"הילד בלע סוללה ומאותו רגע נכנסנו לטירוף"

הסיפור הזה התחיל ביום שישי רגיל לחלוטין. אבי חזר הביתה מהעבודה בסביבות הצהרים, ובכניסה לבית הוא פגש כמה חברים: "עמדנו ודיברנו. אחרי כמה דקות שאלתי את אשתי היכן לביא, הילד הקטן, השובב. בדרך כלל כשאני מגיע הביתה הוא מיד רץ אליי, תופס לי את הרגל ומחזיק אותי", מספר אבי. "במהלך השיחה עם החברים הם הלכו לגן שעשועים ואני נכנסתי הביתה. שאלתי שוב איפה לביא ואשתי ענתה שהוא משחק במשחק שקנינו ביום העצמאות".

על מנת להבין במה בדיוק משחק לביא הקטן הלך אבי לחפש אותו: "ראינו שהילד משחק במשחק", משחזר אבי, "אבל פתאום, לנגד עיננו, במהירות ובתוך שניות, הוא פתח את המנגנון של המשחק והכניס אותו לפה". ואז קרה הגרוע מכל: "בהתחלה אמרנו איזה מזל שהוא לא בלע את זה", משחזר אבי, "אבל פתאום שמנו לב שהמנגנון של המשחק פתוח. ידענו שבמשחק יש שלוש סוללות, וקלטנו שאנחנו רואים רק אחת".  

לביא. פתח את המנגנון של המשחק והכניס אותו לפה (צילום: אלבום פרטי)

- מה עשיתם בשלב הזה?

"נכנסנו לטירוף. צריך להבין שהסוללות האלו קטנות כמו גרגירי תירס. ניערנו לו את הבגדים, הזזנו אותו, נכנסנו ללחץ. חיפשנו בכל מקום, ולא מצאנו את הסוללות. זכרתי שבזמנו קראתי כתבה שסופר בה כי בארה"ב ילד בלע סוללה והחומציות נכנסה לו למעיים והוא היה בסכנת חיים. אשתי התקשרה למרכז רעלים ואמרו לה להגיע באופן בהול לבית חולים. היא נתנה לי את החלב שאנחנו נותנים לילד, כדי שהבסיס יוריד את החומצה. לקחתי את הילד במהירות ונסענו לבית חולים".

- איך הגיב הילד לכל הסיטואציה?

"הילד הרגיש טוב והתנהג כרגיל. הוא לא הבין בכלל מה קורה".

- מה קרה כשהגעתם לבית החולים?

"הייתי בהיסטריה. צעקתי להם שיכניסו אותי מהר בשער. בבית החולים קיבלו אותנו במהירות והעבירו אותנו את כל הבדיקות האפשריות. אמרו לנו שהוא כנראה בלע את הסוללה אבל היא כל כך קטנה עד שלא רואים אותה בבדיקת אולטרסאונד".

- ממה בעצם הרופאים חששו?

"הם הסבירו לנו שהחשש הגדול הוא מצב שבו הסוללה תפתח לו בתוך הבטן וכל החומציות תגיע לבטן של הילד. חשבתי על זה שסוללות שמים במחזור כי מפחדים שהחומציות שלהן תזהם את האדמה אז המחשבה מה הן עלולות לעשות לילד היא מפחידה לחלוטין. הסבירו לנו שאנחנו צריכים מהיום, במשך שבועיים, לחפש האם הסוללה יצאה מהגוף של הילד או לא".

הסוללה שלביא בלע(צילום: אלבום פרטי)

- ואיך הייתה התחושה בשבועיים האלו?

"היינו ממש בלחץ. מדי יום, בכל פעם שהוא עשה את צרכיו, בדקנו הכל. הפרדנו את הטיטולים וחיפשנו. מצאנו סוללה אחת. זה היה ממש סיוט. אתה לא מצפה שדבר כל כך מסוכן יהיה בהישג יד. כשחזרתי הביתה, באותו יום, זרקתי כל מה שיש בו סוללות כאלו. גם את כל השלטים הדבקנו. לקחנו את כל הצעצועים האלה וגם משרוקיות, ופשוט העלמנו אותם מהבית".

- מה המסר שלך להורים?

"הדבר הכי חשוב הוא להבין שהסוללות האלו שנמצאות בכל בית הן ממש מסוכנות ואין מודעות לנושא בקרב ההורים. לא מספיק מדברים על זה והורים לא מבינים את ההשלכות והסיכונים של הנושא. מבחינתי, אחרי מה שעברנו, היום אני רואה את הקלות שבה הסוללות נמכרות בחנויות וכי יש מינימום אבטחה של הסוגר שלהן במשחקי הילדים, ומבין שזה מסכן את כולנו. עדיף להעלים מהבית את כל הצעצועים האלו או לתת אותם רק לילדים גדולים".

