למה כדאי לכם לריב עם הילדים
כשאנחנו משתפים את הילד בחיפוש פתרון לבעיה שהתעוררה בינינו ולא נלחצים מקונפליקט, אנחנו מחזקים את הביטחון העצמי שלו ומלמדים אותו שיעור בסכסוכים שיעזור לו בעתיד. אבל מה קורה כשההחלטה שהתקבלה לא בדיוק מקובלת עלינו?
כשמתעורר קונפליקט בבית ההורים מחליטים. בבית הספר המורה מחליט ובחוג המדריך הוא המחליט - אז כיצד הילד שיגדל ידע לפתור את הבעיה עם בת הזוג, עם השותף לעבודה או עם השכנה? כשהילד רוצה משהו אחד ואנחנו דבר אחר, הדרך המהירה והקלה ביותר היא לקחת את מושכות ההחלטה - אנחנו ההורים ואנחנו הקובעים. בצורה כזו אנחנו מבטלים את הקונפליקט. יש מי שמחליט ואין מקום להתווכח. במצב כזה אנחנו מרוויחים לטווח הקצר ומפסידים לטווח הארוך.
כאשר אנחנו מאפשרים לקונפליקט להתקיים ומשתפים את הילד בחיפוש פתרון לבעיה שהתעוררה בינינו, אנחנו מחזקים את הביטחון העצמי שלו ("אם משהו מקשיב לי, סימן שדעתי חשובה"), אנחנו מחזקים את האמון ומערכת היחסים שלנו עם הילד ומלמדים אותו שיעור בדרך דיאלוגית לפתרון סכסוך.
איך עושים את זה?
1. שאלו את הילד מה הסיבה לעמדה שהציג: "למה אתה רוצה לחזור מאוחר?". לעיתים תופתעו מהתשובה. ראו בזה הזדמנות להעמקת ההיכרות עם ילדכם. תשובות אפשריות לדוגמה: "אורי יגיע רק בשעה מאוחרת וחשוב לי לפגוש אותו" או "אם אחזור מוקדם, יצחקו עליי".
2. הסבירו לו מה הסיבה לעמדה שלכם: "אם אתה חוזר לבד בלילה אני דואגת ולא יכולה ללכת לישון".
3. הדגישו צרכים שחשובים לכולם "לכולנו חשוב שתחזור הביתה בשלום".
4. חשבו יחד עם הילד איך לפתור את הבעיה תוך מתן כבוד לצרכים שלו והזמינו אותו לכבד את הצרכים שלכם. היו יצירתיים בחיפוש פתרונות. "חשוב לך לפגוש את אורי ואני רוצה ללכת לישון. איזה פתרון נראה לך אפשרי, כך שיתאים לצרכים גם שלך וגם שלי?" אפשרויות לפתרונות: אורי יבוא לבית שלכם, החברים ילוו את הבן הביתה, הבן יישאר לישון אצל החבר.
אולי יעניין אותך גם:
- 6 טעויות שאתם עושים בחינוך ילדיכם
- "הילד בלע סוללה ומאותו רגע נכנסנו לטירוף"
- לעזור לילד למצוא את החברים שעושים לו טוב
האם בכל נושא כדאי לקיים דיאלוג?
יש שתי דרכים לפתור קונפליקט - צד אחד מחליט לבד או שני הצדדים מחליטים יחד. בכל קונפליקט בינכם לילדים חשוב לשקול מה הדרך המתאימה. זכרו את היתרונות והחסרונות בכל דרך ובחרו נכון. במקרה שהחלטתם לא לקיים דיאלוג, מומלץ לתת הסבר יחד עם ההוראה (אנחנו הולכים עכשיו הביתה כי עוד מעט כולם יהיו רעבים ואני רוצה להספיק לבשל ארוחת ערב). במקרים רלוונטים כדאי גם להציע אפשרות לשוחח על כך בזמן המתאים (כרגע אין לי זמן לדבר על כך. אם תרצה אפשר לדבר על זה בדרך או בבית ולחשוב איך נפתור בעיה כזו בפעם הבאה, אם זה יקרה שוב). במתן הסבר ומקום לשיח מאוחר אנו שומרים על כבודו של הילד ומחזקים את האמון אתו.
באיזה גיל להתחיל?
מגיל אפס, עוד לפני שהילד מדבר - הקשיבו לצרכים שהוא מסמן לכם, בדקו מה חשוב לו, ספרו לו מה חשוב לכם (גם אם נדמה לכם שהוא לא מבין עדיין) ונסו למצוא פתרון שנכון לכולם. כשהילד מתחיל לדבר תנו לו להשפיע על ההחלטות, הקשיבו לו ונסו יחד למצוא פתרונות לקונפליקטים ("את רוצה שנמשיך לשחק ואני צריכה לבשל ארוחת ערב. איך נפתור את הבעיה לדעתך?").
מה עושים אם התקבלה החלטה לא טובה לדעתי?
השתדלו להגיע לפתרון שמספק גם את הילד וגם אתכם (win win). לעיתים לא יתקבל הפתרון המושלם. זהו חסרון שכדאי להיות מודעים לו. זכרו, כשאתם מקיימים עם הילד דיאלוג, אתם בונים את האמון שלו בעצמו, בכם וביכולת שלו לפתור קונפליקיטים בדרך דיאלוגית.
הדרך בה אתם מאפשרים את השיח תפתח בו את היכולות להיות מבוגר שמשתמש בשיח ככלי לניהול אי הסכמות. כשהילד הקטן יתבגר ויצטרך למשל להחליט יחד עם כלתו והוריה על אופי החתונה - אתם תעמדו מהצד ותתמוגגו מהאופן בו הוא יעשה זאת.
הכותבת היא מנהלת מרכז הגישור והדיאלוג, המחלקה לשירותים חברתיים, בקהילה בערד. המרכז שותף במיזם "דיבור חדש" - השבוע לקידום מחלוקת בונה, באמצעות הטמעת תפיסה וכלים מתחום הגישור והדיאלוג, שמתקיים בין התאריכים 19-25 בפברואר ברחבי הארץ.
ומה קורה אם הילד מקלל? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
