ניקול קידמן: "אין דבר כזה חיים מושלמים"
בסדרה "שקרים קטנים גדולים" ניקול קידמן מגלמת אישה שחיה לכאורה באושר ועושר, אך מאחורי קירות ביתה היא סופגת מכות ואף נאנסת. השחקנית הפעילה נגד אלימות מגלה בראיון עד כמה הנושא קרוב ללבה: "אני יודעת הרבה על פשעים נגד נשים"
תפקידים דרמטיים, פרסים, גירושים מתוקשרים מטום קרוז ועקיצות על ניתוחים פלסטיים - ניקול קידמן היא חלק מהתעשייה ההוליוודית כבר שנים רבות וידעה בה עליות ומורדות. עד כה הייתה מזוהה עם הקולנוע, אך בדומה לשחקנים רבים נוספים מהשורה הראשונה, גם היא מגיעה עכשיו למסך הקטן עם הסדרה החדשה "שקרים גדולים קטנים".
את המסך הזה היא חולקת עם שתי נציגות נוספות של הוליווד, ריס ווית'רספון ושיילין וודלי, אבל אל תצפו לגירל פייט. בראיון שנערך עמה בלוס אנג'לס, קידמן שופעת מחמאות לקולגות ובעיקר לווית'רספון. "אני קוראת לעצמי אחותה הגדולה של ריס", היא אומרת.
"שקרים קטנים גדולים" של HBO, שתעלה היום (ג') ב-yes וב-HOT, מבוססת על רב מכר בעל אותו השם מאת ליאן מוריארטי, והיוצר העומד מאחוריה הוא דיוויד אי. קלי, האחראי בין השאר על הסדרות "אלי מקביל", "הפרקליטים" ו"בוסטון ליגל". העונה הראשונה מכילה שבעה פרקים בלבד ומגוללת את סיפורה של סלסט (קידמן) המתגוררת במונטריי, עיירת חוף יפה, לבנה ועשירה מאוד בקליפורניה. לכאורה יש לה חיים מושלמים, עם בית שמשקיף אל הים, בעל נהדר ותאומים בני שש. לכאורה, כי כבר בפרק הראשון אנחנו מבינים שבעלה מכה אותה ותוקף אותה מינית בכל הזדמנות שיש לו.
"כולנו יודעים שאין דבר כזה חיים מושלמים", אומרת קידמן בהתייחסות לדמותה. "על זה הספר של מוריארטי - מה שקורה מאחורי דלתות סגורות נשאר שם ואין לנו מושג עם אילו בעיות אנשים מתמודדים. בסופו של דבר אנחנו יודעים רק מה שאנשים משקפים החוצה. לכולנו יש בעיות".
קידמן עצמה היא פעילה בולטת נגד אלימות כלפי נשים - היא חברה בארגון UN Women הנלחם בתופעה זו בכל העולם, ובקרוב תתחיל להתנדב במעון לנשים מוכות. "הנושא קרוב ללבי ואני יודעת הרבה על פשעים נגד נשים. צריך לספר יותר סיפורים כאלה ללא שיפוטיות כדי להמשיך את הדיאלוג בנושא ולגרום לאנשים לדבר, אפילו חשבנו לשים מספר טלפון לנשים מוכות בכתוביות בסוף הסדרה", היא מספרת.
גם שאר הדמויות בסדרה מתמודדות עם שקרים וסודות שהן מטאטאות מתחת לשטיח. הפרק הפותח מתחיל ביום הראשון ללימודים כשארבעת הילדים של הדמויות הראשיות מתחילים ללמוד בכיתה א' באותו בית הספר. חברתה הטובה של סלסט, מדליין (ווית'רספון), היא אמא לילדה בת שש ולנערה בת 16 מנישואים קודמים. למורת רוחה, הנערה מתקרבת לאביה ולאשתו החדשה והצעירה, בוני (זואי קרביץ). ג'יין (וודלי) עברה לא מזמן לעיר עם בנה בן השש, היא אם חד הורית ובנה מעולם לא פגש את אביו.
"שקרים קטנים גדולים" נעה קדימה ואחורה בזמנים, כך שמהרגע הראשון אנחנו יודעים שמשהו לא טוב עומד להתרחש - רצח. אנחנו לא יודעים מי ולמה, וככל שמתקדמת הסדרה מתברר שלכל אחת מהדמויות יש סיבה טובה לרצוח או להירצח. אף שהעלילה נשמעת דרמטית, מדובר לדבריה של קידמן בסדרה עם הרבה הבלחות קומיות. "נכון שיש אונס והטרדות מיניות, אבל זו לא סדרה קשה או כבדה לצפייה, אלא סדרה משעשעת עם הומור שבמרכזה עומדת חברות אמיצה בין נשים".
