ח-רשת: נשים כבדות שמיעה משחקות כדורשת
"כשאנחנו על מגרש הפרקט, אנחנו מרגישות הכי רועשות בעולם. אנחנו מרשות לעצמנו לקפוץ, לצעוק, להשתולל, לכעוס ולהתרגש. משחק הכדורשת נותן לנו להחצין את כל האמוציות והדחפים שחבויים בנו בשגרה הרגילה וזה, מבחינתנו, הפרס הכי גדול במשחק". לקראת יום השמיעה הבינלאומי שיתקיים ביום ו', לינוי שטיינברג משתפת
בפברואר 2016 החליט איגוד הכדורשת הישראלי, המפעיל ליגות וטורנירים בכדורשת בכל הארץ, לגייס לליגת הכדורשת קבוצה נשים כבדות שמיעה וחירשות – או בקיצור כו"ח. הסרטון, הפונה בשפת הסימנים לנשים עם כו"ח, הופץ ותוך זמן קצר התפשט כמו אש בשדה קוצים והגיע תוך חודש לכ-10,000 צפיות. הביקוש העצום להקים קבוצה ייחודית של נשים בעלות כו"ח הביא לכך שתוך 3 חודשים הצלחנו להקים קבוצה ייחודית רק לנו - קבוצת ח-רשת.
על אף הקשיים השונים של בירוקרטיה וארגון הקבוצה; יצאנו לדרך. הצלחנו לאסוף 14 בנות מאזור המרכז ולהתחיל בשגרת אימונים. תוך 3 חודשים הצלחנו להרים את הפרויקט הנפלא הזה והקדשנו לזה המון זמן, רצון ומוטיבציה שכל הבנות הכו"ח ישחקו תחת אותה קבוצה.
את האימונים התחלנו בחודש מאי בשנה שעברה ובכולנו אחזה ההתרגשות להתחיל לשחק ולהיות חלק מהליגה הסדירה. יחד עם המאמן שלומי אסרף, שגם הוא חירש, אנחנו משתתפות ככל הקבוצות בליגה הארצית של מחוז תל אביב. על ענף הכדורשת שמענו רבות אך רק כשהצלחנו להקים קבוצה ולהיות חלק מהספורט הזה הבנו את הסיפוק הענק שמגיע עם המשחקים והאימונים.
"המקום היחיד בו אנחנו מביאות את עצמנו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר".
אנחנו לא רואות את הענף הזה רק כספורט נשי שמקדם אורח חיים בריא ושגרה ספורטיבית. את זה כבר עושות 12,000 נשים מכל הארץ. מבחינתנו ענף הכדורשת הוא מעבר לזה: הוא המקום היחיד בו אנחנו מביאות את עצמנו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. משחק הכדורשת מצליח להוציא מאתנו אנרגיות ועוצמות שאנו לא יכולות להביא אותן לידי ביטוי ביום יום.
להחצין את כל האמוציות והדחפים שחבויים בנו בשגרה הרגילה
כשאנחנו על מגרש הפרקט, אנחנו מרגישות הכי רועשות בעולם. אנחנו מרשות לעצמנו לקפוץ, לצעוק, להשתולל, לכעוס ולהתרגש. משחק הכדורשת נותן לנו להחצין את כל האמוציות והדחפים שחבויים בנו בשגרה הרגילה וזה, מבחינתנו, הפרס הכי גדול במשחק.
אז איך בכל זאת אנחנו מצליחות לשחק מול קבוצת נשים שומעות ואיך אנחנו בכל זאת מסתדרות עם שריקות השופט? תחילה כשהציעו לנו להשתמש בעזרים כמו דגלים וסימנים ביטלנו אותם מיד. קבוצת ח-רשת לא היתה צריכה שום הנחות ולכן בחרנו בפתרון אחר: הפתרון נמצא דווקא בקבוצה השומעת שעוצרת את המשחק ובכך קבוצת החירשות עוצרות גם כן.
עם כל השאפתנות והאהבה שלנו לספורט ולקבוצה, שום דבר מזה לא היה קורה אם לא שלושת הגורמים הבאים להם אנחנו חוות תודה והערכה. אלי הוצלמן, יו"ר העמותה לספורט עממי במחוז שרון, שתרם ומימן לנו אולם בכדי שיהיה לנו היכן לארח את המשחקים. אס"ח (ארגון ספורט לחרשים), שדואג לכל ההוצאות השוטפות שלנו. וכמובן לאיגוד הכדורשת הישראלי שנותן לנו את המעטפת ואת ההזדמנות להגשים את עצמנו.
לא רק ספורט נשי שמקדם אורח חיים בריא ושגרה ספורטיבית
כשחקנית אני מרגישה שנפלה בחלקי זכות להיות בקבוצה הזו. זוהי קבוצה מיוחדת ואני מאמינה שהיא לא רק מקדמת את תרבות הספורט, אלא גם את שפת הסימנים, נושא כל כך חשוב שאנחנו מאוד רוצות להביא אותו למודעות ציבורית גבוהה. אני וחברותיי לקבוצה מרגישות כחלוצות במשחק הכדורשת, ואנו ומאמינות שעוד נשים ייחשפו ויבואו ליהנות מספורט הנשים הגדול במדינה.
- הכותבת היא שחקנית בקבוצת ח-רשת המשחקת בליגה הארצית של איגוד הכדורשת הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
