בנק ישראל: הלוואות ניתנו לטייקונים בהשפעת שמם ומעמדם
בנק ישראל מסכם את הלקחים מהלוואות הענק שניתנו ביד רחבה למספר מצומצם של קבוצות לווים, בחלקם מחק הבנק מיליארדים מהחוב. "חיתום האשראי לא תמיד התבסס על ניתוח כושר החזר. עדיין לא הושלמו המהלכים הנדרשים למניעת תופעות כאלו"
חייבים להחזיר חובות? מספר מצומצם של קבוצות לווים קיבלו הלוואות ענק, לא פעם ללא בקרה מספקת של הבנקים והגופים המוסדיים. לחלקם מחקו הבנקים חובות של מיליארדי שקלים, וגם הגופים המוסדיים מחלו על חובות בסכומי עתק - כספים שלקחו מקרנות הפנסיה וקופות הגמל של הציבור.
נזכיר כי טענות רבות נשמעו על כך שקבוצות לווים גדולות וממונפות, בשליטתם של מי שמכונים "טייקונים", קיבלו לא פעם אשראי ביד רחבה, בזכות קשריהם עם הגופים הפיננסיים, וללא בטחונות מספקים.
במסמך שפרסם היום (א') הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל תחת הכותרת "אשראי ללווים הגדולים - הלקחים מכשלי האשראי, פעולות הפיקוח על הבנקים והמצב כיום", טוענים בבנק המרכזי כי רוב הלקחים הופקו ביחס להלוואות הענק, אך עדיין לא הושלמו המהלכים הנדרשים למניעת תופעות כאלו.
למסמך המלא של בנק ישראל - כנסו
לדברי בנק ישראל, הנתונים מצביעים על כך שמתוך תיק אשראי של כ-940 מיליארד שקל במערכת הבנקאית, כ-2.3% מהאשראי הוא לחברות החזקה ממונפות בקבוצות הלווים הגדולות בהן הסיכון גבוה יותר.
חברות החזקה ממונפות הן חברות המשקיעות בחברות אחרות והיחס בין האשראים שהן נטלו לבין ההון העצמי שלהן גבוה מהמקובל. עסקאות מתן אשראי לחברות אלו, לצורך מימון השקעות נוספות, מטבען מגדילות את רמת המינוף של הלווים ולכן הן מסוכנות יותר ומחייבות התנהלות זהירה יותר מצד ספקי האשראי, שהם המערכת הבנקאית והגופים המוסדיים.
ה"הילה" של בעלי השליטה
כיצד אפשרו בכלל לבעלי שליטה בחברות הפירמידה לקבל אשראי כה גדול, ללא בטחונות מספקים?
בבנק ישראל מציינים כי המתודולוגיה למתן אשראי מסוג זה התבססה על שווי הנכסים של החברות, שהיה גבוה מאוד בעת העמדת האשראי. עם זאת, מציינים שם "חיתום האשראי לא תמיד התבסס על ניתוח כושר החזר, אשר אמור לבטא את תזרימי המזומנים הצפויים של הלווה, תוך התחשבות בתרחישים שליליים שעלולים לקרות ובמבנה הפירמידאלי של ההחזקות. מתודולוגיה זו השתנתה על פני השנים, על-רקע דרישות הפיקוח על הבנקים, אלא שברוב המקרים בעיתוי שהיה מאוחר מידי מכדי למנוע את ההפסדים באשראים שכבר הועמדו".
בבנק ישראל לא מתעלמים גם מההשפעה שהיתה ל"הילה" של בעלי השליטה שעמדו בראש חברות הפירמידה והחברות האישית עם ראשי המערכת הפיננסית. "תרמה להעלאת הסיכון באותם מקרים השפעת התחרות העזה על היקפי הפעילות שהתחוללה באותן שנים בין הבנקים הגדולים וגם בין הבנקים והגופים המוסדיים, והשפעת 'אפקט ההילה' של מספר לווים גדולים, תוך הסתמכות על שמו של הלווה ועל הניסיון הקודם בעמידה בהחזרי חובות העבר.
