמוך על גרסת השוטרים", סיכם השופט.
עו"ד מוטי איווס, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "עצוב לראות שהמשטרה, שתפקידה הוא להגן על האזרח, סבורה כי ההגנה הטובה ביותר היא התקפה. כך, ראשית האזרח מותקף על ידי המשטרה, ומופשט מבגדיו, ואז מועמד לדין באשמת תקיפה. לשמחתנו בית המשפט סבר כי תפקיד המשטרה הוא לא רק להגן, אלא גם להגיד את האמת. ומשנמצא כי השוטרים שיקרו, שוחרר מרשי וזוכה לחלוטין".
לפנייה לכתב/ת 
