"הייתי מבוהל. הגעתי לטיפולים פסיכולוגיים. עכשיו אני משוחרר"
בגילוי לב מתאר בן רייכרט את התקופה הקשה שעבר מאז חצה את הכביש ממכבי ת"א להפועל ת"א: "מיליון אירו שילמו עליי והם ישבו לי כמו משקולות על הרגליים. לא הצלחתי לתת פס", והוא מחזיק אצבעות לברק בכר: "ברור שאני מקווה שבאר שבע תיקח אליפות"
אחרי שהפך לסמל הבזבזנות בעידן אמיר כבירי, בן רייכרט, שמתכונן למשחק הביתי הערב (21:00) מול בית"ר ירושלים, מדבר בגילוי לב בראיון ל"ידיעות אחרונות" על מה שעבר עליו בשנתיים האחרונות, מהרגע שבו חצה את הכביש מקריית שלום לוולפסון.
אצל אלי גוטמן נחשב רייכרט לשחקן שולי ולא הצליח להצדיק את הסכום המטורף שהפועל שילמה עליו. כעת, במאבקי ההישרדות תחת מנחם קורצקי, הקשר מתחיל לקבל יותר ביטוי והופך למנהיג. "היה לי קשה אישית ומנטלית", מודה הקשר. "תג המחיר והציפיות שלו ישבו לי כמו משקולות על הרגליים. זו הייתה השנה הקשה בחיי. גם עזבתי את הבית, כל העיניים היו מכוונות אליי. היה משהו מטורף, לא הצלחתי לתת פס מדויק אחד. הייתי מבוהל מאוד, ובעיקר כבד, אחרי שלא עשיתי הכנה כמו שצריך. הגעתי לטיפולים פסיכולוגיים, אבל עכשיו זה מאחוריי. ירד הלחץ, אני מרגיש משוחרר".
רייכרט אמנם מנסה להתרכז בכדורגל, אבל גם ביום יום שלו הוא נתקל באירועים כמו זה שפירט במהלך הראיון. "לפני מספר שבועות יצאתי לאימון בחדר כושר", הוא משחזר. "עמדתי ברמזור ברחוב בן־יהודה בת"א. פתאום אופנוען עם קסדה הרים את המכסה שלו וירק עליי. צעק לי, 'תמות אתה והפועל ת"א'. אני חווה את השנאה של אוהדי מכבי ת"א עד היום. באותו רגע אתה אומר לעצמך 'רוץ אחריו', אבל מיד מרגיע את עצמך".
"לפעמים אני עושה שטויות"
בדבר אחד רייכרט מוביל את הליגה - מספר הכרטיסים הצהובים. 11 כאלה יש לו העונה (ואדום בגביע הטוטו נגד רעננה). "תדמית הילד הרע? אם תשאל כל שחקן ששיחק איתי והיה איתי בחדר ההלבשה, כולם יגידו לך שאין גבר כמו רייכרט, אבל על המגרש אין לי חברים – אעשה הכל כדי לנצח. לפעמים זה גורם לי לעשות תאקלים, אולי אגרסיביים מדי".
אז אולי השיא החדש של חאלד חלאיילה, אותו ירש מיוסי אבוקסיס, בסכנה.
"שנינו אוהבים לשחק חזק, אבל זו בטח לא המטרה שלי. לפעמים אני עושה שטויות שלא צריך לעשות במגרש. יש הרבה דברים שהבאתי אותם על עצמי".
כמו מה?
"ההתנהגות שלי מהרגע הראשון שהגעתי לליגת העל עם רמת־השרון. כבר אז לא נתתי כבוד במגרש וכך התנהגתי מול כולם. הייתה לי יותר מדי מוטיבציה, אולי קצת הגזמתי. סטיגמה זה משהו שקל להשיג וקשה להסיר, אבל אעבוד על זה".