"מהביקורות שנערכו על ידי הפיקוח על הבנקים לאורך השנים בנושא אשראי ללווים גדולים, עלה כי הנהלות הבנקים, כמו גם חברות הדירוג במשק והגופים המוסדיים שהלוו כספים לאותן חברות, העריכו באופן אופטימי את רמת הסיכון של הלווים ואת התזרימים הצפויים ושווי הבטוחות שקיבלו מהם תוך הסתמכות יתר על ההערכות וההסברים של הלווים.
"עוד עלה בביקורות, כי האשראים שניתנו לאותם לווים לא תמיד כללו התניות פיננסיות מספקות או זיקה משפטית מתאימה אחרת למקורות ההחזר, וכך הבנקים לא שלטו בדיעבד בזרימת הכספים מחברות הבנות ולא שלטו על יכולתם לפעול לצמצום ההפסדים, במקרה של התדרדרות עסקית.
"כאשר התנאים הכלכליים נעשו קשים יותר וככל שהרווחים מהפעילויות העסקיות התרחקו מההערכות האופטימיות על בסיסן האשראים ניתנו, חלק מהלווים מצאו עצמם נטולי יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם, ואילו הבנקים נאלצו לרשום הפסדי אשראי כבדים ולנהל מהלכי גביה מורכבים אשר חלקם נמשכים עד היום. כאמור, בשוק ההון הפסדים של אותן קבוצות התבטאו ב'תספורות' על אגרות החוב שמחזיק הציבור, ופגיעה בחיסכון הפנסיוני".
בבנק המרכזי טוענים כי למעט במקרים בודדים, "הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים", אולם הם מודים כי "הכלים של הפיקוח לבצע בדיקות שיאתרו מצבים כאלו הינם מוגבלים".
בנק ישראל: יחס שווה לכולם
בבנק ישראל מציינים כי למרות שההפסדים שנגרמו ממספר קבוצות לווים גדולים היו בסכומים ניכרים, ההפסדים לא היו בסדרי גודל כאלה שיש בהם כדי לערער את היציבות של הבנקים המלווים או להביא לשיעורי הפסד חריגים בהשוואה בינלאומית.
"חשוב לחדד כי הפיקוח לא אמור ואינו מאשר מראש עסקאות של העמדת אשראי על ידי הבנקים. תחת זאת, הוא פועל לכך שהבנקים יקיימו מערכים מוקפדים של ממשל תאגידי וניהול סיכונים, שהם יחזיקו כריות הון ונזילות מספיק גדולות, ושהם יתנו גילוי על פעילותם ועל הפסדי האשראי הצפויים לציבור".
עוד נאמר כי "בניגוד למה שמרבים לטעון, הנתונים אינם מראים שהיחס של הבנקים כלפי הלווים הגדולים יותר סלחני מאשר כלפי לווים צרכניים, ובשנים האחרונות אנו עדים למאמצים גדולים של הבנקים לקדם תהליכי הסדר ו'גביה רכה' דווקא מול הלקוחות הצרכניים".
בנק ישראל נזהר מלהודות בכשל מצידו בכל הקשור להתנהלות הפיקוחית לגבי אותן הלוואות בעייתיות, עם זאת מודים שם כי "בעוד נושא מתן אשראי ללווים גדולים והערכת הסיכונים שלו טופל בשנים האחרונות, חשוב לחדד את הדרישות הפיקוחיות בנוגע למאמצי הגביה ולהסדרי חוב ללווים גדולים. בכוונת הפיקוח להסדיר נושא זה בהוראות על מנת לוודא כי קבלת ההחלטות מתבצעת באופן מושכל ומיטבי".
עוד אומרים בבנק המרכזי כי יש צורך לתקן את הפער הרגולטורי בין בנק ישראל (בנקים) לפיקוח על שוק ההון (חברות ביטוח, פנסיה וגמל) בתהליכי הערכת סיכון, חיתום וסיווג של הלוואות ממונפות על מנת למנוע מצב בו המגבלות בבנקים גורמות להסטת הסיכונים אל המשקיעים המוסדיים. "לצורך כך פועלים בממשלה ובבנק ישראל להקמת ועדה ליציבות פיננסית שאמורה לתאם בין הרגולטורים ולמנוע התפתחות סיכונים מערכתיים".
לפנייה לכתב/ת 
