הכלכלן הראשי באוצר: הצמיחה חלחלה לשכבות הנמוכות בין 2007 ל-2015

הקצב בו עלו ההכנסות של חמשת העשירונים התחתונים בין 2007 ל-2015 היה מהיר פי 1.5 מקצב הגידול בהכנסה של חמשת העשירונים העליונים - כך עולה מסקירה שפרסם היום (א') הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה. על פי הסקירה, בעוד שההכנסה נטו (לאחר תשלומי מס) של העשירונים התחתונים גדלה בממוצע ב-3.3%, בעשירונים העליונים היא גדלה ב-2.1%.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הכלכלן הראשי בחן במסגרת סקירתו עד כמה חלחלה הצמיחה ברמת המאקרו לשכבות החלשות. הוא הסביר את הגידול בהכנסות בתקופה הנבחנת בהתרחבות התעסוקה. מספר משרות השכיר בתקופה זו גדל בממוצע ב-3.1% בשנה בעוד שקצב גידול האוכלוסייה בגיל העבודה עמד על 1.8% לשנה.

בסקירתו מציין נווה כי פרט לגידול בתעסוקה, מספר גורמים תמכו בהגברת חלחול הצמיחה לעשירונים התחתונים, בהם הורדת המיסוי על עבודה (כולל ברמות השכר הנמוכות), גידול מסוים בקצבאות והנהגת מס הכנסה שלילי. מהלך נוסף שצוין כמשפיע הוא העלאת שכר המינימום.

הכלכלן הראשי ציין כי "בעוד שניכר כי העלאת שכר המינימום תרמה לחלחול הצמיחה לשכבות החלשות יותר, חשוב לציין כי רמתו גבוהה בהשוואה בינלאומית, וכי יש לעקוב מקרוב אחר ההשלכות של העלאתו על התעסוקה, בפרט של המשתכרים ברמות השכר הנמוכות.

"העובדה כי בשלב זה בו המשק צומח במהירות, טרם ניכרת השפעה שלילית של העלאת שכר המינימום על התעסוקה, אינה ערובה לכך שלרמתו הגבוהה לא תהיינה השלכות שליליות בעתיד בתקופות בהן קצב הצמיחה במשק יתמתן. במצב זה, ההשלכות השליליות של שכר המינימום יתמקדו באוכלוסיות החלשות וירעו את מצבן דווקא בתקופה בה עולה שיעור האבטלה ומציאת מקום עבודה חליפי תהיה הקשה ביותר".

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב הגיב על הדברים כשאמר "כשנמצאים עמוק בתחתית כל שיפור הוא חשוב, אבל השינוי המדובר מינורי. גידול בהכנסה הפנויה בשיעור 3.3% למי שהשתכר שכר מינימום בגובה 5,000 שקל משקף תוספת של 165 שקל בלבד להכנסה החודשית, בעוד שגידול בשיעור של 2.1% להכנסה של 50 אלף שקל בעשירונים העליונים, ישקף תוספת של 1,050 שקל לחודש.

"כדי שאפשר יהיה להתחיל לדבר על חילוץ מעוני או צמצום פערים, צריך הרבה יותר מזה וראוי שהממשלה תתחיל בשלושה נושאים שמהם היא מתחמקת שנים רבות".

וינטראוב ממשיך ומציין כי "הצעד הראשון - גיבוש תכנית ממשלתית חוצה משרדי ממשלה לצמצום העוני, המתבססת על אימוץ מלא של מסקנות הוועדה למלחמה בעוני והקצאת התקציב הדרוש לכך. הצעד השני - הצבת יעד רב שנתי לצמצום העוני וחתירה לממוצע שיעורי העוני ב-OECD תוך עשור. הצעד השלישי - הקמת רשות לאומית לצמצום העוני או גוף מתכלל במשרד ראש הממשלה".