קורבן נוסף למשבר הדיור: אוכלוסיית העצים
הסביבה העירונית בישראל עוברת תהליכי גידול אוכלוסיה, ציפוף ובינוי, ועל רקע משבר הדיור מעדיפים מקבלי החלטות רבים יותר דירות ופחות עצים. בשל המצב העגום, החליט פקיד היערות במשרד החקלאות לפרסם את "המדריך המלא על משאב העצים העירוני", על מנת להביא לשינוי כבר בשלב התכנון
בקרוב על שולחנם של ראשי הרשויות בישראל: המדריך ליער העירוני. פקיד היערות במשרד החקלאות חשף היום (א') את המדריך למשאב העצים העירוני, על מנת שמקבלי ההחלטות יתחילו להתחשב בעצים עוד בשלבי תכנון פרוייקטים לפיתוח עירוני. המדריך נחשף בכנס "ניהול משאב העצים במרחב העירוני", העוסק בהתפתחויות וחדשנות בתחום ניהול משאב העצים העירוני, ושהתקיים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן.
11 פיקוסים עתיקים נכרתו בכיכר דיזנגוף
הסביבה העירונית עוברת תהליכי גידול אוכלוסיה, ציפוף, בינוי ופיתוח תשתיות, מבני ציבור ומסחר. לצד תהליכי הבינוי הולך וגובר הצורך להתמודד עם אתגרים רבים וחדשנים של ניהול הסביבה העירונית ושיפור איכות החיים בה לרווחת התושבים. כיום, כ-90% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בסביבה עירונית, לכן הולך וגובר הצורך להתמודד עם אתגרים רבים וחדשניים של ניהול הסביבה העירונית ושיפור איכות החיים בה לרווחת התושבים.
במקביל, גם משבר הדיור בישראל פגע גם באוכלוסיית העצים הישראלית, שכן ראשי ערים, מהנדסים, אדריכלים ומתכננים העדיפו כמות על פני איכות.
לדברי ענבר אשכנזי, אדריכלית נוף ומנהלת תחום התכנון והמידע באגף בתי יערות במשרד החקלאות, "יש בישראל מודעות ציבורית לשמירה על עצים, אך מצב העצים בארץ מבחינה אורבנית הוא מאוד מאוד ירוד. ישראל היא אחת המדינות שבונה הכי הרבה ועוסקת הכי הרבה בתשתיות מבין כל המדינות המפותחות, אך המודעות שלה לעצים היא מאוד נמוכה.
"רצינו לעשות מהלך שישלים את המגמה החוקתית, בכל מה שקשור לחוק התכנון והבניה. זה נעשה מתוך מטרה להביא לייעור מקסימלי בערים, גם עבור האזרחים שצורכים את הצל הלא קיים בישראל וגם עבור מקבלי ההחלטות".
"המודעות לעצים היא מלכתחילה נמוכה"
על רקע המצב העגום, החליט פקיד היערות במשרד החקלאות לפרסם את "המדריך המלא על משאב העצים העירוני". המדריך פותח על ידי קבוצת הפעולה עצים ועיצוב (TDAG) שפעלה בבריטניה בעשור האחרון, והותאם למציאות הישראלית על ידי פקיד היערות.
הדגש הושם על עצים בודדים שבמרחב לאורך הכביש, בשטחים ציבוריים פתוחים, פרטיים או בחורשות. המדריך ממליץ על הפעלת אסטרטגיית עצים כוללנית לטובת בנייה, אימוץ ויישום אסטרטגיה כוללת להגנה, פיתוח וניהול יער עירוני משגשג ומפיק רווחים המתאים לצרכים ולשאיפות מקומיות.
במקרים רבים מגיעים לפתחם של אנשי המשרד תוכניות של ראשי ערים חסרי מודעות סביבתית. "הייתה תוכנית מאוד גרנדיוזית של שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) גדול מאוד שהיה מאוד חשוב לראש רשות שהפיתוח ייעשה כפי שרצה. זו הייתה תוכנית מזעזעת ובזבזנית וכולה יוהרה ושופוני. העצים הפריעו לו לממש את התוכנית. היה שם מאבק מאוד גדול. אם זה הגיע לפקיד היערות הארצי. זה היה מאבק מול ראש עיר שאמר: 'תעזבי אותי מהעצים האלה, לא מבין למה הם חשובים, יותר חשוב שיהיה מה שביקשתי'", אומרת אשכנזי.
מקבלי ההחלטות יוכלו למצוא במדריך מידע פרקטי כיצד להשיג עץ בריא, וכיצד לספק לו בית גידול ראוי לקיום הפוטנציאל שלו לצמיחה ולאריכות חיים.
באמצעות ידע ומודעות, ניתן ליצור מקומות ידידותיים לעצים בהם הם יכולים לשגשג ולספק את מלוא מגוון היתרונות שלהם מבלי לגרום למטרד, כמו למשל שורשים המרימים את המדרכות. לצד בחירת המקום יש לבחור את העצים הנכונים מבחינת אקלים, קרקע, מים ומבנה הנוף.
"אנחנו מעוניינים להטמיע את העקרונות האלה בכל הרשויות, כדי שהיער העירוני יקבל התייחסות בשלבי התכנון המוקדמים", אומר פקיד היערות, ד"ר ארז ברקאי, "כל תוכנית שמגיעה אלינו לא נותנת את ההתייחסות המתאימה לעצים. אנחנו רואים כריתות על גבי כריתות, וגם כשרואים את הנטיעות החדשות שמתוכננות הן לא מתוכננות בצורה שתיטיב עם האזרח. לרוב מה שהאזרחים יקבלו זה עצים קטנים במדרכות צרות שלא יאפשרו את מיצוי הפוטנציאל שלהם".
לדברי האדריכלית אשכנזי, "המודעות לעצים היא מלכתחילה נמוכה. שימו לב איך מבחינה פוליטית וכלכלית אנו נסובים סביב יחידות הדיור, יחידות הדיור ועוד תשתיות ועוד כבישים. המאמץ הממשלתי הוא סביב מציאת פתרונות דיור. אף אחד לא מדבר על איכות חיים בתוך קופסאות הדיור האלה. אף אחד במדינה לא שם עליה דגש מלבד מחוז תל אביב.
"במצב בו במדינת ישראל ובערי העולם מדברים על שינויי האקלים שהולכים להיות פה - חייבים שתהיה פה מודעות לנושא העצים. כדי שלאזרחים יהיה נוח לחיות בערים ולא בתוך גושי בטון".