המחלוקת של השופטים לגבי העונש לאזריה: "זירה עוינת" מול "קדושת החיים"
גזר הדין ששלח את החייל היורה מחברון לשנה וחצי מאסר לווה במחלוקת בין השופטים לגבי העונש. שני שופטים חשבו שיש להטיל עונש של לפחות 18 חודשים ולהתחשב בכך שאזריה פעל לראשונה בחייו בזירה רגישה. מנגד ביקש שופט המיעוט להטיל לפחות שנתיים וחצי מאסר: "לחרות על דגלנו את ערך קדושת החיים"
בהקראת גזר הדין ששלח היום (ג') את החייל אלאור אזריה לשנה וחצי מאסר בפועל בגין הריגת המחבל המנוטרל בחברון במרס שעבר, היו שלושת שופטי ההרכב - אל"מ מאיה הלר, אל"מ כרמל ווהבי וסא"ל ירון סיטבון - חלוקים בדעותיהם לגבי משך המאסר שייגזר עליו. שניים סברו שמתחם העונש ההולם הוא 18 עד 48 חודשי מאסר, ואילו השלישי העמיד את המתחם על בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל. ראש ההרכב הלר הדגישה בהקראת פסק הדין כי כל השלושה הסכימו שנגרמה פגיעה חמורה לערך קדושת החיים ולערך טוהר הנשק כתוצאה מהירי של אזריה במחבל, "אשר לא היווה סכנה לנאשם או לאחרים במועד הרלוונטי".
יש לציין כי במערכת השיפוט הצבאית זהות שופט המיעוט נותרת חסויה, בין היתר כדי לחזק את עצמאות השופטים לחלוק זה על השני. עם זאת, יש להזכיר כי על אף המחלוקת בגזר הדין, הכרעת הדין המהדהדת והחריפה נגד אזריה ניתנה פה אחד ללא חילוקי דעות.
לקריאת גזר הדין המלא - לחצו כאן
דיווחים נוספים על יום הדין של אלאור אזריה
אלאור אזריה נשלח לשנה וחצי מאסר
תיעוד מהאולם: משפחת אזריה שרה "התקווה"
"חייל שסרח": ביקורת על יעלון והרמטכ"ל בגזר הדין
"גיבור של אמא" על ציפורניה של אושרה אזריה
זעם במשפחת המחבל: "צוחקים עלינו בפנים"
לדברי השופטת, קדושת החיים וטוהר הנשק הם ערכים נעלים שצה"ל מחויב בשמירתם לא רק לשם הגנה על חוסנו המוסרי והערכי, אלא בעיקר משום שבלעדיהם ייחלש מעמדו התדמיתי כצבא מוסרי, באופן שיאפיל על כל הישג מבצעי וטקטי. "אין מחלוקת כי רק צבא מוסרי וערכי הינו צבא חזק היכול לאויביו", כתבה. "עם זאת, רוב השופטים לא יכלו להתעלם ממכלול הנסיבות הייחודיות של האירוע. מדובר באירוע המבצעי הראשון דוגמת זה שבו נטל הנאשם חלק, תוך שהוא נדרש. לטפל בפציעת חברו כתוצאה מפיגוע דקירה, במהלכו ניסו שני מחבלים בזויים להרוג שניים מחיילי צה"ל שעמדו על משמרתם, והכול בזירה עוינת ומורכבת, שאווירת הלחץ שררה בה".
השופטים התייחסו למקרי עבר שבהם ירו גורמי ביטחון בתוקפים שהתעמתו עמם. אחד מהם נגע למאבטח בנק שירה בלקוח אשר ניסה להיכנס לסניף לאחר שעת הסגירה ותוך עימות עמו. בית המשפט העליון, שדן בערער שהגיש המאבטח על עונש של שנתיים מאסר שנגזרו עליו, הניח אז כי כתוצאה מהעימות חש הנאשם שנשקפת לו סכנת פגיעה מוחשית. עם זאת, נקבע כי היה עליו לנקוט אמצעי סביר יותר למיגור הסכנה, כגון ירי לעבר הרגלים. הרשעתו בעבירה שעניינה הריגה נותרה על כנה וכך גם העונש.
להשקפתו של השופט שבמיעוט במשפט אזריה, היה צורך לתת משקל משמעותי יותר ל"ערכים המוגנים שנפגעו על ידי מעשי הנאשם". לדבריו, "עניינו של הנאשם מדגים היטב את הצורך בהדגשת הרף הערכי הגבוה שאליו חיילי צה"ל צריכים לשאוף בעת ביצוע משימותיהם, אף אם המדובר בנסיבות מבצעיות מורכבות".
"השופט שבמיעוט סבור עוד כי על צה"ל, ככל מסגרת מתוקנת, לחרות על דגלו את הצורך בשמירתו הקפדנית של ערך קדושת החיים, הרם מכל הערכים וזאת לאור התוצאות הקשות הנלוות להפרתו ולפגיעה בו", ציינה השופטת הלר. "בענייננו, כאשר קבענו בהכרעת הדין כי הנאשם ירה לעבר המחבל מתוך כוונה לגרום למותו... הרי שקביעת מתחם העונש ההולם צריכה להלום מדרג זה של הרשעה".
השופטת קבעה בתום הדיון כי אזריה יחל לרצות את עונשו בעוד 12 ימים - ב-5 במרס בשעה 11:00 בבוקר. סנגורי אזריה יוכלו להגיש את ערעור תוך 15 יום. שלד הערעור כבר נכתב, ועיקר הטענה בו: השופטים התעלמו מראיות רבות שהציגה ההגנה במהלך המשפט, ולכן יש לזכות את אזריה.
"מלאכת הענישה קשה ומורכבת. העונש הקבוע של עבירת ההריגה היא 20 שנות מאסר ללמד על חומרת העבירה, אך שיטת השיפוט היא אינדיבידואלית ובוחנת כל מקרה לגופו", פתחה השופטת את דבריה. היא קבעה כי "השימוש הקטלני בנשק כלפי המחבל השפל בוצע אחרי שפגע בחייל. ערך טוהר הנשק משונן על-ידי חיילים השכם וערב.
"סטייה מערכי טוהר הנשק עלולים לכרסם בצה"ל. הערך העיקרי שנפגע כאן הוא קדושת החיים. בחברה הישראלית הצבא הוא צבא העם שמקיף את כל שדרות הציבור. לא ניתן להפריז בהוקעה חריגה מערכי צה"ל. הפרת טוהר הנשק עלולה לפגוע במדינת ישראל. הפגיעה של הנאשם בטוהר הנשק ובקדושת החיים היא פגיעה קשה. מעשיו של הנאשם פגעו במספר ערכים חברתיים, אשר שומה עלינו להגן עליהם, על מנת לחזק את חוסנה המוסרי והערכי של החברה בכללותה ושל צה"ל, כצבאה של החברה, בפרט. הערך המוגן העיקרי, אשר נפגע כתוצאה ממעשיו של הנאשם, הינו עקרון קדושת החיים וכבר נפסק לגביו כי "ערך החיים הוא הנעלה בערכים".
"האירוע התרחש בזירה עוינת ומורכבת"
עם זאת ציינו השופטים גם נסיבות מקלות: "האירוע התרחש בזירה עוינת ומורכבת, כאשר דקות ספורות לפני ביצוע הירי התרחש בזירה פיגוע, שבו נטלו חלק שני מחבלים שהחזיקו בסכינים וביקשו באמצעותם לקטול את חייהם של חיילי צה"ל שביצעו משימת שמירה ובידוק בעמדה. יוצא אפוא, כי האיום שנשקף מהמחבלים בשלב מוקדם יותר, לא היה בגדר איום ערטילאי, אלא איום ממשי, שעה שאלו הוציאו את כוונתם אל הפועל ולמרבה הצער, אף הצליחו לפצוע חייל צה"ל וזאת בתקופה שבה נאלצו כוחות הצבא להתמודד עם גל טרור.
"לכך יש להוסיף, כי לגבי תא השטח הרלוונטי, אף עמדה ברקע התרעה מודיעינית קונקרטית לביצוע פיגוע. אמנם קבענו כי הנאשם ביצע את הירי שעה שלא נשקפה עוד סכנה מהמחבל, יחד עם זאת, התשתית הראייתית שהובאה בפנינו לא לימדה באופן חד משמעי אודות הרגע המדויק שבו גמלה בלבו של הנאשם ההחלטה לבצע את הירי שהוביל למותו של המחבל, ובעניין זה מקבלים אנו את עמדת התביעה הצבאית, ממנה עולה, כי יש להניח לטובת הנאשם, כי זו התגבשה זמן מועט טרם הירי.
"עוד ראינו לתת משקל לעובדה כי האירוע האמור, הוא אירוע 'האמת' המבצעי הראשון שבו נטל הנאשם חלק. לכך מצטרפת העובדה כי עבור הנאשם זהו המקרה הראשון, שבו הוא נדרש לטפל בפציעה של חייל, חברו ליחידה, בנסיבות מבצעיות. אין גם להתעלם מכך, כי במהלך ביצוע הירי, היתה הזירה פעילה והאירוע המבצעי טרם הגיע לכלל סיום. בזירה נכחו הן כוחות צבאיים, הן כוחות הצלה 'אזרחיים' והן אזרחים, ובמקום נשמעו קריאות באשר לסכנה שנשקפה מהמחבל. אמנם קבענו כי לא היה באותן קריאות כדי להשליך על כנות טענת הטעות במצב הדברים, אותה העלה הנאשם. יחד עם זאת, אין לכחד, כי האווירה הכוללת בזירה, במסגרתה פעל הנאשם, הייתה מורכבת ומתוחה, ואף לכך יש לתת משקל מה במלאכת גזירת הדין.
"מנגד", קבע בית הדין הצבאי, "יש לתת את הדעת לכך, שהנאשם גרם למותו של המחבל, מבלי שהיתה לכך כל הצדקה ותוך חריגה מהוראות הפתיחה באש, ומתוך כוונה לגרום למוות זה, בשל מעשיו הנפשעים הקודמים של המחבל. בנסיבות אלו, הרי שהנזק שנגרם מביצוע העבירה הוא החמור האפשרי. בהכרעת הדין, אף קבענו, כי הנאשם הבין היטב את משמעות מעשיו ואף כיוון אליהם".
לפנייה לכתב/ת 
