חיפוש לא חוקי: גידלו 3 שתילי קנאביס - וזוכו

שני שוטרים הגיעו לביתם של בני זוג ללא צו חיפוש תקין ומצאו את השתילים מבלי להקריא לבעלת הדירה את זכויותיה. השופט הרמלין החליט על זיכוי

עו"ד משה זכותפורסם: 20.02.17 , 07:16

בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה בני זוג שבחיפוש משטרתי בביתם נמצאו שלושה שתילי קנאביס. זאת משום שבדיון התברר לשופט איתי הרמלין שהחיפוש בוצע ללא צו תקין, ללא עדים ומבלי לעדכן את בעלת הבית בזכויותיה.

את השתילים מצאו שוטרים על גג הדירה, בחיפוש שערכו ביולי 2015, כאשר רק האישה הייתה בבית. שני השוטרים המעורבים העידו בבית המשפט שאינם זוכרים את המקרה, ומרבית הדיון התמקד בדוחות הפעולה שמילאו השניים. מן הדוחות עלו שורה של פגמים, העיקרי שבהם הוא היעדרו של צו חיפוש.

אישום

גידל 9 ק"ג קנאביס. העונש: רק מאסר על תנאי

עו"ד שרון נהרי

השופטת ניצן מימון שעשוע התחשבה בבן 56 מאחר שהמשקל נטו של הסם בביתו היה כמה עשרות גרמים בלבד: "לא היו תחכום או כוונות מסחריות"

גידל 9 ק"ג קנאביס. העונש: רק מאסר על תנאי

הצו שבו משתמשות חלק מיחידות המשטרה הוא טופס שבצדו הימני מופיעה הבקשה להוצאת צו חיפוש ובצדו השמאלי צו החיפוש עצמו, שבו מתוארים פרטים רלוונטיים (פרטי החשוד, מקום החיפוש ומה החפצים שהמשטרה מורשית לתפוס). כשהטופס מגיע לידי שופט עליו לסמן אם הוא מקבל את בקשת המשטרה או דוחה אותה, ולנמק בתמצית את החלטתו ואת אופן ביצוע החיפוש.

הצו נחתם בכמה עותקים, ולפי הנוהלים אחד מהם נשמר בבית המשפט. אבל במקרה הנוכחי, החלק שבו אמור להיות צו החיפוש נחתך או הוסתר בדף לבן בעת צילום המסמך. במילים אחרות – הצו עצמו לא נמצא. יתרה מכך: מאוחר יותר התברר כי בתיק המשטרה נמצא החלק החסר, כלומר טופס צו החיפוש, כשצורתו מעידה שנקרע מתוך המסמך המקורי. אלא שהטופס הכיל רק את הפרטים שהוכנסו על ידי המשטרה, ואין בו כל החלטה של שופט.

המדינה טענה שיש לקבוע כי השוטרים החזיקו בצו חיפוש כדין, וזאת לנוכח "חזקת תקינות פעולת המנהל", שלפיה בהיעדר הוכחה אחרת, יש להניח שהרשות פעלה באופן חוקי.

אבל השופט הרמלין כתב: "אני דוחה את טענת התביעה שלפיה יש להניח כי בידי השוטרים היה צו חיפוש כדין מכוחה של חזקת תקינות פעולת המנהל. טענה זו של התביעה חותרת תחת יסודות ההליך הפלילי, שבו מוטלים נטל הראייה ונטל ההוכחה (ברמה שמעבר לספק סביר) על כתפי התביעה". הוא הבהיר כי אותה "חזקה" שאליה הפנתה המדינה חלה על החלטות מנהליות קלאסיות ולא על פעולות המשטרה.

לפי השופט הרמלין, בהיעדר מקור סמכות אחר מלבד צו, המשמעות היא כי החיפוש בביתם של הנאשמים נערך ללא סמכות. וזה לא היה הפגם היחיד: הוא הצביע על כך שהחיפוש נערך ללא עדים. ליקוי נוסף וחמור שהתגלה היה בהתנהלות השוטרים שתשאלו את הנאשמת מבלי שהוזהרה ומבלי שהעמידו אותה על זכויותיה – לשתוק ולהתייעץ עם עורך דין.

בסיכום סוגיה זו הזכיר השופט שלנוכח הפגיעה בזכות לפרטיות, על חיפושים להתבצע כדין, עם צו חיפוש או עם עילה חוקית אחרת לעריכתו.

הוא החליט לפסול את ממצאי החיפוש בשל "עוצמת אי החוקיות" שהייתה כרוכה בחיפוש ללא צו וללא נוכחות עדים כאמור – אי חוקיות שבמקרה זה "שוקלת" יותר מהנזק שבפסילת שלושה שתילי קנביס. לפיכך, התוצאה הייתה זיכוי.