רכשתם ביטוח? אל תמהרו לממש את הפוליסה
נזק לרכב, החזר על טיפולים רפואיים, פציעה מתאונה ואפילו ביטוח סיעודי: לא רבים מודעים לכך, אך במקרים מסוימים מומלץ לא למהר ולתבוע את חברת הביטוח, ולעיתים אף עדיף שלא לתבוע פיצוי בכלל. כל מה שחשוב לדעת
לתבוע את הביטוח בכל מחיר? לא בהכרח: אזרחי ישראל משלמים מדי שנה פרמיות של מיליארדי שקלים לחברות הביטוח על מנת לקבל הגנה משלל סיכונים בתחומים מגוונים. לא סוד הוא שפעמים רבות חברות הביטוח אינן ממהרות לשלם את תגמולי הביטוח והמבוטחים נדרשים לצאת למסע מתיש, שעובר לא פעם בבתי המשפט כדי לקבל את המגיע להם. רבים אחרים אף מתייאשים בדרך ומוותרים על התביעה.
ואולם, לעיתים דווקא מומלץ שלא למהר ולתבוע את חברת הביטוח. לעיתים כדאי לוותר בכלל על תביעה או במקרים אחרים להמתין בסבלנות ולא לממש את הפוליסה.
הדוגמה המוכרת והנפוצה ביותר היא תביעה למימוש פוליסת ביטוח מקיף במקרה של נזק קל שנגרם לרכב כתוצאה מתאונה.
תבעתם יותר מפעמיים? אולי לא יסכימו לבטח אתכם
חברות הביטוח דורשות כידוע השתתפות עצמית וזו יכולה לנוע סביב האלף שקל ולהגיע גם לכמה אלפים. מעבר לכך, כל תביעה כזו תייקר את הפוליסה בעת החידוש הבא שכן כבר לא תוכלו לקבל את הנחת "העדר התביעות". התרגום הכספי של ההנחה הזו יכול לנוע סביב 30-10 אחוז ממחיר הפוליסה, סכום לא מבוטל. אם נחבר את סכום ההשתתפות העצמית עם ייקור הפרמיה נוכל להגיע לעיתים גם לאלפי שקלים.
כדאי גם לדעת כי יש חברות שלא מוכנות לחדש את ביטוח הרכב המקיף במקרה של יותר משתי תביעות במהלך שלוש השנים שקדמו לחידוש, גם אם מדובר בתביעות קטנות וגם אם המבוטח לא אשם בכלל בתאונה. במקרה כזה המבוטח יכול להיתקל בקושי להשיג ביטוח גם בחברה אחרת, משום שחברות הביטוח נוהגות לסרב לבטח מבוטחים כאשר חברה קודמת סירבה לבטח אותם.
בשורה התחתונה, טרם הגשת תביעה לחברת הביטוח, כדאי לבדוק היטב מה העלות הכוללת של התביעה והאם לא יהיה זול יותר לנסות לתקן את הנזק במוסך באופן פרטי.
אם התאונה לא ארעה באשמת המבוטח, עדיף לשקול לתבוע את הצד השלישי ואת חברת הביטוח שלו, אם אכן האחריות שלו לתאונה ברורה - כגון במקרה של פגיעה מאחור המעידה על אי שמירת מרחק.
השתתפות עצמית והנחת היעדר תביעות לא קיימים רק בביטוחי רכב. למעשה כמעט בכל סוגי הביטוחים, המבוטח נדרש לשאת בחלק מסוים מהנזק – ביטוח דירה, ביטוח תרופות, ביטוח נסיעות לחו"ל ועוד. בחלקם יש משמעות גם לתביעות קודמות. לכן, בכל אחד מאלו מומלץ לבחון היטב לפני הגשת התביעה - האם מדובר בצעד משתלם.
כך לדוגמא בפוליסה "בריאים ומרוויחים" של חברת הראל, הפרמיות עולות בהתאמה לתביעות המוגשות. כאן הפעלת הפוליסה במקרה של תביעה זניחה, עלולה להתברר כטעות וליצור הפסד למבוטח.