מאז שחזר להפועל ת"א רייכרט לא מצא את הרשת בליגה. הוא אפילו לא מזכיר את השחקן שהספיק לתת כמה משחקים טובים במכבי ת"א. דווקא אחרי הקריסה הכלכלית קיבל הקשר הזדמנויות בהרכב. "מאז שגיא לוזון הגיע, חל אצלי השינוי והתחלתי לשחק יותר ולהוביל את הקבוצה", הוא מסביר. "עם מנחם קורצקי אני בכלל מרגיש דומיננטי ובתהליך שיפור. גוטמן האמין בשחקנים שלו, הוא לקח אותי כשחקן משלים. יכול להיות שאם הייתי מקבל את ההזדמנויות, הייתי עושה את העבודה".
אתה מאבד יותר מדי כדורים, אפילו במהלכים פשוטים.
"אני יודע מה אנשים אומרים על העניין הזה, אבל אני לא אחד שאוהב לשחק לאחור, אלא רק לעומק. כשאתה מוסר כך, אתה לוקח סיכון ויכול לאבד כדורים. הרבה אומרים שיש לי אובר מוטיבציה, כי המועדון הזה הכי חשוב לי בעולם".
עם יד על הלב ובראייה לאחור, זו היכולת שחשבת שתציג בשלב הזה של הקריירה?
"ברור שציפיתי להיות במקום אחר, אבל אני לא מאוכזב. אני בהפועל ת"א וזה היה חלום חיי. ציפיתי שארים את המועדון הזה ואכזבתי בעיקר את עצמי".
מה קרה להפועל ת"א העונה? בכל זאת, תקציב של 50 מיליון שקל וסגל לא רע.
"נכון שהיה סגל טוב, אבל הוא התפרק. אני חושב שבניית הסגל של גוטמן לא הייתה מספיק טובה, בטח יחסית לתקציב. כל מאמן מביא שחקנים שהוא מאמין בהם. אני משוכנע שלוזון היה מביא שחקנים אחרים ומתנהל איתם אחרת".
הפכת לסמל הקריסה הכלכלית של הפועל, כשאמיר כבירי נלחם עליך והסכים לשלם עבורך מיליון אירו. מה יש לך לומר לו?
"אני מאוד מעריך אותו. הוא חשב שיצליח לעשות משהו גדול פה. הוא הגיע רק מאהבה, אולי עשה טעויות, אבל רק ממקומות טובים נטו. עכשיו העניין שלי נראה כטעות, אבל דברים בכדורגל משתנים. יכול להיות שתהיה לי שנה טובה וימכרו אותי כמו שצריך. אולי נקבו בסכום גבוה מדי עבורי ולא הייתה סבלנות לחכות מה ייקבע בבוררות, אבל זה מאחוריי".
הפועל ת"א כרגע במקום האחרון. מאמין שתישארו בליגה?
"לגמרי, אחרת לא הייתי ממשיך פה. נעשה הכל להשאיר את המועדון הזה בליגה. אני לא עוד שחקן בקבוצה הזאת, והיא לא סתם קבוצה בשבילי. זו אהבת חיי, אז נעשה הכל וזו המטרה שלנו".
מה תעשה במקרה של ירידת ליגה?
"לא רוצה לחשוב על מצב כזה, זה לא יקרה. אנחנו קבוצת התחתית הטובה ביותר".
כל מי שהייתה לו אלטרנטיבה - ברח מהספינה הטובעת.
"לא אשפוט אף אחד מהשחקנים שבחרו לעזוב. זו פרנסה ואין לנו הרבה שנים לעבוד, כך שצריכים להרוויח כמה שיותר מהר".
אם הייתה לך הצעה ממכבי חיפה, גם אתה לא היית פה.
"היו לי אפשרויות לעזוב, וביותר כסף, והחלטתי להישאר כי בשבילי זה אתגר. אני קם כל בוקר עם חיוך לאימון בוולפסון. אני אדום מאז שנולדתי, בשבילי זו אהבה. יש לי דוד שהוא אוהד הפועל מטורף, הוא הדליק את כל המשפחה שלי. תבין, יש לי סבתא שמנויה למעלה מ־17 שנה ומגיעה לכל משחק חוץ".
