חגיגת צביעות נטולת בלמים
אחרי הצמד של דקל קינן נגד כפ"ס ריחפו באוויר מילים יפות כמו "אישיות" ו"מקצוענות", שכולם נהנו לנפנף בהן, אבל איפה כל זה היה כשלא ממש הלך לו? אותו דבר אפשר לומר על קבלת הפנים לווידאר קיארטנסון - קצת פרופורציות לא הזיקו לאף אדם. צביקה נעים על ארועי השבת
דקל קינן לא מבין מאיפה זה נפל עליו. ברגע אחד, בעצם שניים, התהפך העולם ודליים עמוסים של תשבחות ופרגון נשפכים על ראשו. שני שערים מול הפועל כפר-סבא ופתאום זה הכי כיף וטרנדי שיש לפרגן לאופי ולנחישות של הבלם בן ה-32.
אנשים שכבר שלחו אותו הביתה וטענו שהוא לא מתאים לרמות האלה, נזכרים שכדורגל מורכב מעוד כמה אלמנטים והנה כבר מרחפות באוויר מילים יפות כמו "אישיות", "מקצוענות" שכולם נהנים לנפנף בהן. רגע, ואיפה כל זה היה כשלא ממש הלך?! יש מצב שהאישיות שלך היא בעצם פונקציה של האם הכדור שדחקת אחרי כדור גובה פגע ברשת או לא?
שלא יובן לא נכון, קינן הרוויח את הפרגון הנוכחי ביושר ובהרבה עבודה קשה. אבל עם כמות הצביעות והרדידות שיש בהכרזות שמתפשטות מאז מוצ"ש, מאנשי תקשורת ומאוהדים, אפשר למלא את האצטדיון העירוני בחיפה ולהשאיר רזרבות לשבוע הבא. פתאום אתה שומע מכוכבי עבר, כאלה שהפכו את הכוכבנות העצלה שהסתמכה בעיקר על כישרון מולד ופחות על עבודה (אבי נימני הוא המודל הקלאסי), על כמה חבל שאין בישראל יותר כדורגלנים מהזן של קינן.
איך הכריזה שרת הספורט? קאט דה בולשיט! אף אחד לא מאמין למילים שיוצאות לכם מהפה. ויותר מזה: גם קינן עצמו לא מאמין ולא צריך את החנופה הזולה. להערכתי הוא ימשיך לעבוד ולעשות את המיטב שהוא מסוגל בלי שום קשר לעובדה שפתאום גיליתם או נזכרתם שיש לו אופי ואישיות.
מטוטלת קיארטנסון
טקסט דומה, עם שינויים קלים, אפשר להצמיד לקבלת הפנים שקיבל פה וידאר קיארטנסון. בשבועיים האחרונים הפך חלוץ מכבי ת"א ממושא ללעג ועיסוק אובססיבי בסכומים ששולמו עבורו לסקורר שמשאיר מאחוריו את אנדז'יי קוביקה. משעשע לגלות שההיסחפות נעה לשני הכיוונים כמו במטוטלת מופרעת שלא לוקחת בחשבון שמדובר בכדורגל.
בינינו, קצת סבלנות ופרופורציות לא הזיקו לאף אדם. בטח לא לאנשי כדורגל שנדרשים לחוות דעה על שחקן זר שהגיע לליגה הישראלית רק לפני מספר חודשים.
פתחו פינת ליטוף בטרנר
בטח שמתם לב ש:
1.
זה רק בראש שלי או שההפסד של הפועל באר-שבע לבשיקטאש התקבל בסלחנות מסוימת? אצל חלק מהפרשנים אפילו אפשר היה לזהות צורך ללטף את הראש של אנשי האלופה אחרי המפלה הביתית. אמפתיה זה אחלה, אבל לא ממי שנדרשים לנתח כישלון בכלים מקצועיים.
2. טל בנין ממשיך להוביל את טבלת האיש הכי נטול הומור בטלוויזיה.
3. גולים מוזרים, תוצאות משוגעות והחלטות שיפוט בעייתיות – הליגה הלאומית מספקת הרבה עניין, אבל גם שמועות שהמשטרה, המינהלת וההתאחדות חייבות לחקור ברצינות.
לפנייה לכתב/ת 
