מצלמות המהירות לא עצרו את הקטל

יותר מ-300 אלף דו"חות מהירות הנפיקה עד היום מערכת המצלמות הדיגיטלית החדשה של המשטרה. מדובר בהכנסה של יותר מ-300 מיליון שקל לקופת המדינה, סכום שכיסה כבר את החוזה ל-10 שנים שחתם המשרד לביטחון פנים עם החברה שזכתה במכרז להקמת מערך המצלמות, "מלם־תים", בסכום של 335 מיליון שקל.

אבל האם התקנת המצלמות, המכונות א3, הצדיקה את ההשקעה הגדולה? בכל שנה משלמת המשטרה למלם-תים סכום של 21 מיליון שקל עבור הפעלת המערך, מעבר לתשלום עבור התקנת מצלמות חדשות, והזזתן מנקודה לנקודה. עד כה נרכשו כבר כ-100 מצלמות, שחלקן משמש גם לאכיפת עבירת נסיעה באור אדום, והן מנויידות בין כ-180 עמדות הפעלה.

העמדות הלא מאוישות משמשות כ"דחלילים" להתרעת הנהגים, ולפי החוזה על ראשי אגף התנועה להורות על הזזת כל מצלמה מעמדה לעמדה אחת לשנה. ב-2012, שבה החלה הצבת המצלמות, נהרגו בכבישי ישראל 290 בני אדם. ב-2016, לאחר חמש שנים של הפעלה רציפה של המערכת, וגידול מתמשך במספר המצלמות הפעילות ובמספר עמדות ההפעלה, הגיע מספר ההרוגים ל-378 בני אדם, עלייה מדאיגה של 31% אחוז בקטל בדרכים. גם השנה המגמה ממשיכה בינתיים: "נכון להיום אנחנו עומדים על 55 הרוגים בדרכים, לעומת 54 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד, והמגמה היא של עלייה", הזכיר אתמול יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (עבודה).

באגף התנועה משוכנעים שמדובר בצירוף מקרים בלבד, שמספר ההרוגים עלה עם מספר המצלמות. זאת למרות שבמקביל ירד דרמטית מספר השוטרים והניידות באגף על רקע קשיי תקציב, שיצרה התחייבות לתשלום עשרות מיליוני שקלים בשנה למימון מערך המצלמות. "מדובר בפרויקט שיעילותו הוכחה, ובמקומות בהן מוצבות מצלמות א3 קיימת ירידה בכמות תאונות הדרכים והוכח במחקר אובייקטיבי כי ישנה ירידה גם במהירות הנסיעה", נמסר מאגף התנועה.

בינתיים נדחה ליום ראשון הקרוב מתן פסק הדין במשפט המתנהל באולמו של השופט המחוזי הבכיר יעקב בכר בשאלת אמינות המצלמות. עו"ד תומר גונן טוען בשם 21 נהגים, כי אמינות ודיוק המצלמות מעולם לא הוכחו, משום שמכון התקנים לא בדק אותן כנדרש בחוק לפני שנפרסו בכבישי הארץ. "המספרים מוכיחים כי למצלמות יש אפס תרומה לבטיחות בדרכים בישראל", אומר עו"ד גונן.

תזכורת: בפני השופט עומדת בקשת המשטרה לבצע ניסוי בארץ לבחינת דיוק ואמינות המצלמות. הבקשה הוגשה לאחר שמכון התקנים התקשה להוכיח שביצע את הבדיקה המדוברת, ולאחר שצוות ששלחה המשטרה למכון התקנים ההולנדי, שבו נטען כי בוצעה הבחינה עבור מכון התקנים הישראלי, נכשל בניסיון להביא תיעוד שלה.

חשוב לציין: גם אם יקבע בית המשפט כי יש ספק לגבי אמינות המערכת, הפסיקה - בהנחה שהמשטרה לא תערער עליה - תהיה תקפה רק לתיקים שטרם הושגה בהם הכרעה, כלומר החלטת שופט להרשיע את הנאשם, או נהגים ששילמו את הדו"ח שקיבלו, פעולה שמהווה הודאה בביצוע העבירה. רק קבלת התביעה הייצוגית תוכל לאפשר לנהגים שפסק דינם כבר חלוט לקבל פיצוי על הקנס ששילמו.

בינתיים הגיש עו"ד גונן בקשה לתביעה ייצוגית נגד המדינה, בשם 70 אלף נהגים שקיבלו דוחות מהמערכת, על-פי נתון שהציגה המשטרה בדיון בכנסת. עם זאת, לפי דו"ח מבקר המדינה, כבר ב-2014 הגיע מספר הדוחות לכ-250 אלף, ומאז ירד הקצב בשל העלאה דרמטית של סף האכיפה, בניסיון להקטין את התורות בבתי המשפט לתעבורה במשפטם של נהגים שנתפסו בידי המצלמות.

במשטרה מדגישים כי "אמינות המערכת נדונה בבית משפט ועל כן לא נוכל להתייחס. לצד האמור, בכל עשרות הבדיקות שנערכו ונערכות באופן עצמאי בידי משטרת ישראל הוכחו מעל לכל ספק אמינות ודיוק המצלמות". ממכון התקנים נמסר כי "בדיקת המערכת נעשתה תוך התבססות על בדיקות שנערכו במעבדה בינלאומית בעלת מוניטין, אשר מצאה את המערכת מתאימה לתקן הישראלי".

הכתבה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות"