"מחר שבת": לצבי יש בעיות, והרבה פוטנציאל
בלי יותר מדי רשמיות ויכולת לייצר אווירת סלון נעימה באולפן, לתוכנית האירוח החדשה של צביקה הדר, "מחר שבת", יש לא מעט פוטנציאל. עכשיו הוא רק צריך לסנן את הפינות (עזבו את דודו טופז לנפשו!) ולזכור שהוא מראיין ולא סטנדאפיסט. או במילים אחרות - תן לאחרים לדבר, באמא שלך
20 שנה אחרי "שישי שואו", צביקה הדר חוזר לשישי בערב בתקווה לסדר - לעצמו ולנו - חוויה מתקנת. המשבצת של שישי בערב היא משולש ברמודה שלא תמיד ברור לפי איזה חוקים הוא עובד. רבים ניסו לפצח אותה. היו תוכניות שצפו, היו תוכניות שטבעו. לזה מצטרפת הריצה הבהולה של תוכניות האירוח בעשור האחרון בניסיון להימלט מהקלישאה ולהכניס איזה שהוא טוויסט לז'אנר. התוכנית הראשונה של "מחר שבת" היא מקבץ של רעיונות כאלה, חלקם מוצלחים, חלקם ארכאיים, יש עם מה לעבוד ויש גם מה לשפר.
"מחר שבת" מבוססת על האישיות של הדר הסטנדאפיסט ומנסה להביא לתוכנית אירוח את הדברים שעובדים בשבילו כמי שנותן מופע בימתי. הריצות לקהל, האינטרקציה עם האנשים שיושבים בצד שבדרך כלל נשאר בחושך, הרצון להפוך את הצופים למרואיינים. זה המקום הבטוח של הדר ואליו הוא אוהב לחזור, אבל הנישה של המראיין מצריכה משהו קצת שונה.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"בנות": לינה דנהאם בפתיחה חלשה, אבל אפשר לסלוח
"הכוכב הבא": הזוכים האמיתיים הם סטטיק ובן-אל
"אתה באמת מתעניין במה שיש לאורחים שלך להגיד?", תהה גלעד כהנא בפאנל ששובץ בתחילת התוכנית. אז כן, אני מאמינה שהדר מתעניין, אבל יש עוד דרך לעשות כדי ליישם. כמי שרגיל להחזיק ערב שידור או הופעה על הכתפיים של עצמו, כדאי להדר לתרגל את הדילוג בין סטנדאפיסט למראיין. זה לא יהפוך לשיחת עומק אלא שיחה פחות תזזיתית ויותר נושמת. או במילים אחרות - תן להם לדבר, באמא שלך. יש פה עוד אנשים שיכולים לקחת מוט אחד או יותר באלונקה. תעשה להם מקום.
"תבוא עוקצני, תהיה צביקה אחר", ממליץ הפאנל המקדים להדר. זה כבר לא יקרה. הדר הוא מי שהוא, תמיד הגדיר את עצמו כמיינסטרים (עוד לפני שזה נהיה מיינסטרים!) ומעולם לא התנצל על זה. לבידור שהוא מספק יש מספיק קהל כדי ש'רשת' יתפרו סביבו תוכנית אירוח. זה עממי, זה חם, זה מי שהוא. לא יזנקו מתוכו מודי בר-און או אילנה דיין. וזה בסדר, הדר יודע לייצר אווירת סלון נעימה באולפן וכשהלחץ של ההתחלה ירד זה ישתפר. הוא מודה, הוא לא בא לדבר עם אבן על התאגיד ולא עם בר רפאלי על מס הכנסה, הוא בא לעשות פאן.
לסיפתח של ספת המרואיינים זימנה "מחר שבת" את בר רפאלי, גאולה אבן ומירי מסיקה, שלוש מרואיינות מצוינות ונוחות שמייצרות דיבור בקלילות, מה שאפשר להדר כניסה נוחה יחסית לעמדה. שיחה כזאת - גם של האורחות בינן לבין עצמן - שנעדרת רשמיות וזורמת לא רע היא משהו שלוקח לא מעט זמן לייצר אותו וזה וזה דווקא אחד הדברים המוצלחים ב"מחר שבת", והיא תלבלב אם הדר יתאפק ולא יזנק באמצע השיחה לקהל לדבר עם אשה צוחקת, כלומר ירסן טיפה את האינסטינקט הסטנדאפיסטי שלו ויזכור שהוא מראיין.
עם רוח גבית מ"לצבי יש בעיה" שהצליחה וכבר מחכה לה עונה שנייה, הדר ו"רשת" יכולים להרשות לעצמם להתנסות, ואני מקווה שהם מגיעים גמישים ופתוחים לביצוע שינויים והתאמות תוך כדי הליכה. להבין מה עובד ומה לא ולהגיב מהר. למשל הפאנל שלפני התוכנית - רעיון טוב. אני אוהבת את המבט על התוכנית מנקודת מבט חיצונית, את ההצצה להכנה לראיון. פינת הדיבוב - מצחיקה בפעם הראשונה, לא ברור מה יקרה בפעם השנייה, בפעם השלישית אני חוששת שנבכה.
גיבורת השבוע - מניחה שזה עניין של טעם. אני מבינה את הרצון ומאמינה לכוונה שמאחוריו, אבל לא בטוח שזה עובד טלוויזיונית. עזבו את התחושה שמעלים באוב את דודו טופז של לפני 20 שנה, זה מילא. זאת הייתה כתבת מגזין ארוכה, מדמיעה ואיטית באמצע תוכנית אירוח קצבית. זה מקסים לפתוח חלון לאנשים טובים בעולם הזה בשישי בערב ולגעת לצופים שלך בלב, אפשר למצוא דרך (קצרה, פליז) לעשות את זה שגם תתמזג עם הקצב של התוכנית. אם אורלי הייתה מנסה להתקבל ל"כוכב נולד" הייתי מבינה, אבל זה לא המצב. זהו, שיהיה בהצלחה. "שישי שואו" החזיקה חמש תוכניות, שיא ש"מחר שבת" בטח לא תתקשה לשבור, ובכל מקרה - היי, העיקר שרזית!