הייתה לך תקרית לא נעימה בעונה הראשונה בהפועל ת"א, כשהגיעו לאיים עליך להסדיר חוב של אביך.
"הגעתי לאימון הבוקר, ראיתי אנשים שאני לא מכיר. הם פנו אליי וסיפרו לי שיש כלפיהם חוב של אבא שלי, דרשו שאשלם. הבהרתי להם שאני לא מכסה חובות שלא שלי, שאני אוהב את אבא שלי, אבל זה לא קשור אליי. הם איימו עליי, אבל לא נגעו בי".
"במכבי הורו לי לא לחגוג מדי בהפועל"
ינואר 2015. רייכרט, שנחשב אז לשחקן העתיד של מכבי ת"א, נקרא למשרדי ההנהלה וקיבל הוראה לעבור להפועל ת"א בהשאלה. "אחרי הדרבי ההוא אמרו לי שיש עסקה עם ורמוט ושהפועל ביקשו שאעבור אליהם עד סיום העונה. סירבתי, כי עד שעברתי את כל הבלגן עם מכבי עוד אצטרך לחזור. בסופו של דבר השתכנעתי ועברתי להפועל לחצי שנה מופלאה שנהניתי בה".
רייכרט מספר על תדריך מיוחד שקיבל ממכבי ת"א לקראת המעבר לוולפסון: "הורו לי שאם אני כובש, לא לחגוג יותר מדי. לא להראות סימני שמחה בתקופת ההשאלה. לא לבלוט מעל כולם, שלא אעלה תמונות לרשתות החברתיות באדום. הם עוד חשבו שאחזור, אני ידעתי בלב שזה לא יקרה אחרי שלא קיבלו אותי מהרגע הראשון. כשהייתי בעונת ההשאלה בהפועל לא ידעתי איך להתנהג. רציתי להתפוצץ משמחה אחרי שערים, אבל מצאתי את עצמי רץ לחגוג מול שער הכבוד".
איך באמת קיבלו אותך במכבי ת"א?
"היה לי סופר קשה. מעבר לזה שהגעתי מרמת־השרון לקבוצה מלאת כוכבים, מהרגע הראשון ובכל אימון ומשחק קיללו אותי. נכנסו למגרש אוהדי מכבי וניסו להוריד ממני את החולצה, ואני ילד, לא ידעתי איך לאכול את זה. היו לי דמעות בעיניים. שחקנים עוד ניסו לשמור עליי, גם המערכת, אבל זה גדול מהם. האוהדים עשו מה שהם רוצים".
בלב הסערה מכבי הוציאה סרטון וידיאו שבו אתה טוען שדברי עורך דינך על רצונך לעזוב לא מקובלים עליך.
"בוא נעשה סדר. הדובר עופר רונן הגיע אליי באותו האימון, הוא הכתיב לי מה להגיד. הם עשו לי כמה טייקים מול מצלמת המועדון עד שיתקבל מה שהם רצו. כולם ראו שהכל היה מוכתב ושאני מדבר כמו רובוט. סבלתי בכל רגע במכבי". במכבי ת"א סירבו להגיב על הדברים.
קרויף דווקא החמיא לך באותה עת, טען כי אתה מהצעירים המוכשרים לגילך.
"אני מאוד מעריך את קרויף. הוא איש מקצוע מצוין. הוא הביא אותי מרמת־השרון, האמין בי ורצה להשאיר אותי. מכבי זה מקום טוב, אבל אישית סבלתי שם".
אז מי אתה רוצה שתזכה באליפות, מכבי ת"א או באר־שבע?
"מובן שבאר־שבע, יש בכלל ספק?"
לפנייה לכתב/ת 