פחד נוראי

למסר הזה מצטרפת גם אלישבע (השם המלא שמור במערכת), אם לשבעה ילדים (מגיל שנה וחצי עד 18), שעברה סיפור לא פשוט בעקבות בנה בן ה-4.5 שבלע סוללת כפתור, הנחשבת למסוכנת יותר משאר הסוללות, בעת משחק: "בדיוק חזרתי מפגישה", היא מספרת, "ופתאום הילד בא ואמר: 'אמא, תראי הנה סוללה', ושם אותה על הלשון. לא התעמקתי בעניין, ופתאום הוא אמר: 'אוי, בלעתי אותה'".

בשלב הזה היא התלבטה מה לעשות: "הוא היה נראה בסדר וראיתי שהוא נושם כרגיל. למרות זאת, התקשרתי לרופא, לאמא שלי ולאחותי. אף אחד לא ענה. התקשרתי לאחד מגופי ההצלה הרשמיים, ואמרו לי לפנות לקופת חולים". ואז נתקלה אלישבע בפרוצדורה מייגעת: "שלחו אותנו לבית חולים", היא מספרת. "הגענו וחיכינו במיון, ורק לאחר כמה זמן התברר לנו שצריך להגיע למיון ילדים. שם שלחו אותנו לרנטגן, חיכינו לתוצאות. עבר הרבה זמן עד שהתקשרו לרופא תורן. ואז הכל נכנס להילוך גבוה והכניסו אותו לחדר ניתוח".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

עברו שלוש שעות מאז שהסוללה נבלעה ועד שהוצאה, אך היא הספיקה ליצור כיבים בוושט בדיוק ליד אבי העורקים, והיה חשש כבד לחייו של הילד: "הרופא הסביר לנו שגם אחרי שמוציאים את הסוללה היא ממשיכה להשפיע על הגוף ולפעול כאילו היא נמצאת שם ושיש כמה אופציות במצב כזה: הסוללה עלולה להתפרק וליצור כיבים שעלולים לגרום להיצרות של הוושט או לחורים בוושט או במקרה נדיר להדבקות רקמות בין הוושט לאבי העורקים, שעלולה לגרום למוות מידי. ובכל מקרה הרופא הסביר שהדבר היחידי שאפשר לעשות הוא לחכות ולראות מה קורה".

סוללת הכפתור שגרמה לסכנה(צילום: אלבום פרטי)

- איך חיים עם הידיעה הזאת?

"לא חיים. האמת היא שבהתחלה נמצאים בהכחשה. הסיפור הזה הוא גם ללא סימפטומים, כך שאחרי הניתוח היה נראה שהילד מתאושש וחוזר לעצמו. אבל ביום שישי, כשדחו את השחרור שלנו מבית החולים התחלתי לקרוא חומרים באינטרנט, וקלטתי שיש כאן בעיה של ממש".

בשלב הזה אלישבע נקטה יוזמה: "צלצלתי למרכז רעלים בוושינגטון, ארה"ב, וביקשתי שידברו עם הרופאים של הילד", היא מספרת. "הסבירו לי שאני צריכה להיות מוכנה לכך שאחת האפשרויות היא שהילד לא ישרוד. זה היה פחד נוראי. לא האמנתי שהדבר היחידי שעושים במקרה כזה הוא פשוט לשבת ולחכות". בדיקת MRI הראתה כי אין שיפור, והילד הועבר לטיפול נמרץ: "את יושבת מול הילד שלך, ומבינה שאת אולי מסתכלת עליו בפעם האחרונה בחיים. זאת תחושה נוראית. כשמצד שני ניסיתי להראות בפני הילד רגועה ושמחה כדי שלא ירגיש את עוצמות הלחץ".

- מה עבר עליך באותם ימים?

"יש לי משפחה מדהימה שנרתמה לעניין. אחותי עברה לגור בבית שלנו, האחיות שלי שלחו לנו אוכל כל יום. בעלי ואני נשארנו כל הזמן בבית החולים ובני המשפחה שלי ראו שאנחנו לחוצים ומבוהלים ולא השאירו אותנו לרגע לבד. תמיד היה איתנו עוד מישהו".

עברו יומיים נוספים, וכעבור שתי בדיקות MRI נוספות, שהראו כי אין שינוי במצב, הסתבר כי הילד צריך לעבור ניתוח נוסף. הוא עבר ניתוח נדיר שהציל את חייו באמצעות חציצה בין הוושט ובין אבי העורקים עם רקמת שריר.