תביעה קטנה תפגע בתביעה גדולה
מקרה נוסף בו ייתכן ועדיף יהיה שלא לתבוע את הביטוח הוא כאשר תביעה כזו עלולה לפגוע בכם בעתיד או למנוע מכם קבלת פיצוי בתביעה עתידית. כך לדוגמה, אדם שמבוטח בפוליסת בריאות הכוללת מגוון כיסויים, בין היתר גם החזר כספי עבור טיפולים אלטרנטיביים (שיאצו רפלקסולוגיה וכדו'). בהנחה שאותו מבוטח צורך את הטיפולים הללו בגלל סיבה רפואית – נניח תאונה שעבר לפני שנים, כאבים מסוימים שהוא סובל מהם וכדו' (והוא לא חוייב לדווח עליהם במסגרת החיתום שעבר), מימוש הפוליסה עלול להתנקם בו כאשר חלילה הוא יזדקק להפעיל הביטוח בהוצאה רפואית כבדה כגון ניתוח.
במקרה כזה חברת הביטוח עלולה לחפש סיבות למה לא לשלם – כדי לא לשאת בהוצאה הכספית הגדולה. חוקרי הביטוח יכולים לנבור בתיק הרפואי של הטיפולים האלטרנטיביים שביצע, ולמרות שאין שום קשר למקרה הביטוח הנוכחי, להיתלות באיזה סעיף המתאר בעיה רפואית – כמוצאי שלל רב.
מציאות כזו עלולה לגרור את המבוטח למאבק ממושך מול חברת הביטוח עד לקבלת הפיצוי אם בכלל. ולכן בסיטואציות מעין אלו עדיף לעיתים לוותר על כמה מאות שקלים החזר ולא לפתוח פתח להתחמקות עתידית של חברת הביטוח.
חכו בסבלנות לבחינת המצב
קיימים מקרי ביטוח בהם גם אם ההמלצה היא להגיש תביעה – מומלץ לא למהר, ולהמתין לעיתים מספר שנים עד להגשתה. כך לדוגמה פגיעת גוף כתוצאה מתאונה. במקרה כזה הנטייה של חברות הביטוח, בהנחה שהתביעה לא נדחית, היא לסגור את העניין כמה שיותר מהר שכן ככל שעובר הזמן עלולות להתגלות השלכות נוספות של הפגיעה שדורשות טיפולים נוספים, או גילוי של נזקים נרחבים יותר ממה שהיה נראה בהתחלה.
אלו עלולים, מבחינת חברת הביטוח, להיות מתורגמים לפיצוי יותר גבוה (חברת הביטוח גם מחתימה ברוב הפעמים את המבוטח, טרם הפיצוי, שלא יהיו לו שום טענות או תביעות נוספות בהקשר זה). לכן האינטרס של המבוטח הוא דווקא להמתין (לא יותר מדי, שלא תחול חלילה התיישנות - בתום 3 שנים), כדי לוודא שלא יצוצו בעיות רפואיות נוספות כתוצאה מהתאונה, אחרי שכבר חתם על וויתור.
המצב הזה בא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר מדובר בילד שנפגע. על פי החוק, בניגוד להתיישנות רגילה בביטוח, ילד יכול להגיש תביעה על פגיעה שארעה בשנות ילדותו - עד גיל 21. מה גם שמכיוון שהילד גדל באופן משמעותי בתקופה זו, ייתכנו השפעות שליליות של הפגיעה ויש לבחון אותן בפרספקטיבה של שנים כדי למצות את מלוא הפיצוי המגיע.
מסתבר שאפילו בפוליסות סיעוד יש לבדוק היטב לפני שמגישים את התביעה. לעיתים, עצם הגשת תביעת הסיעוד נותנת לחברות הביטוח פתח לבטל את הפוליסה.
כך למשל, בפוליסות הסיעוד של קופות החולים קיים חריג הקובע שהפוליסה לא מכסה "מקרה ביטוח שארע לראשונה בשלוש השנים הראשונות לחייו של המבוטח". הדגש הוא על "מקרה הביטוח" כלומר היותו של הילד סיעודי ולא על נכותו. לכן למשל, גם ילד שאובחן כאוטיסט לפני גיל שלוש יהיה זכאי לתגמולי ביטוח אם יהפוך לסיעודי רק לאחר גיל שלוש. אולם אם ההורים ימהרו להגיש תביעת סיעוד לפני שהילד יגיע לגיל שלוש חברות הביטוח ייתפסו לעצם הגשת התביעה ויבטלו את הפוליסה בטענה שההורים עצמם מודים שהילד הפך לסיעודי.
בכל מקרה, חשוב תמיד לקרוא את הוראות הפוליסה לפני שמגישים תביעה.
לפנייה לכתב/ת 
