סין במסע לכיבוש העולם, גם בקולנוע
סרט הקולנוע "החומה הגדולה" מכיל בתוכו יותר רבדים מכפי שנראה במבט ראשון. כן, יש בו כוכבים, אפקטים, קצב ונופים, מה שבאופן טבעי מושך חובבי סרטי פעולה עתירי תקציב. אבל מעבר לכך, יש בו דוגמה לאופן שבו בונה המעצמה הסינית את המחר שלה ושל העולם
כך בונים חומה. בסרט "החומה הגדולה" יש יותר מכפי שנראה במבט ראשון. כן, יש בו כוכבי קולנוע, אפקטים, קצב ונופים, מה שבאופן טבעי מושך חובבי סרטי פעולה עתירי תקציב, אבל יש בו יותר מכך. יש בו דוגמה לאופן בו בונה המעצמה הסינית את המחר שלה ושל העולם.
כתבות נוספות מאת טל רשף
למי שטרם ראה את הסרט, העלילה עוסקת בשני "מערביים" הנודדים ברחבי סין הקיסרית של פעם בחיפוש אחר אבק שריפה, על מנת להביא אותו למערב ולסחור בו. הנרטבים שלהם מובילים אותם, דרך אפקטים ופירוטכניקה, לגלות את החומה הגדולה שמאחוריה מסתתר אויב בקנה מידה מיתולוגי. החומה, שנבנתה על מנת לעצור את אותו אויב, ועליה מוצבים שומרים שאומנו כל חייהם כדי להילחם.
הסרט הופק בתקציב ענק. הוא הגדול ביותר בתולדות המדינה שהופק על ידי חברת הפקה סינית, ובוים על ידי במאי סיני בשם ז'אנג יי-מו. כיוון שהממשל והמגזר הפרטי בסין פועלים בשילוב ידיים, ברור כי הפקה כזאת יוצאת לדרך רק לאחר שקיבלה את ברכתה, את הסיוע הכספי והכוונה מקובעי סדר היום במדינה. מדי חמש שנים, הממשל בסין מוציא תכנית חומש המגדירה את מטרות המדינה על מגזריה השונים. על מנת שבמאי הסרט, יי-מו, יקבל את ברכת הדרך והסיוע הנדרש, היה עליו לשרת את אותן מטרות.
סין: המעצמה המובילה של המחר
סין נערכת להיות המעצמה המובילה של המחר, ולשם כך היא רוצה להיות מספר אחת בכל תחום ותחום. בעקבות כך, אם ידוע שהסרט נתמך בשלטון, אפשר להניח שמדובר בהפקה המשרתת את מטרות הממשל להפוך את סין למרכז הכלכלי העולמי ולמובילה בכל תחום, מחדשנות טכנולוגית ועד סחר בינלאומי, מהשפעה גיאו-פוליטית ועד ספורט. וכמובן שזה כולל גם את הקולנוע.
בעשרות השנים מאז פתחה סין את שעריה למערב, לפני יותר מ-40 שנה, מנסה הקולנוע הסיני להשתלב בתעשייה ההוליוודית. נכון להיום, הוא עדיין נהנה מהצלחות מתונות יחסית, וסרטים סינים בהם צופים מאות מיליונים בסין זוכים לצפיה לא גדולה מחוץ לגבולות המדינה. סרטים דוגמת "גיבור", "קללת לוטוס הזהב" ו"מחול הפגיונות" עדיין מושכים בעיקר חובבי תרבות סינית. על מנת לעלות על מפת הקולנוע המוביל, כפי שהיא עשתה בתחומים אחרים, חייבת סין לייצר שוברי קופות, ובכך היא זקוקה לשיתופי פעולה.
צפו בטריילר "החומה הגדולה"
כיצד עובדת השיטה?
במהלך שנות ה-90', סין פתחה את שעריה להשקעות תעשייתיות של חברות מערביות, ואלה יצרו בה מוצרי צריכה והכשירו בה מנהלים ומהנדסי יצור מקומיים. היא הפכה למובילה בתחום הרכבות המהירות לאחר שיתופי פעולה עם חברות מובילות מצרפת ויפן. בכל הקשור לתחום הספורט, סין מביאה אל הליגה שלה את סקולארי ובקהאם לצד טבס וזהבי כחלק מהחלום שלה לזכות במונדיאל בבוא היום, לאחר שאלה יכשירו את הכישרונות המקומיים.
