שתף קטע נבחר
 

מדהים! כך שוחררו 104 ננו לוויינים לחלל

בסרטון שפרסמה סוכנות החלל ההודית נראים הננו לוויינים, שניים מהם ישראלים, מפוזרים בחלל

 

קטע מהסרטון

קטע מהסרטון

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

סוכנות החלל ההודית עשתה השבוע היסטוריה כששיגרה טיל ועליו 104 ננו לוויינים, ביניהם שניים ישראלים, שהוצבו בהצלחה בחלל. בהודו אמרו כי רק שלושה לוויינים הם תוצרת מקומית וה-101 האחרים הגיעו מארצות-הברית, הולנד, קזחסטן, איחוד האמירויות וכאמור גם מישראל.

 

בסרטון שפרסמה סוכנות החלל ההודית אפשר לראות את פיזור הלוויינים בחלל. בתחילה, 18 דקות לאחר השיגור ביום רביעי בבוקר, יצאו מהמשגר שלושה ננו לוויינים תוצרת מקומית ולאחר מכן פוזרו יתר הלוויינים, שמשקל כל אחד מהם אינו עולה על 10 ק"ג. בסך הכול נמשך שחרור הלוויינים לחלל 10 דקות.

 

 

אחד הלוויינים הישראלים ששוגרו מהודו הוא של אוניברסיטת בן גוריון. שמו של הלוויין מורכב מראשי תיבות של "לוויין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב" וגודלו כגודל של קרטון חלב, שולב לראשונה מחשב ייעודי, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים, המשלב שבב ייחודי שפותח על ידי 'רמון צ'יפס' והינו בעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים.

 

 (צילום: סוכנות החלל של הודו) (צילום: סוכנות החלל של הודו)
(צילום: סוכנות החלל של הודו)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 

באוניברסיטת בן-גוריון אמרו כי מחשב זה ישולב גם בחללית של עמותת SpaceIL ובלווייני פרויקט סמסון. בנוסף, פותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג'יק, מצלמה ייעודית יחידה מסוגה שמסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר.

 

התמונות נקלטות בתחנת קרקע שתוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובתעשייה האווירית. באמצעות המצלמות של הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר שינויי אקלים, גזים באטמוספירה כגון CO2 ואחרי בוהק שמיים. המצלמה מסוגלת להבחין בתופעות הללו בצורה טובה יותר בהשוואה למצלמות רגילות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סוכנות החלל של הודו
שחרור הלוויינים לחלל
צילום: סוכנות החלל של הודו
מומלצים