- מה מצבו של הילד כיום?

"היום הכל ברוך השם בסדר, אבל חשוב לי שההורים ידעו כי סוללה שנכנסת לגוף של ילד היא ממש כמו רעל. חייבים להגיע במהירות שיא לבית חולים, גם אם הילד נראה הכי טוב בעולם. אצלנו הסוללה הייתה בגופו של הילד למשך שלוש שעות בלבד, וזה גרם לשני ניתוחים, שלושה שבועות אשפוז בבית חולים ושלושה שבועות החלמה בבית".

אולי יעניין אותך גם:

- המורות שמתחפשות לדמויות מספרי ילדים

- הכאב הפחות מדובר אחרי הלידה

- הילדים שלא אוכלים כלום

עניין של חיים ומוות

התופעה הזאת בה ילדים קטנים בולעים סוללות היא תופעה מוכרת. מהדו"ח האחרון שהועבר על ידי ארגון "בטרם לבטיחות ילדים" למנהל התקינה במשרד הכלכלה, עולה כי בשנים 2011-2013 תועדו 133 מקרי פניות למיון ו-19 מקרי אשפוז של ילדים שתרחיש ההיפגעות שלהם כלל במעורבות סוללה. לא תמיד ניתן לדעת האם מדובר בסוללת כפתור או בסוללה קטנה רגילה. לא מדובר רק על סוללות שמשמשות צעצועים, אלא גם על מוצרים שאינם בהכרח מיועדים לשימוש ילדים (שעונים, מכשיר שמיעה).

"לצערנו, הורים רבים אינם מבינים עד כמה הסוללות הללו מסוכנות, מדובר בעניין של חיים ומוות", אורלי סילבנגר, מנכל"ית ארגון 'בטרם לבטיחות ילדים'. "בשנים האחרונות ישנו שימוש רב במוצרים המכילים סוללות כפתור. להבדיל ממוצרים אחרים, במידה וילד בלע סוללת כפתור ישנה דחיפות קריטית להגיע לבית החולים באופן מיידי. ניתן למנוע בקלות אירועים מהסוג הזה. אנו ממליצים לערוך בדיקה בבית ולדאוג שאין בסביבת הילדים סוללות כפתור, אם על ידי וידוא שיש אכן הברגה תקינה של המוצר או אמצעי אחר המונע נגישות של הילדים לסוללות".

להגיע מיד לבית חולים

גם ד"ר שחרור שרית, מנהלת טיפול נמרץ ילדים, בבית החולים שערי צדק, מסבירה כי רוב ההורים כלל אינם מודעים לסכנה: "הורים מאחרים להגיע לבית חולים", מסבירה ד"ר שחרור. "הם מגיעים יום אחרי או כמה שעות אחרי. 50% מהבליעה מתרחשת מיד כשהילדים הוציאו מהצעצוע. חלק בלי שההורים יודעים, וחלק ליד ההורים וההורים חושבים שיצא בדרך הטבע ולא מבינים שזה קריטי".

- מה הן הסכנות הקיימות בבליעת סוללה?

"בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ילדים שבולעים סוללות ליתיום שנמצאות בשעונים, מחשבונים וצעצועים. הסוללות האלו יותר מסוכנות היות והמטען החשמלי שלהן יותר גבוה. ככל שהסוללה יותר חדשה וגדולה, כך היא עושה יותר נזק. סוללה מעל 20 מ"מ כבר עושה נזק, והליתיום עושה נזק גדול ביותר. חומרת הפגיעה תלויה גם בכמה זמן עבר מרגע הבליעה. אחרי 15 דקות יש נזק לוושט, וגם כשמוציאים את הסוללה יש נזק עד חודש אחרי הבליעה. ב-2010 היה ילד שנפטר כי הנזק הגיע לאבי העורקים".

- מה את ממליצה להורים?

"ברגע כשהילד בולע סוללה צריך להגיע באופן מידי למיון. במקרה שבו יש חשד לבליעת סוללה ויש לילד סימפטומים כגון: כאבים בחזה, שיעול, חוסר תאבון, רוק מהפה, הקאות יומיות, חום ו/או כאבי בטן, כל אלו מרמזים שיש בעיה, ולכן יש להגיע למיון. חשוב שההורים יבינו שילדים שקטנים מגיל חמש ובולעים סוללות מעל 5 מ"מ, חשוב להגיע איתם מידית למיון ולא לנסות לתת להם נוזל שיוליך את הסוללה פנימה. בארה"ב שינו את הנהלים, וכיום מיצרים סוללות עם ציפוי עמיד, כאלו שאי אפשר לפרק. אולי זה הפתרון גם בארץ".