ב"החומה הגדולה", הבמאי הסיני חובר אל כוכבים, אל צוותי ההפקה ומומחים לאפקטים המגיעים הישר מהוליווד. הוא בונה סרט עתיר תקציבים (שמגיעים מהשלטון, כמובן) ולומד מהמערביים שנמצאים בפיסגה איך "לעשות זאת נכון".
ייתכן ותהיינה עוד כמה הפקות משותפות נוספות, שאחריהן יי-מו יוכל להמשיך לביים לבדו ולהכשיר במאים סינים נוספים. בצורה זאת סין בונה את המחר בכל תחום: יש לה שוק פנימי, תקציבי ענק והיא חולקת אותם עם מי שמביא לה ידע ונסיון בתחומים בהם היא רוצה לפרוץ קדימה.
המערביים מחפשים את הטכנולוגיה הסינית
בסרט המדובר, "החומה הגדולה", קיימים מסרים של תרבות ועליונות. העלילה שלו בנויה על מנת שהצופה המערבי או הסיני יימשכו כאחד אל פעלולים והאקשן המרהיבים, ובדרך היא מעבירה לו מסרים.
המערביים המככבים בסרט מגיעים על מנת לחפש את הטכנולוגיה הסינית, את אבק השריפה. הצופה מתוודע אל העוצמה של "ממלכת האמצע" בימי שושלת סונג, במהלכם הוקם הצי הקיסרי האדיר והומצא, בין היתר, אבק השריפה, המצפן, הגה הירכתיים, סכרי תעלות השיט ועוד. הסרט מזכיר לצופ כי זאת סין שלימדה את האיטלקים, בעזרת דרך המשי, כיצד להכין פסטה ושממנה חזר מרקו פולו אחוז התפעלות.
כאמור, הסרט משרת את הרצון של ממשלת סין להביא לעולם את תודעת העליונות הסינית. העליונות שהביאה אותה להיות קיסרות ותביא אותה לכך שוב בהמשך הדרך. ככל הנראה שזאת לא יד המקרהף שימי שושלת סונג נבחרו להוות רקע לעלילה - הם ימי התפארת הסיניים המגמדים את הישגי אירופה באותה תקופה, תקופת ימי הביניים. הצופה מקבל את המסר כי לאורך מרבית ההיסטוריה פיגרה התרבות המערבית אחרי סין ואף ניסתה לחקות אותה, בניגוד למה שרבים חושבים. כך, מבין הצופה את סוד הגדולה שלה, האחדות.
כך בונים אימפריה
הסרט מציב, זה מול זה, את העולם המערבי אל מול הסינים. המערביים מתגלים כהרפתקנים אינדיבידואליסטים המחפשים את ההישג הפרטי. לעומתם, הסינים פועלים כקבוצה, חושבים כקבוצה ורואים לנגדם את תולעת הכלל.
הלוחמים המקומיים נותנים את חייהם למען סין, ואילו סין נלחמת על מנת לעצור את המפלצות שמאיימות על כלל העולם. הסינים בסרט יודעים כי חוזקה של השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה ביותר בה. הסינים מניחים בצד את הערך העצמי, האינדיבידואלי, למען הערך הקבוצתי, הקולקטיבי. וכך, לדעתם, בונים אימפריה.
האם זה סרט טוב? אינני יודע כי אינני מבקר קולנוע. הסרט, "החומה הגדולה", מחבר אותי אל ההזדמנויות שפותחות הרשויות הסיניות בימים אלה בפני חברות טכנולוגיה ישראליות רבות שאיתן אני עובד.
אותן חברות מקבלות את ההצעה להעביר את הפיתוח שלהן לסין, לקבל שוק פנימי עצום ותקציבי עתק, ועל הדרך להכשיר את המהנדסים והמנהלים הסינים לייצר חדשנות "כמו בישראל". זאת הדרך הסינית: אם תרצו ערן זהבי, חברות ההיי-טק הן למעשה לבנים באותה חומה, "החומה הגדולה".
טל רשף הוא יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בסין , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.
לפנייה לכתב/ת 