קידמן (49), שחקנית אמריקנית-אוסטרלית, עברה לא מעט מאז החלה את דרכה בהוליווד. היא שיחקה בסרטים מכל הסוגים - מ"באטמן" דרך "עיניים עצומות לרווחה", "דוגוויל", "מולאן רוז'" ועד "השעות" - שעליו גם זכתה באוסקר. החיים הפרטיים היו סוערים אף הם: הנישואים לשחקן טום קרוז והגירושים ממנו, שלוו בלא מעט השערות בקשר למעורבות הסיינטולוגיה בעניין, הנישואים השניים לזמר הקאנטרי קית' אורבן, ממנו יש לה שתי בנות, והשינויים במראה החיצוני שלוו בלעג וביקורת על ניתוחים קוסמטיים ועל הרזון של השחקנית.
אחרי השתתפות בסרטים שלא זכו לאהדה יתרה ("גרייס ממונקו" בכיכובה ספג קטילות מכל כיוון), נראה כי השנה האחרונה הייתה טובה לקידמן. היא מועמדת שוב לאוסקר והפעם על תפקידה כשחקנית משנה בסרט "סארו - הדרך הביתה", שעליו אף קיבלה מועמדות לגלובוס הזהב, ואת "שקרים קטנים גדולים" היא משיקה כמפיקה וגם בתור הכוכבת הראשית.
התפקיד הזה, אגב, לא הובטח לה מראש. "מוריארטי אמרה לי שאני סלסט וכך גם במאי הסדרה, ז'אן מארק וואלה. לעומת זאת דיוויד אי. קלי אמר לי שאני מדליין, מעניין אם זו הייתה הדרך שלו להחמיא לי", היא מגלה. בסופו של דבר, כאמור, את מדליין מגלמת ווית'רספון, והשתיים מתייחסות זו לזו בהערצה הדדית.
"מעולם לא שיחקתי עם מישהי שאני יכולה להתייעץ איתה, אבל בסדרה הזו הייתה סצנה שלא כל כך ידעתי איך לשחק, והתקשרתי לריס לדבר איתה על כך. אף פעם לא עשיתי את זה עם שחקנים אחרים שעבדתי איתם", היא מספרת על החברה החדשה.
קידמן, שמעידה כי קראה את הספר שעליו מבוססת הסדרה "תוך יומיים", מוסיפה כי מלבד הייעוץ, ווית'רספון מוכיחה גם כישרון רב בתרגום הדמות מהדף למסך. "כשקוראים את מדליין, היא מדברת ללא הפסקה וזה מאוד קשה. אין הרבה שחקנים שיכולים לאזן בין קומדיה ודרמה, כשחקן זה אחד הדברים הקשים ביותר שניתן לעשות, וריס עושה את זה נפלא. בכל פעם ששאלתי אותה 'איך את עושה את זה?', היא הייתה עונה 'פשוט מאוד, עושה את זה'".
את חושבת שנשים שיצפו בסדרה יוכלו להזדהות עם הדמויות?
"לא כולם יכולים להזדהות עם החיים במונטריי, זו שכונה סופר עשירה וסופר לבנה, אבל כולם יכולים להזדהות עם אמהות ועם מערכות היחסים שהן מנהלות. מבחינה אמנותית אני חושבת שאתה מוציא אמנות לעולם, ולפעמים אין על זה הסכמה ולפעמים זה מתקבל בחיבוק. כשעבדתי עם הבמאי סטנלי קובריק הוא היה אומר 'אתה אף פעם לא אומר לצופים איך להרגיש. תן להם לבחור את התגובה שלהם'".
ובכל מקרה, קידמן מבהירה שלא מדובר בסדרה המיועדת לנשים. "זה שנשים משחקות בתפקידים הראשיים בסדרה, לא הופך אותה לסדרה לנשים בלבד, וזו אחת הבעיות הגדולות של נשים בהוליווד". היא אומרת נחרצות, "חשוב לי שהסדרה לא תוגדר כסדרה לנשים בלבד. בעלי אוהב אותה וכך גם הרבה גברים שראו אותה".
